ברית החיים עצמם

ברית הדמים בין העדה הדרוזית למדינת ישראל אינה רק סיסמה - היא נכתבה בדמם של גיבורים שעמדו בחזית שדה הקרב, וברוח המשפחות, הקהילה ומשרתי המילואים. את עוצמת כור ההיתוך הישראלי ניתן לראות במי שמאייש עמדות בכירות בצה"ל, לרבות אל"ם אחסאן דקסה, מח"ט 401 ז"ל, שנפל בעזה, וקצינים בכירים רבים בני העדה.

האסון הכבד שאירע במג'דל שמס, שבו נרצחו 12 נערים ונערות בני העדה, הוא תזכורת שותתת דם לשותפות הגורל העמוקה שלנו עם הקהילה הדרוזית. לצד זאת, מדובר בקריאת השכמה עבורנו להפסיק לקחת כמובן מאליו את הערבות ההדדית הזאת.

לכאורה, נפילת משטר אסד עשויה לחולל תמורות ביחסי הדרוזים משני עברי הגבול הסורי, ואף לקרב בין הקהילות. בפועל, הדרוזים בישראל בוחרים להיות אזרחים התורמים לחוסן. בתמורה על החברה הישראלית להעניק להם שוויון. הגיע הזמן לכרות את ברית החיים עצמם. כי אין הבדל בין אמיר ממג'דל שמס לאמיר מחדרה.

אף שמאז קום המדינה הדרוזים תורמים רבות לאיתנותה, ייצוגם במוקדי קבלת ההחלטות נותר כמעט שולי. למרות תרומתם המשמעותית - מעבר לחלקם באוכלוסייה - בביטחון, באקדמיה ובשירותי הבריאות, הם כמעט לא ממלאים עמדות בכירות במגזר הציבורי ובקהילה העסקית. על פי נתוני נציבות שירות המדינה, רק בדרגים הנמוכים ייצוג הדרוזים תואם את שיעורם באוכלוסייה - 1.6 אחוזים. בכל הדרגות האחרות קייים תת־ייצוג - הם אינם מקודמים.

גם במגזר הפרטי המצב קשה: בענף ההייטק למשל, המהווה מקפצה כלכלית, הנתון חמור יותר - רק 200 דרוזים עובדים בהייטק הישראלי, ענף המקיף 421 אלף עובדים - 0.05 אחוז בלבד. וזאת, חרף נתונים גבוהים של מועמדים רבים ורצון להשתלב בענף.

השייח' אמין טריף, שהיה מנהיגה הרוחני של העדה, וסבו של מנהיגה הרוחני הנוכחי של העדה השייח' מואפק טריף, הציע ב־1954 לדוד בן־גוריון, שיחיל חוק חובת גיוס על בני העדה הדרוזית. מאז הוחל החוק ב־1956 ועד היום, נושאים בני העדה בנטל. לכן עלינו להבטיח כי מדינת ישראל תעניק שוויון הזדמנויות מלא, ללא הבדל דת, לאזרחים שנקראים לדגל.

הדרך לשוויון עוברת בייצוג ציבורי הולם, והדרך לייצוג עוברת במנהיגות. לכן תוכניות למנהיגות המגדילות את ייצוגם של דרוזים בתפקידי מפתח בשירות הציבורי הן מחויבות המציאות. באמצעותן ישתלבו צעירים וצעירות רבים במסלולי קריירה בשירות הציבורי. כדי להבטיח שהקול הדרוזי יישמע חזק יותר בזירות קבלת ההחלטות במדינה, וכדי לאפשר לקהילה להיות חלק מרכזי בתהליך קבלת ההחלטות שמעצבות את עתידה, על המדינה ושותפותיה מהמגזר השלישי להקים ולטפח תוכניות מנהיגות. גם האקדמיה עשויה לתרום באמצעות מלגות ללימודים, הכשרת מנהלים, ומסלולים לשילוב צעירים וצעירות בהייטק.

מדינת ישראל ניצבת כיום בפני אתגרים חברתיים וכלכליים חסרי תקדים. לכן עלינו להצמיח ולשלב מנהיגים ומנהיגות דרוזים, שאיתם נוביל את כל ילדינו ונכדינו לעתיד טוב יותר. רק אם נכרות את ברית החיים, ביחד ננצח.

ד"ר מירב גלילי היא מנכ"לית קרן מנומדין, המפתחת ומיישמת תוכניות לאומיות לחיזוק חוסנה של מדינת ישראל