הבחירות בגרמניה: השמרנים בדרך לניצחון, הישג היסטורי לימין הפופוליסטי

לאחר מערכת בחירות סוערת, המדגמים הראשוניים בגרמניה מצביעים על רעידת אדמה בפוליטיקה המקומית בעקבות מערכת הבחירות שהסתיימה היום (ראשון). לפי מדגם ערוץ ARD, מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" השיגה כ-20% מהקולות, וכמעט והכפילה את כוחה מהבחירות הקודמות (10.3%). המפלגה הגדולה ביותר עם 28.9% היא הנוצרים-דמוקרטים (CDU) בראשות פרידריך מרץ שיהיה, בסבירות גבוהה מאוד, הקנצלר הבא.

מרץ, המנצח הגדול של הערב, נערך כעת למלאכת הרכבת הקואליציה. "ניצחנו בבחירות הפדרליות של 2025, מדובר בתוצאה היסטורית", אמר מרץ. הוא קרא לשותפותיו האפשריות להזדרז במלאכת הרכבת הקואליציה. "אנחנו חייבים למהר מסוגלים לפעול במהירות, העולם בחוץ לא מחכה לנו". ראש הממשלה בנימין נתניהו מיהר לברך את מרץ על הישגו, ואמר כי "מצפה לעבוד באופן קרוב עם הממשלה הבאה "כדי לחזק את השותפות בין שתי המדינות".

הסיפור הגדול של הבחירות האלה: ההתחזקות הדרמטית של מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה". עלייתה המטאורית התרחשה על רקע משבר ההגירה (ותוך כך, רצף פיגועים שביצעו מהגרים) והדשדוש הכלכלי. למרות התוצאות ההיסטוריות, המפלגה מוחרמת על ידי כל שאר המפלגות בשל קרבתה לגורמי ימין קיצוני ואנטישמי וקרבתה לרוסיה.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בירך על התוצאות אומר כי מדובר ב"יום גדול לגרמניה", וכי "בדומה לארה"ב, העם הגרמני מאס מדיניות חסרת הגיון בעיקר בנושאי ההגירה והאנרגיה". הודעתו של הנשיא, על רקע מה שנתפס כהתערבות אמריקנית בבחירות כאשר המליארדר אלון מאסק תמך באופן פעיל במיוחד במפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" וסגנו של טראמפ, ג'יי.דיי ואנס, קרא להסיר את החרם הפוליטי על הימין הקיצוני בגרמניה, שנחשב לטאבו במדינה מאז מלחמת העולם השנייה.

מי שהובילה את המפלגה בקמפיין הנוכחי היא אליס ויידל, בנאום לאחר היוודע תוצאות המדגם אמרה ויידל כי "פתוחה למשא ומתן עם המפלגה הנוצרית-דמוקרטית", והוסיפה כי אם החרם עליה יימשך "השינוי שצריך לקרות במדיניות הגרמנית לא יקרה".

מי שספגה את המכה הקשה ביותר היא המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD) בראשות הקנצלר אולף שולץ, שקיבלה 16.1% מהקולות – ירידה דרסטית לעומת 25% שקיבלה בבחירות הקודמות. מדובר בשפל היסטורי עבור המפלגה. שולץ הודה בתבוסה, ובירך את מרץ. "הובסנו אלקטורלית, זה חייב להיאמר בצורה ברורה", אמר הקנצלר שהדגיש ש"הוא לעולם לא יקבל" את העובדה שמפלגה כמו "אלנטרטיבה לגרמניה" הפכה לשנייה בגודלה בגרמניה.

גם מפלגת הירוקים, שהייתה שותפה בכירה בקואליציה של שולץ, איבדה מכוחה וקיבלה 13.2% מהקולות, לעומת 14.7% בבחירות הקודמות.

כתמונת מראה לעלייתה של "אלטרנטיבה", מפלגת השמאל הקיצוני "די לינקה" השיגה לפי המדגמים 8.6% מהקולות, עם קמפיין טיקטוק ואינסטגרם שגרם לעליית הפופולריות שלה בקרב צעירים. מי שנאבקות כדי לעבור את אחוז החסימה הן המפלגה הדמוקרטית החופשית מהמרכז-ימין ומפלגת השמאל הקיצוני בראשות זארה ואגנקכט. מדגמים נוספים הצביעו על אפשרות שזארה תעבור את אחוז החסימה, מה שצפוי לסבך את מלאכת הרכבת הקואליציה.

אחוז ההצבעה הגבוה עמד על כ-84%, עלייה לעומת 71% בבחירות הקודמות, כאשר הגרמנים שהצביעו ביקשו לשנות את מדיניות ההגירה, לשפר את המצב הכלכלי, והצביעו על סוגיות הקשורות לביטחון של גרמניה ומעורבותה במלחמת אוקראינה-רוסיה. הם גם הצביעו על ביטחון תעסוקתי ועל נושא הפנסיה שלא מספיקה לקיום בכבוד של קשישים רבים לאור העלייה ביוקר המחיה.

מדגמי הבחירות שהתפרסמו הערב מעלים כמה סימני שאלה. האם ניתן יהיה להקים קואליציה משתי מפלגות בלבד, מה שלכאורה יכול להקל על מלאכת הרכבת הממשלה? לפי מדגם ערוץ ה-ARD הדבר אפשרי, כאשר למפלגות ה-CDU וה-SPD יש לכאורה 327 מושבים בפרלמנט מתוך 630 מקומות, מה שיעניק להן רוב. אולם מאחר שמדובר במדגם, מספיק שמפלגת ה-FDP תעבור את אחוז החסימה ושתי המפלגות לא יוכלו להרכיב קואליציה לבדן.

שאלה משמעותית נוספת היא האם הקנצלר ומנהיג מפלגת הסוציאל-דמוקרטים, אולף שולץ, ייקח אחריות ויעזוב את תפקידו בעקבות הירידה המשמעותית בכוחה של המפלגה. אם הוא יתפטר מהנהגת המפלגה, מי שככל הנראה יחליף אותו יהיה בוריס פיסטוריוס המשמש כיום כשר ההגנה.

מלאכת הרכבת הממשלה בראשות פרידריך מרץ לא אמורה להיות פשוטה לאור ההבדלים האידיאולוגיים של מפלגת הנוצרים-דמוקרטים (CDU) אשר עומדים בימין-מרכז הפוליטי, בעוד הסוציאל-דמוקרטים (SPD) משויכים לשמאל-מרכז הפוליטי. בין מפלגת הנוצרים-דמוקרטים למפלגת הירוקים ישנם פערים אידיאולוגיים ומתח רב שהתעצם במהלך הבחירות, והרכבת קואליציה של הנוצרים-דמוקרטים, הסוציאל-דמוקרטים והירוקים, כאשר שתי המפלגות האחרונות היו חלק מהקואליציה הכושלת שכיהנה עד לאחרונה, צפויה להיות מלאכה מורכבת למדי.

ההערכה היא שיידרשו כמה חודשים עד להקמת קואליציה, ככל הנראה תחת הנהגתו של פרידריך מרץ. במידה שמלאכת הרכבת הקואליציה תיכשל, ישנה אפשרות לממשלת מיעוט או בחירות חדשות, אם כי מרב הסיכויים הוא שתוקם קואליציה המורכבת מהמרכז הפוליטי.

הקנצלר הבא: מי אתה פרידריך מרץ?

פרידריך מרץ (69), מנהיג השמרנים דמוקרטים (CDU) צפוי בכל קונסטלציה להפוך לקנצלר הבא של גרמניה ויחליף בתפקידו אולף שולץ מהסוציאל הדמוקרטים (SPD). מרץ נולד בעיר ברילון במדינת נורדריין-וסטפליה. הפוליטיקה הייתה חלק ממשפחתו, שכן סבו כיהן כראש העירייה המקומית. מרץ הצטרף ל-CDU כנער ומאז היה חלק מהמפלגה, אם כי מעולם לא כיהן כשר מטעמה, בעיקר משום שנחשב ליריבה הפוליטי של אנגלה מרקל. לאחר שנדחק מחוץ לפוליטיקה על רקע אותה היריבות, הוא הפך לאיש עסקים מצליח, נעשה לאדם אמיד למדי וקנה לעצמו שם כגאון פיננסי.

