ביום שישי האחרון הגיע נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי לבית הלבן כדי לחתום על "הסכם המינרלים". הפגישה כזכור נגמרה בטונים צורמים, בלשון המעטה, אבל לא ירדה מהפרק וקייב וושינגטון מאותתים כי פניהן עדיין לחתימה עליו. מה בדיוק הנשיא טראמפ מחפש באדמת אוקראינה כל כך?
אוקראינה מחזיקה ב־22 מתוך 34 המינרלים המוגדרים קריטיים על ידי האיחוד האירופי. פוטנציאלית, מדובר באוצר ששווה טריליוני דולרים, אך כדי להחזיר את ההשקעה ולהתחיל להרוויח יידרש פיתוח של שנים רבות. זו הסיבה לכך שבהסכם המסגרת לדיל המחצבים שולבו רווחים מתפעול הנמלים. לצד היסודות הקריטיים, יש באוקראינה גם עתודות ברזל, מנגן, זירקוניום ועוד. הבעיה היא שרוסיה אמנם השתלטה על כ־19% משטח אוקראינה, אך בהם נמצאים 40% מהמשאבים המבוקשים. בין השאר, נפלו בידי הרוסים שני מרבצי ליתיום גדולים.
העניין האמריקני במינרלים האוקראיניים נובע בעיקר מהרצון להקטין את התלות בסין - יריבה אסטרטגית, אבל גם מקור ל־70% מהיסודות הנדירים שארה"ב מייבאת. לשם השוואה, לארה"ב יש רק מכרה אחד להפקת יסודות נדירים.
את "עסקת המחצבים" הציע נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי לטראמפ עוד כשהלה היה רק המועמד הרפובליקני לנשיאות. זה קרה בפגישתם בספטמבר האחרון, כשבקייב ביקשו להיערך לאפשרות של ממשל אמריקני מחויב פחות, או לא מחויב כלל, לסיוע במתכונת של ממשל ביידן.
בעקבות המגעים האלה, הציע הממשל להקים קרן רווחים מהפקת מחצבים מתוך מטרה להרוויח חצי טריליון דולר, בלי לספק ערבויות ביטחוניות שדרשה קייב. אוקראינה סירבה, וביום שישי הצדדים היו אמורים לחתום על הסכם מסגרת לעסקת המחצבים העתידית, וזאת כדי להמשיך בדיונים על פרטיה. העימות החריף בין טראמפ, סגנו ואנס וזלנסקי בחדר הסגלגל הפך את עתיד העסקה לתלוי בתיקון היחסים בין הצדדים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו