בין חברי הקואליציה מהמפלגות הציוניות יש ניגודים חריפים מאוד, אבל יש לפחות נקודת חיבור של פטריוטיזם ישראלי, שסביבה יכולים להתאחד אישים כמו אביגדור ליברמן, ניצן הורוביץ ומרב מיכאלי. אולם אם נחפש את המשותף בין מנסור עבאס לחברי הקואליציה, נתקשה למצוא נקודות השקה כאלו.
עבאס נושא את האידיאולוגיה של התנועה האסלאמית הדרומית, שאינה מסתירה את העובדה שהיא אחת מתנועות האחים המוסלמים בעולם. רבים מתומכיה וממצביעיה נטלו חלק במחאה ובעימותים שהיו בחודש האחרון, וחלקם במעצר עד היום. אף שבעיני היהודים הוא נתפס כ"מתון", בעיני הציבור הערבי התנועה האסלאמית נתפסת כדתית ימנית ושמרנית מאוד, שלא אחת כפתה את דעתה על הציבור הערבי ומנעה את קיומם של אירועים שונים, כמו מרתון ריצת הנשים בעיר טירה. על רקע זה ההזדמנות שנוצרה למנסור עבאס, להיות מנהיג ערבי שמוכן לשבת בכל קואליציה (במחיר הראוי כמובן), היתה עבורו הזדמנות פז. עבאס הצליח לשכנע את הציבור היהודי בכוונותיו הטובות, ונכנס לקואליציה הנוכחית. זהו צעד שאף זכה לתמיכת מרבית הציבור הערבי.
אולם הדברים השתנו בעקבות אירועי "שומר החומות", וכיום רובו המכריע של הציבור הערבי מתנכר לעבאס. לא ישכחו לו את העובדה שהוא ניהל משא ומתן עם הליכוד, את ביקורו אצל הרב דרוקמן ואת הצהרותיו השנויות במחלוקת. הביקורת החריפה המופנית כלפיו מוכיחה שהתמיכה הציבורית שלו נחלשה מאוד, ולו הבחירות היו מתקיימות כיום, ספק אם רע"מ היתה מצליחה לעבור את אחוז החסימה.
אני מעריך כי מנסור עבאס סיים את תפקידו כמנהיג וכפרלמנטר ערבי־ישראלי, וזהו רק עניין של זמן עד שיפנה את כיסאו למחליפו מהתנועה האסלאמית, שינסה לשקם את תדמיתה של התנועה בקרב הציבור הערבי, בקרב הציבור הפלשתיני ואפילו בעולם הערבי.
עבאס, סגן השר המיועד במשרד ראש הממשלה ומקורביו, משווקים את כניסתו לקואליציה כדבר היסטורי, וכי מכיוון שהוא מונע מאידיאולוגיה אסלאמית, ביכולתו להחליט כיצד תיראה ממשלת "המדינה היהודית".
מנגד, עבאס מתקשה להציג הישגים. כפי שראש הממשלה המיועד בנט דאג להסביר, עבאס לא דרש דבר הנוגע לסוגיות לאומיות. ולצד סעיפים כמו הקפאת הריסת הבנייה בנגב והענקת תקציב של חצי מיליארד שקלים לשימושו הבלעדי, יש סעיפים אחרים בהסכמים הקואליציוניים הנתפסים כשליליים ברחוב הערבי - לגליזציה לשימוש בסמים וחקיקה מיטיבה עם הקהילה הלהט"בית, למשל.
גם אם יצליח לשרוד את הקדנציה, עבאס יגיע לבחירות הבאות חבול, מימין ומשמאל, מיהודים ומערבים, ללא הישג משמעותי מלבד אהדת התקשורת הישראלית בעברית. וזה לא מספיק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו