הקרב האחרון של הנשיאה

נשיאת בית המשפט הגבוה לצדק היוצאת, הגברת אסתר חיות, בדיוק עמדה לחטוף נמנום קצר במשרדה כשהסטאז'ר החדש והנמרץ נכנס לחדרה עם הדואר והתה שהיא אוהבת. בחור רציני, הילד. מצטיין דיקן מבריק, שלשם שינוי לא התקבל להתמחות בגלל קשר משפחתי לשופט קולגה כלשהו. חשוב לא לדבוק בשיטה, אלא לנסות גם דרכים אחרות, ציינה לעצמה הגברת חיות בסיפוק. ניסוי וטעייה.

אלא שהחדשות הקשות נחתו עליה במפתיע ומחקו את חיוכה: בעלון בית כנסת בשם "שביעי", כך התברר, עומדת להתפרסם קריקטורה בכיכובה. ולא סתם קריקטורה - אלא כזו שלועגת לה ממש.

עד שהתבררו ממדי הזוועה, כבוד הנשיאה כבר הספיקה, בדיוק לפי הנוהל המקובל, להכתיב טיוטת תגובה מזועזעת בעילום שם לצמד דובריה האישיים בחדשות 13, שעלו לשיחת ועידה לטובת ייעוץ, ובעיקר לתמיכה מורלית, שכל כך נחוצה ברגעים כאלו.

"ציירו אותך כשאת עושה משהו שלא קרה", אמר בזעזוע כתב א'. "זו ללא ספק קריאה מפורשת לאלימות, מנסים לסתום לך את הפה!", החרה־החזיק והתייפח אחריו פרשן ב'. "תחשבי חיובי, אסתר'קה", הוסיפה החברה דורית בייניש, שהצטרפה לשיחה, "לפחות הוא לא צעק ברחוב 'פרשת משפטים בושה'". כולם מלמלו "חס ושלום, חס ושלום!". הזיכרון עדיין הכאיב.

כולם - חוץ מהסטאז'ר: "אם יורשה, כבודה, זה אמנם איור בטעם רע", אמר, ומיהר לתקן לאחר מבט מצמית של הנשיאה, "זאת אומרת, איור מחריד ומחליא! זוועה של ממש! אבל... אין בו באמת הסתה לאלימות. ובטח לא סתימת פיות".

הסטאז'ר הזה כבר לא נכח בפגישת ההמשך, וגם לא בשום פגישה אחרת. בטח "מצטיין דיקן" ילמד אותי על הסתה, חשבה לעצמה הנשיאה - שנאלצה להתעשת במהירות, שכן חוקרים מומחים שהוזעקו במיוחד הצליבו נתונים, וסיכמו את אירוע החירום הקשה: קריקטורה בכיכובה של הנשיאה תופיע בעלון בית כנסת בשם "שביעי", שמחולק במניינים השונים מדי שבת, לעיתים באופן אקראי.

שוב היתה זו הנשיאה הפורשת חיות שהתעשתה ראשונה ולקחה פיקוד: "יש לנו פחות מ־24 שעות להציל את אזרחי ישראל מהמראה הזה. מדובר בציור המזעזע ביותר שנראה בישראל בשנה האחרונה"

"זה לא הוגן", אמרה הנשיאה בעצב. "כל כך נזהרתי בתקופה העדינה הזאת", היא לחשה. "חוץ מכמה קווצ'ים מתבקשים לחוקי יסוד, הקפדתי לסיים כהונה בלי דרמות או החלטות שנויות במחלוקת - וזה הגמול?". "באמת מזעזע", הסכים כתב א'. "אי אפשר שכל קריקטוריסט ימני פתאום יתחיל לצייר מה שהוא רוצה כמו דיקטטור", הוסיף פרשן ב'. "כמה חוסר מודעות יש להם", הוסיפה בייניש, "ממש חבל שאף אחד לא מציב מולם מראה".

שוב היתה זו הנשיאה הפורשת חיות שהתעשתה ראשונה ולקחה פיקוד: "יש לנו פחות מ־24 שעות להציל את אזרחי ישראל מהמראה הזה. מדובר בציור המזעזע ביותר שנראה בישראל בשנה האחרונה".

בדקה ה־94, רגע לפני האסון ואחרי קרב הרואי שכלל אינספור מכתבי איום ותדרוכים, הודיע עלון בית הכנסת "שביעי", המחולק ברחבי הארץ בשבתות, על כניעתו להסרת הקריקטורה. רגע לפני פרישתה, כבוד נשיאת בית הדין הגבוה לצדק הביטה לאויב בעיניים - ויכלה לו. הדמוקרטיה שוב ניצלה.