כשסיפוח הופך לטיפוח

השבוע הציע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' את סיפוח השטחים שנכבשו ביוני 67' והחלת הריבונות הישראלית עליהם.

כבר ברור שזה יהיה אחד הנושאים הדומיננטיים בשיח בבחירות הבאות, שיש מי שמעריכים את קיומן בשנה הבאה. השיח הזה יתקיים בעיקר בין מפלגות הימין כמו הליכוד לבין מפלגות הימין הרדיקליות כמו עוצמה יהודית והציונות הדתית. מפלגות השמאל, או מה שנשאר מהן, לא יהיו חלק מהשיח, מכיוון שלאורך השנים הן הוכיחו שהן נגררות אחרי השיח של הימין ומתרחקות מכל שיח מדיני, במיוחד כשמדובר בשאלת התמיכה או ההתנגדות להקמת מדינה פלשתינית.

לפי הצהרותיהם של סמוטריץ' ושל פוליטיקאים אחרים, עניין הסיפוח הוא החלטה קלה, והדבר יכול להתבצע בתוך ימים ואולי שבועות - אך מדובר בסכנה קיומית לישראל.

החלת הריבונות על השטחים שנכבשו ב־67' היא הלכה למעשה ביטול קיומה של הרשות הפלשתינית באופן מיידי. כבר כמה שנים ההנהגה בישראל פועלת להחלשת הרשות, ואת התוצאות נראה בהמשך. כמו כן, אם ישראל תספח רק את הקרקעות, היא תהיה מחויבת לאזרח את מי שנמצאים על הקרקע - אלא אם היא ממהרת להפוך את עצמה לדרום אפריקה של שנות ה־70 וה־80.

דווקא עכשיו, כשישראל נמצאת במשבר המנהיגותי הגדול בתולדותיה, היא יכולה להציג תוכנית לפיוס ולשלום שבה רוב העם תומך, והיא - הקמת שתי מדינות בין הים לנהר

כל מי שמכירים את הגיאוגרפיה, את הטופוגרפיה ואת הדמוגרפיה בשטחים, יודעים היטב שכבר אין יכולת להקים מדינה פלשתינית עצמאית. אולי אפשר לטעון שאוטונומיה היא מדינה, אבל הלכה למעשה, עשרות התנחלויות נמצאות מעבר לקו הירוק, ואין ביכולתה של הרשות הפלשתינית לפעול לרצף טריטוריאלי. כל ישות תהיה מדינה וירטואלית. גם אם בישראל תהיה הסכמה להקים מדינה פלשתינית, לא יהיה ניתן לחזור על ניסיון ההתנתקות והחזרת המתנחלים לשטחה של מדינת ישראל לפני 1967.

הרעיון הזה, של מדינה אחת בין הים לבין הנהר, אינו של הימין הציוני בלבד. הוא מנת חלקם של מפלגות וגופים פוליטיים פלשתיניים כמו "החזית העממית לשחרור פלשתין" ו"תנועת בני הכפר", הדוגלים בהקמת מדינה חילונית אחת לכל האזרחים הנמצאים בשטחה.

דווקא עכשיו, כשישראל נמצאת במשבר המנהיגותי הגדול בתולדותיה, היא יכולה להציג תוכנית לפיוס ולשלום שבה רוב העם תומך, והיא - הקמת שתי מדינות בין הים לנהר. זה יסיים את הסכסוך ויפתח דף חדש בהיסטוריה, אחרי המלחמה הארורה. כי תמיד מגיע שלום אחרי מלחמה, ואין מלחמה שנמשכת לנצח.

הפעולות שנקטה ישראל מאז שנות ה־80 במטרה להחליש את הרשות הפלשתינית, להפריד את רצועת עזה מהשטחים ולהפוך את חמאס ל"נכס", שבעיקר מאיים על הרשות הפלשתינית, התבררו כשגיאה היסטורית, מה שמוכיח שהזמן להקמת מדינה פלשתינית אזל. ישראל תצטרך להתאמץ כדי למצוא פתרונות מדיניים שיסייעו להקמת מדינה פלשתינית, אחרת הגירת היהודים מכאן תתחיל לפני הגירת הפלשתינים - והסיבה ברורה: בעלי היכולת תמיד בוחרים לעזוב למקומות יותר שקטים, ובאזורי מלחמה נשארים העניים והאידיאליסטים.

במצב הקיים, ההתנחלויות מונעות מהרשות הפלשתינית רצף טריטוריאלי מעבר לקו הירוק. גם אם תהיה הסכמה על מדינה פלשתינית, לא ניתן לבצע עוד התנתקות