מרץ חזר לפוליטיקה בשנת 2018 לאחר הודעתה של מרקל על רצונה לפרוש. הוא ניסה להתמודד לראשות המפלגה ואף ניצח בסיבוב המקדים הראשון, אולם בסיבוב השני הפסיד בקרב ראש בראש לארמין לאשט. בדיעבד, בחירתו של לאשט הובילה למפלה של CDU בבחירות הכלליות האחרונות והמפלגה נאלצה לעבור לאופוזיציה. עם פרישת לאשט, מרץ חזר לקוקפיט.

הוא נחשב לתומך עקבי של ישראל ומחזיק בגישה שלגרמניה יש אחריות מיוחדת כלפי היהודים וישראל. ב-14 לאוקטובר 2024 הוא תקף את הממשלה הנוכחית וטען כי היא מעכבת משלוחי נשק לישראל. "לכן אני רוצה לשאול אותך ברצינות רבה: מה בעצם שוות הצהרות הסולידריות שלך למדינת ישראל? איך האמירה המתמדת שלך בדבר ביטחונה של מדינת ישראל כסיבת קיומה של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה צריכה להישמע באוזני העם בישראל אם אתה בו זמנית שולל מהמדינה חלק ניכר מהסיוע במצב כל כך מעורער?", תהה מרץ.

הישג השיא של הימין הפופוליסטי

יוזף שוסטר, נשיא המועצה המרכזית של היהודים בגרמניה, הביע את "ההלם" שלו מהתוצאה של ה-AfD. "למרות שהתוצאה הזו הייתה צפויה לפי הסקרים, אני גם בהלם הערב מהצלחת ה-AfD בבחירות", אמר שוסטר ל-WELT. "זה חייב להדאיג את כולנו שחמישית מהמצביעים הגרמנים מצביעים למפלגה שהיא לפחות בחלקה ימנית קיצונית, שמחפשת בגלוי קשרים לרדיקליזם ימני וניאו-נאציזם במונחים של שפה ואידיאולוגיה, שמשחקת על הפחדים של אנשים ומציעה להם רק פתרונות לכאורה". שוסטר פנה לכל המעורבים בבקשה להיות מודעים לאחריותם לממשלה יציבה. "אנחנו צריכים פתרונות מציאותיים מהמרכז הפוליטי לבעיות הדוחקות שעומדות בפני ארצנו"

מי שללא ספק הייתה הפתעת הבחירות היא מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה שמשתייכת לימין הפופוליסטי, היורו-סקפטי והפרו רוסי. המפלגה הוקמה בשנת 2012 על רקע ההתנגדות לצעדי החילוץ של מדינות עניות יותר באיחוד האירופי. היא חרטה על דגלה התנגדות להגירה וזו גם העומד מאחורי עלייתה המטאורית כעת. המפלגה מקושרת לגורמים קיצוניים בימין הגרמני, והיא יוצאת נגד תרבות "האשמה" הגרמנית בעקבות השואה ומלחמת העולם השנייה. בשנת 2022 קבע המשרד הפדרלי לענייני חוקה כי מדובר בקבוצת ימין קיצוני חשודה וכי יש לפקח עליה.

מה שתרם ללא ספק לעלייתה הייתה התמודדות של גרמניה עם גל הגירה עצום ממדים בעשור האחרון, וגל פיגועי טרור עצים ברחבי המדינה. היא זכתה לתמיכתו של המיליארדר אלון מאסק וסגן נשיא ארה"ב רמז לכך שיש להסיר את החרם על המפלגה. את המפלגה מובילה אליס ויידל, שרבים רואים בה כמי שמשמת כפנים המתונות של המפלגה. מנהיג אחר שלה, שמוביל את הזרם הקיצוני במפלגה, ביורן הוקה, הוגדר על בית המשפט בגמרניה כפאשיסט, קרא לאנדרטת השואה בברלין - "אנדרטת הבושה" והוסיף כי לא ניתן להציג את היטלר כתמצית הרוע".