אין אשראי למדיניות כלכלית

לפני כשנתיים מהדורות חדשות נפתחו ונסגרו בידיעות כלכליות דרמטיות. לאחר הבחירות לכנסת ה־25 עבר הפוקוס לרפורמה המשפטית, ומ־7 באוקטובר הארור לסיקור המלחמה.  

בינתיים, במרכול ביצים בגודל לארג', שרגע לפני הבחירות עלו 12.05 שקלים, עולות 13.97 שקלים, וחלב בקרטון, שעלה 6 שקלים, הגיע למחיר של 7.11 שקלים.

אף שרוב הנשאלים (51%) היו אופטימיים בנוגע לעתידם הכלכלי האישי, רק 48% טענו שמעולם לא שקלו לרדת מהארץ עקב יוקר המחיה, ורק 46% אמרו שהם לא מכירים מישהו בסביבתם (צברים או עולים) שלא ירד מהארץ

לפני כשנתיים וחצי שר האוצר דאז, אביגדור ליברמן, העלה מס על משקאות ממותקים כדי להילחם במחלת הסוכרת. הרבה ביקורת העבירו נציגי המגזר החרדי נגד המהלך, שנועד לטענתם לפגוע בציבור המצביעים שלהם. האירוע הפך דרמטי כל כך, שהורדת המס על משקאות ממותקים היתה לסעיף בהסכמים הקואליציוניים בממשלה החדשה, ובוצעה על ידי שר האוצר הנוכחי בצלאל סמוטריץ'. אבל מבדיקה קצרה שערכתי עולה כי מחירי המשקאות הממותקים לא ירדו עם ביטול המס.

כחוקרת של מגזר יוצאי בריה"מ לשעבר שאלתי את עצמי לאחרונה מה חושב דווקא הציבור הזה, בעל הרקע הכלכלי־סוציאליסטי, על המצב במדינת ישראל, ואם הדעות הללו משפיעות על כוונות ההצבעה שלו. הכוח האלקטורלי של עולים ממדינות פוסט־סובייטיות הוא כ־14 מנדטים, ולכן כל מעבר של קולותיהם, הידועים בתזזיותם, משפיע באופן משמעותי על תוצאות הבחירות, שלא פעם הוכרעו "על חודו של קול".

תוצאות הסקר שערכתי באמצעות מכון "לזר מחקרים" הראו כי רוב מוחץ של העולים סבור כי הכיוון הכלכלי שנבחר אינו נכון. רק מיעוט קטן (18%) של המשיבים סברו שהממשלה הנוכחית מסוגלת להתמודד עם האתגרים הכלכליים העומדים בפניה. 15% מהנשאלים השיבו כי הם מרוצים מהמדיניות הכלכלית של הממשלה, ו־29% חושבים שהמצב הכלכלי במדינה טוב.

כמו כן, כמעט 50% מהמשיבים בסקר מודאגים ממצב החשבון שלהם, וזאת כשרק 36% מהנשאלים היו מוכנים להודות שמצבם הכלכלי אינו טוב. ואף שרוב הנשאלים (51%) היו אופטימיים בנוגע לעתידם הכלכלי האישי, רק 48% טענו שמעולם לא שקלו לרדת מהארץ עקב יוקר המחיה, ורק 46% אמרו שהם לא מכירים מישהו בסביבתם (צברים או עולים) שלא ירד מהארץ.

רק 29% מהנשאלים טענו שהצביעו בעבר בעד מפלגה כלשהי בגלל תפיסתה הכלכלית, אף ש־84% מהנשאלים ציינו שחשוב להם להבין את הגישה הכלכלית של המפלגה שיצביעו עבורה, ו־74% הצהירו כי הם מתעניינים בנושאים כלכליים.

לכן, למרות חשיבותו של הנושא הכלכלי, הבחירות בקרב יוצאי בריה"מ לשעבר בכלל, והמתלבטים בפרט, יוכרעו על נושאים אחרים. האם במגזרים אחרים השיקולים שונים? לא בדקתי, אבל כל אחד יכול לחשוב על סביבתו, ואני משערת שמדיניות כלכלית עדיין אינה אחד מהנושאים המרכזיים שמכריעים שיקולי הצבעה אצל האלקטורט הישראלי. כולם מזדעזעים מדירוג האשראי, לא כולם מבינים מה זה אומר, אף אחד לא מדרג את מדיניות האשראי כבעלת ערך.

או כמו שמישהו כתב פעם - בּוּרוּת פיננסית יוצרת בּוֹרוֹת פיננסיים.