כשבן הזוג של חגית מצלצל - היא חייבת לענות, לדווח על מיקומה ולעדכן מי נמצא איתה. טל לא יכולה לצאת בלי שבעלה מצטרף ומפקח על הקניות. יעל ניתקה קשר עם המשפחה המורחבת, כי בכל מפגש בן זוגה היה משפיל אותה לעיני כולם. שלושתן הן קורבנות של "שליטה בכפייה" (Coercive control), התנהגות שמטרתה "לשלוט" בבני משפחה, לשלול ממנו חופש ולהפוך אותו לתלותי, שבוי בקשר.
מדובר בהתנהגות שהיא השורש למופעים הקשים ביותר של האלימות, אך היא נפקדת מספר החוקים בישראל כחלק מההגדרה של אלימות במשפחה. גם לא ניתן למצוא בחוק התייחסות לאלימות כלכלית, לאלימות רגשית או לכל התעללות מתמשכת. למעשה, אין בישראל כל הגדרה חוקית לתופעה המורכבת של אלימות במשפחה.
ב־2021, דוח מבקר המדינה התריע שללא הגדרה ברורה ומחייבת של התנהגויות הנחשבות בחוק "אלימות בין בני זוג", לא ניתן להתמודד עם התופעה בצורה יעילה. מסקנת הדוח לא מפתיעה. לא ניתן למגר תופעה חברתית ולטפל בה בלי לעבור דרך השלב ההכרחי של שיום (נתינת שם) התופעה וגידורה על כל גווניה.
קפיצת הדרך הראשונה שנעשתה ביחס לטיפול בתופעת האלימות במשפחה, היא ההכרה בכך שאין זו תופעה פרטית שאמורה להישאר בין כותלי הבית. החוק למניעת אלימות במשפחה מ־1991 הכיר רשמית בכך שמדובר בתופעה חברתית בעלת השלכות בריאותיות, פסיכולוגיות ומשפטיות.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "הגיע הזמן לשבור את קשר השתיקה, ולהושיט סיוע למי שביתם הוא גיהינום פרטי ומתמשך עבורם". כעת מתבקשת קפיצת הדרך השנייה - עדכון והרחבה של ההגדרה. מהסתכלות צרה על אלימות פיזית בלבד כביטוי היחיד לתופעת האלימות במשפחה, יש לעבור להסתכלות נאמנה יותר למציאות, שמכילה אלימות על כל גווניה.
בראש ובראשונה - הרחבת סוגי ההתנהגויות שיוגדרו בחוק כאלימות במשפחה תאפשר לנפגעות ולנפגעים לזהות את הפגיעה ולקרוא לה בשם. היא מאפשרת לגורמי הטיפול התמודדות משלב המניעה ועד לשלב אספקת המענה לקורבנות, ופתרונות שיקום של הפוגעים.
ב־1998, החוק למניעת הטרדה מינית הגדיר לראשונה בישראל חמישה סוגי התנהגויות המהווים הטרדה מינית. ההגדרה הובילה לשינוי תודעתי משמעותי בחברה הישראלית. זה בדיוק השינוי הנחוץ גם ביחס לאלימות במשפחה.
ערב כהונתם, חברים בממשלה הנוכחית הכשילו את הצטרפותה של ישראל לאמנה בינלאומית למניעה ולמאבק באלימות נגד נשים - אמנת איסטנבול - בין היתר בטענה שניתן לחוקק את הנדרש למאבק באלימות באופן מקומי ועצמאי. עכשיו הגיעה העת לפרוע את ההבטחה, ולחוקק חוק שמגדיר אלימות באופן אחיד וברור.
לפי נתוני משרד הרווחה, המלחמה הארוכה הרחיבה את תופעת האלימות במשפחה. הניסיון בעולם מראה שהאלימות צפויה אף להתגבר עם סיומה. זה הזמן לקבל אחריות ולפעול, קודם כל באמצעות חקיקה, כדי לייצר בישראל תשתית טובה ויעילה יותר למאבק באלימות נגד נשים ובאלימות במשפחה.
עו"ד קרן הורוביץ היא מנכ"לית מרכז רקמן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו