בעמותת "אביב לניצולי השואה" מזהירים: מאז פרוץ המלחמה נגד חמאס התקבלו בארגון מאות דיווחים של שורדי שואה על חרדות קיומיות.
הסיבה המרכזית לתחושות החרדה היא היעדר מיגון נגיש בקרבת שורדי השואה. כבר ביום הראשון למלחמה בעזה נערכו בעמותה, המסייעת ביומיום במיצוי זכויותיהם, כדי לתת מענה דחוף ונגיש לשורדי שואה ולאזרחים ותיקים הזקוקים לסיוע.
מאז, פנו למוקד הסיוע הטלפוני של העמותה יותר מ־2,000 שורדי שואה ואזרחים ותיקים. כ־50% מהפונים נזקקו לסיוע בתחומי סיעוד ורווחה. מאות אחרים ביקשו סיוע בנושאים בסיסיים כמו סלי מזון יבש ואוכל מבושל, שינוע של מזון ותרופות וסיוע כספי. לצד זאת, התקבלו מאות פניות של שורדי שואה ואזרחים ותיקים, שסיפרו על חרדות קיומיות משום שאין בביתם מרחב מוגן נגיש.
"על המדינה לקבל אחריות"
צ' היא שורדת שואה המתגוררת לבדה בדירה במרכז, שנבנתה לפני 60 שנה ואינה כוללת מרחב מוגן. "מאז המלחמה אני מאוד מפחדת. בכל פעם שיש אזעקות אני נזכרת בילדות שלי באירופה, שם חווינו הפצצות רבות. במלחמה ההיא 45 מבני משפחתי נרצחו, והמראות של 7 באוקטובר מחזירים אותי לתופת. לא האמנתי שבמדינת היהודים יקרה דבר כזה. חשבתי שכאן אני בטוחה. אין לי ממ"ד או מקום מוגן אחר לברוח אליו כשיש אזעקות, ואני מפחדת להיפגע", היא מספרת.
אורלי סיון היא מנכ״לית עמותת "אביב לניצולי השואה". לדבריה, "ניצולי השואה והאזרחים הוותיקים שגרים ביישובי הדרום ובערים המטווחות, סובלים מחרדות קיומיות בשל חוסר מיגון אישי בסביבת המגורים. בתחום הזה לעמותה אין יכולת לסייע, ועל המדינה לקבל אחריות ולפתור את הבעיה. הידיעה שניצולי שואה חווים את הפחדים האלה שמחזירים אותם לחוויות מהשואה, מחייבת טיפול והתייחסות".
עד כה בעמותה ביצעו יותר מ־400 שיחות יזומות לשורדי שואה עריריים מחוסרי עורף משפחתי שגרים באזור הדרום, לרבות בערים אשדוד, אשקלון ונתיבות וכן במושבי הסביבה. אלה קיבלו בעבר סיוע במיצוי זכויות מהעמותה. כמו כן, אנשי העמותה, כולל מתנדבים, התקשרו לשורדי השואה, שאלו לשלומם ובדקו אם הם זקוקים לסיוע.
"שורדי שואה רבים חשים שהם עדים לשואה שנייה בארצם", מזהירה סיון, "אחד המשפטים שנחרטו בראשי הוא של ניצולה שאמרה לי 'נולדתי בהפגזות ואמות בהפגזות, אבל הפעם בארץ היהודים'״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
