על מה ולמה בערה העיר?

ירושלים בוערת ומדממת ביום חגה ובמוקד המאורעות עומדים כתמיד הר הבית ושער שכם המהווה אחד מדרכי הגישה הבולטות אל ההר. גל אלימות זה שונה מגל הסכינאות בירושלים של 2017-2014 מבחינת היקף השחקנים שנוטלים בו חלק.

אם בגל הסכינאות נטלו המזרח-ירושלמים על גבם לבד את "נס המאבק" והפלסטינים של יו"ש ועזה הצטרפו למאבק בשלב מאוחר יותר, הרי שכאן ישנה מעורבות אקטיבית של כלל חלקי הפאזל הפלסטיני כבר מראשית הדרך – ירושלמים, תושבי גדה, עזתים וערבים אזרחי ישראל המזוהים עם הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית. בכך, נראה, כי אנו עדים לאסטרטגיה פלסטינית חדשה של העצמת חיבוריות וזיקה בין זירות הפעולה.

הבדל מרכזי נוסף הוא הנושא הארגוני. אם בגל של 2017-2014 המדובר היה בעיקר בטרור יחידני, הרי שכאן מעורבותו של חמאס כמוביל האירועים ברורה וניכרת, בולט בהקשר זה הוא הירי שבוצע היום לעבר ירושלים על ידי אנשי חמאס כהמשך לאולטימטום שהציב הארגון לפינוי כוחות המשטרה מהר הבית ושיח' ג'ראח. מאפיינים אלו - ריבוי שחקנים פעילים בד הפלסטיני, חיבוריות וזיקה בין זירות ויד מכווינה ברורה של חמאס מהווים מסד ראשוני להבנת עוצמת הלהבות.

הסיבות לתבערה רבות ומגוונות ונראה כי רק הבנת מכלול הסיבות שהצטרפו כאן לכדי מקשה אחת, יכול להסביר את גודל הבערה. ראשית, אירועים אלו מהווים המשך ישיר למאבק הלאומי והדתי רב העוצמה בין הצד הישראלי והפלסטיני על השליטה בירושלים שבמוקדו עומדים הר הבית ושער שכם כסמלים בולטים של הפלסטינים המזרח ירושלמים. ניתוקה של ירושלים מיו"ש עם הקמת גדר הביטחון (הושלמה בשנת 2007) חיזק את זהותם הבדלנית והייחודית של "אלמקדיסיין" (הכינוי הערבי של תושבי מזרח ירושלים) כמגני הר הבית והשער המוביל אליו. ההר והשער הפכו לסמלים לאחיזה האיתנה ("צומוד" בערבית) של הפלסטינים המזרח ירושלמים למול כל ניסיון ישראלי לשנות, לכאורה, את הסטטוס קוו או לבצע פעולות שיש בהם בכדי להעצים את הריבונות הישראלית במקום.

"הסיבות לתבערה רבות ומגוונות ונראה כי רק הבנת מכלול הסיבות שהצטרפו כאן לכדי מקשה אחת, יכול להסביר את גודל הבערה"

שנית, דחיית הבחירות ברש"פ בהנמקה שישראל אינה משיבה לבקשת הפלסטינים לקיים את הבחירות במזרח ירושלים העצימו את ההקשר הירושלמי של השיח על הבחירות והיוו הזדמנות טובה לחמאס ופת"ח "להעלות את ירושלים על ראש שמחתן". חמאס רוצה להוכיח בצורה חד משמעית לאבו מאזן ואנשיו כי אמנם יש בידי הפת"ח את הכוח לדחות את הבחירות אך חמאס היא שקובעת את הטון ברחוב הפלסטיני. כך הופכת סוגיית שיח' ג'ראח, שמעולם לו טרדה את מנוחתם של מוחמד דף ואסמאעיל הנייה, לסוגיית יסוד באולטימטום צבאי של חמאס לישראל.

לכך יש להוסיף את התלהטות הרגש הדתי האסלאמי בעת חודש הרמדאן שמביא עמו מדי שנה העצמה של האתגר הביטחוני, ואת ההשפעה החברתית רחבת ההיקף של סרטוני הטיק טוק האלימים של צעירי מזרח ירושלים.

אז מה עושים?

למול האתגר כבד המשקל הזה ניתן להעלות מספר הצעות לפעולה. במעגל הפנים ירושלמי: ראשית, לפעול לבידול בין שכונות ואזורים בתוך מזרח ירושלים עצמה, אזור גדול המורכב מ-19 שכונות ואוכלוסיות שונות. יש לנקוט יד קשה ביחס להתפרעויות בשכונות בהן יש אלימות ובאותה עת לשדר "עסקים כרגיל" ביחס לשכונות בהן השקט נשמר. באלו, מומלץ לתגבר את העשייה החברתית תרבותית בלילות הרמדאן לצמצום היבטי שוטטות של צעירים. תושבי מזרח ירושלים בוחנים פעמים רבות את הנעשה בשטח בהשוואה בין שכונתית. בידול זה בין שכונות יאפשר לגדוע מוקדם ככל האפשר סחף של כלל שכונות מזרח ירושלים (על 350 אלף תושביה) לכיוון של עימות והסלמה.

שנית, להגביר את המחיר שייגבה מפורעי חוק באמצעות שילוב של מרכיבי אכיפה משפטיים-כלכליים להעצמת ההרתעה. כלי שהוכח כיעיל ומרתיע במאורעות הגל הקודם למשל, היה השתת עלויות הנזקים שנגרמו לרכבת הקלה על פורעי חוק צעירים משועפט.

שלישית – העצמת השיח האינטימי להרגעת הרוחות עם ראשי וועדי סוחרים ממזרח ירושלים. לוועדי סוחרים אלו יש קשר ישיר מול גורמים בצד הפלסטיני והירדני כמו גם מנהיגות צעירה ברחוב המזרח ירושלמי ומניסיוני הם הפרטנר הכי טוב להרגעת הרוחות.

במעגל הכלל מערכתי נראה כי למול החיבוריות שיצרו הפלסטינים יש להציג גם חיבוריות בין ארגונית ישראלית ברמה של המערכת המדינית-ביטחונית והמוניציפאלית. סנכרון ותיאום הדוק יותר של מעגלי הפעילות הביטחוניים והאזרחיים בדגש על מאמצי ההסברה (בהם נראה כי בשלב זה ידו של הצד הפלסטיני על העליונה) יוכלו להביא תוצר איכותי יותר.

לסיכום נקווה כי ימי חג עיד אל פיטר יביאו לרגיעה מסוימת במצב ונאחל לירושלים בירתנו האהובה ימים רגועים ושלווים יותר.

ד"ר דוד קורן, חוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS) וכן מנהל את תוכנית החומש האסטרטגית של משרד החינוך במזרח ירושלים. הוא שימש במשך שמונה שנים כיועץ לראש עיריית ירושלים לענייני ערבים ומזרח ירושלים.