X

חג שבועות

עמק תפארת: מסע חקלאי בשביל החלב

בשדות שהיום עומד עליהם מושב היוגב, עברו כבר במאה ה־19 נוסעים מאירופה ומארה"ב שכתבו שירי הלל לאדמת העמק הפורייה • את המסורת החקלאית שהחל יהושע חנקין המזוקן והמשיכו הוריהם - מייסדי המושב - ממשיכים חיים הלפרין ואורי גזית שמלווים את החלב היישר מהפרה ועד לגבינות הבוטיק, ודורון בר און שמביא את השדה לצלחת
הילה אלפרט

התנ"ך והאקדמיה הולכים ומתרחקים

החדשות הרעות: למרות העניין הציבורי הגובר בתוכן יהודי, שיעור הסטודנטים למקרא ולתנ"ך באוניברסיטאות המחקר בישראל פוחת במהירות • בתוך כעשור, נחתך מספרם כמעט בחצי - מ־844 בשנת תשע"א ל־440 בשנת הלימודים תשפ"ג • החדשות הטובות הן שהאקדמיה הישראלית שומרת על מעמדה החזק כמרכז מדעי לחקר המקרא • ערב חג מתן תורה, שלושה ראשי חוגים ותוכניות לתנ"ך ולמקרא מספרים איך הגיעו לעשות תואר בספר הספרים - ומה הם עושים כדי שאחרים ינהרו לרוות תורה בספסלי הפקולטה
יפעת ארליך

"היום זמר מוציא שני שירים וממלא את קיסריה": ראיון עם אריק סיני, רגע לפני היכל התרבות

אריק סיני יעלה החודש לראשונה על הבמה האקסקלוסיבית של היכל התרבות, בימים שבהם המדינה זקוקה לקול כמו שלו • בראיון לקראת סיבוב ההופעות החדש הוא מספר על המפגשים עם פצועים במלחמה: "הייתי זמר של ימי זיכרון, ועכשיו זה התעצם - אתה שר ויש דממה" • על ההבדל בין ימי צוותא לבין היום, ועל האיש היחיד שעבורו יסכים להיכנס שוב לפוליטיקה: "אני מרגיש שגנץ יביא איזה שקט לנפש ולנשמה שלנו"
מאיה כהן

הוריו של גיל-עד שער ז"ל: "אי אפשר לשפוט את משפחות החטופים"

ב־12 ביוני 2014 נכנסה מדינה שלמה לימים של מתח, אי־ודאות ותפילות, עם חטיפת שלושת הנערים • בת־גלים ואופיר שער, הוריו של גיל-עד ז"ל, משחזרים את התקופה מורטת העצבים ונזכרים ברוח האחדות בעם שחיזקה אותם: "כיום אנחנו יותר מבינים את זה ורואים כמה זה חשוב - אבל מה באמת אנחנו מוכנים לעשות בשביל זה?" • שיחה על השינוי שעברו, על היוזמות שהקימו למען החברה, ועל ההזדהות עם מי שעוברים כעת את אותו המסע • "תפקיד ההורים הוא לעשות הכל לחלץ את ילדיהם מציפורני האויב, ותפקיד ההנהגה הוא לראות את טובת המדינה וביטחונה - זו מציאות מורכבת"
קרני אלדד

מגדל בבל: יוצאי עיראק משמרים את התרבות ואת השפה

הם מחליפים מתכונים מבית סבתא, מוצאים בני משפחה חדשים, חולקים תרבות משותפת ומבקשים פירושים למטבעות לשון שנשתכחו מלב • עשרות אלפי חברים בקבוצת הפייסבוק "משמרים את השפה העיראקית" הפכו אותה לבגדד הקטנה של ישראל, עם המון פולקלור, טעמים וגעגועים • "זה חלום ישן ועקשן - שהתרבות והשפה שלנו לא יתנדפו מהעולם", אומרת זהבה ברכה, המנוע מאחורי הקבוצה. "ראיתי וקצת קינאתי בדרך שבה משתמרת היידיש, והיה לי ברור שאני צריכה לעשות מעשה"
דויד פרץ

"כמו אוויר לנשימה": בני המכינות לא עוזבים את מפוני הקיבוצים

"גם ילד שרץ עכשיו בדשא של המלון כי ההורים שלו מעבדים את הכאב - צריך לדעת שהוא לא לבד" • "אני והחברים שלי לא אנשי טיפול, אבל הצלחנו ליצור איתם חיבור, וכל זה בזמן שאנחנו מתמודדים עם הטראומה" • "בכל רגע שאתה לא מוקף באנרגיה של ילד - העצב והפחד סוחפים אותך, ואני יודע שאני צריך להיות חזק בשבילם" • חניכי המכינות מקיבוצי העוטף בחרו להישאר עם המשפחות המפונות, והפכו לחלק משמעותי מתהליך ההתמודדות וההתאוששות, בעיקר של הילדים
בת-חן אפשטיין אליאס

"יישוב שהרפת שלו נהרסה וחזרה לייצר, הוא כמו מגדלור"

מנהלי הרפתות בעוטף עזה גייסו תעצומות נפש והמון נחישות כדי לקום מתוך ההריסות - במלוא מובן המילה - ולהתחיל בתהליך השיקום לאחר מתקפת 7 באוקטובר • הצוותים גויסו מחדש, המבנים שנחרבו שופצו, והפרות חזרו להניב חלב איכותי • את המימון גייסו בין היתר מתרומות ("עם ישראל הוכיח כמה הוא מיוחד במינו") ומקרן סיוע מיוחדת שהקימה תנובה ("מעבר לעזרה הכספית, הם עמדו לצידנו גם כשהיה צריך אוזן קשבת - וזה לא מעט")
עמרי ליבנה

גיבורות מלידה: האימהות מכפר עזה

נועה, נטלי, נרקיס ועופרי היו בהיריון מתקדם ב־7 באוקטובר • הן חולצו מבתיהן בכפר עזה אחרי שעות של אימה ולחץ בתוך הממ"ד ("כתבתי לחברה שלי 'זה נגמר'"), ועברו לאחר מכן חודש תשיעי מטלטל במיוחד • כיום, עם התינוקות הרכים שנולדו לתוך המלחמה הארוכה והקשה הזאת, הן מתמרנות בין האושר שהעניקו להן העוללים לבין העצב האישי והאבל הקהילתי שהקיבוץ עדיין חווה • נטלי שמריז, גיסתו של אלון שנהרג בעת שניסה להימלט ממחבלי חמאס: "הרגשתי שהבן שנולד הוא נקודת אור בתוך כל האפלה הכבדה שנחתה עלינו"
ערן נבון