מבט נוסף על יוקר המחיה

משקי בית קורסים בגלל הלוואות על מכוניות חשמליות ומשכנתאות על חדר לכל ילד • מפתיע שלמרות העלייה החדה בריבית, הביקושים לאשראי רק גדלים

עוצר טיסות ב-26 ביולי בפריז, צילום: רויטרס

קראתי את מאמרה של נחמה דואק במדור זה ("יקר אש") והאירוניה קפצה אלי מבין השורות. קל להסיק מסקנות כשיוצאים לסופר עם רשימת מכולת של מוצרים וגם של תיאוריה שחייבים להוכיח.

נכון, סל הקניות התייקר, אבל התייקרות של 3% פחותה אפילו מקצב האינפלציה. אם משפחה ממוצעת מונה חמש נפשות והלמ"ס מאפיינת הוצאה ממוצעת לנפש (קניות בסופר) ב־800 שקלים לחודש, יש עלייה של 120 שקלים בחודש למשפחה. אפשר לצרוך פחות מזון, או פשוט להרכיב תפריטים חדשים. סלמון תמיד היה יקר, וגם פיצוחים - מי אמר ששניהם חייבים להיות בארוחת החג?

התורים בסופר מתקצרים לא בהכרח כי אנשים הפסיקו לקנות. רבים מזמינים באונליין ולא מגיעים לחנות עצמה.

נכון, הממשלה ריכוזית מדי, פופוליסטית מדי ולא חושבת מספיק על העתיד הכלכלי שלנו, אבל התייקרויות המזון קיימות פה משנות ה־70, כשהגבולות נפתחו והישראלים התחילו לצרוך מזון מתוחכם יותר מ"אורז בן־גוריון". העושר בסופרים מסמא עיניים ומשמח לבבות - כמויות השתייה המתוקה, החטיפים והממתקים בלתי נגמרות. גם שפע מוצרי החלב וסוגי הקפה התרבו. בתוך השפע הזה אנחנו צריכות וצריכים לבחור מה טוב לנו. דבר אחד בטוח - לא נקרוס מעליית מחירים של 30 שקלים לשבוע. משקי בית קורסים בגלל הלוואות על מכוניות חשמליות ומשכנתאות על חדר לכל ילד. עליית צריכת האשראי זינקה בשנתיים האחרונות, ותיק האשראי של כרטיסי האשראי עלה ב־31% בסביבת ריבית של שתי ספרות. למרות העלייה החדה בריבית, הביקושים לאשראי רק גדלים.

נכון, לכל אחד תקציב משלו והתמודדויות משלו, וגם העוני קיים, אבל שולחן חג יהיה שמח גם עם מנה אחת פחות, שמלה יפה מהארון ולא מהקניון, ופתקי שנה טובה מושקעים במקום מתנות מיותרות

חופשות בחו"ל? הוזלו משמעותית בשנים האחרונות, לא בטוח שידענו להעריך בזמן אמת כרטיסים ב־50 דולר ודירות Airbnb בסכומים דומים, אבל אפשר למצוא כאלה גם היום ולבלות שבוע אסקפיסטי בפרוור של בירה אירופית. ההוכחה לכך שישראלים ממשיכים לנסוע לחו"ל היא הזינוק בהמרות מט"ח (כ־74%).

התורים בנתב"ג הם שילוב של היצע וביקוש. ישראלים בורחים דווקא בחגים (ופוגשים ישראלים אחרים ביעדים פופולריים). תוסיפו לזה שצעירים רבים בטיול אחרי צבא או עמלים בסטארט־אפ, וקשה לגייס עובדים שיקלו את השהייה בדיוטי פרי, שבו רבים רוכשים מוצרים שאינם באמת זולים.

נכון, לכל אחד תקציב משלו והתמודדויות משלו, וגם העוני קיים, אבל שולחן חג יהיה שמח גם עם מנה אחת פחות, שמלה יפה מהארון ולא מהקניון, ופתקי שנה טובה מושקעים במקום מתנות מיותרות.

יש לנו בחירה חופשית רבה מאי־פעם, כולל הזכות לבחור אם להתמרמר או לשמוח. אם ניצמד לנתונים ולא לתחושה, נראה שיחסית לעולם - ישראל נערכה טוב יותר לקורונה ולכן מצבנו טוב יותר, כשם שיחסית נפגענו פחות גם במשבר הסאב־פריים ב־2008. יש טעויות רוחביות, כמו סבסוד עומק למגזרים מסוימים וחוסר מוחלט בתחב"צ בשבת, אבל בטוח לא רע כאן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר