במצרים החל היום (ראשון) הליך הבחירות לנשיאות המדינה עם לא פחות מ-70 מיליון בעלי זכות בחירה. ההליך יימשך עד יום שלישי והתוצאות הרשמיות צפויות להתפרסם ב־18 בדצמבר, אך הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי צפוי לנצח בפער ענק.
כאמור, לא צפויות הפתעות בארץ הנילוס. המתח העיקר מתרכז בזירה הכלכלית - שם המדינה מתמודדת עם שיעור אינפלציה שמתקרב לארבעים אחוזים בעוד המטבע המקומי איבד חמישים אחוזים מערכו. המשמעות בשטח היא רכבת הרים של עליות מחירים כאשר 60 אחוזים מאוכלוסיית המדינה העומדת על 106 מיליון בני אדם - חיים מתחת לקו העוני או קרוב אליו.
נשיא מצרים א-סיסי מצביע בבחירות לנשיאות
מלבד א־סיסי, מתמודדים על הנשיאות שלושה פוליטיקאים מקומיים ולא מוכרים יחסית: פריד זהראן - ראש המפלגה המצרית הדמוקרטית, עבד א־סנד ימאמיה ממפלגת הוופד הליברלית והוותיקה, וחזאם עמר מהמפלגה העממית הרפובליקנית. שלושתם הופיעו בטלוויזיה לעימות טלוויזיוני, שבו לא נכח א־סיסי ואיש לא באמת מעריך שיש להם סיכוי ממשי להחליף אותו.
שני מועמדים אחרים לא יכלו להתמודד כלל. אחד מהם הוא פעיל ליברלי בשם השאם קאסם שיושב בכלא והשני הוא חבר פרלמנט לשעבר מהאופוזיציה בשם אחמד אל־טנטאווי - שעומד כעת למשפט באשמת "הפצת מסמכים הקשורים לבחירות ללא אישור השלטונות".
בראיון לאתר "אל־חורה" האמריקני הודה טנטאווי במרירות כי "תוצאות הבחירות לנשיאות כבר מוכרעות". בפרץ של צניעות הוא ציין כי "שלטון המצרי שלל את האפשרו של המועמד הרציני שמסוגל לנצח" - בהתייחס לעצמו. אל־טנטאווי לא הצליח להשיג מספיק חתימות של אזרחים כדי להתמודד והאשים את הרשויות.
על רקע זה, פעילים מצרים מודאגים מ"האוויריה החונקת ומהשליטה המוחלטת של השלטון בתקשורת". לטענתם, שירותי הביטחון אף מנעו מהאופוזיציה לפעול ברחובות. מנגד מצרים רבים רואים בא־סיסי כמי שהביא לשקט וליציבות במדינה מאז הכאוס של האביב הערבי ב־2011 ותקופת שלטונם הקצרה יחסית של האחים המוסלמים.
מאז שעלה לשלטון לפני יותר מעשור בהפיכה צבאית (2013), א־סיסי נבחר פעמיים לנשיאות כשהוא מנצח בקלפי עם שיעור תמיכה של יותר מ־96 אחוזים מהקולות (2014 ו-2018). בהמשך לכך הוא העביר תיקון לחוקה, שהאריך את הקדנציה השנייה שלו לשש שנים מארבע שנים ואפשר לו גם להתמודד על כהונה שלישית בתפקיד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו