בתשעה באב: הגיע הזמן לחשבון נפש אישי

"אין לי ארץ אחרת
גם אם אדמתי בוערת
... כאן הוא ביתי"

אהוד מנור ז"ל כתב מילים בעברית החודרות לעורקים ולנשמה של כל אזרח בישראל, בוודאי בימים טרופים אלו. עם ישראל נמצא כעת באחת מהתקופות הקשות שידענו מאז קום המדינה. מילות השיר האיקוני מתארות באופן מופלא את מה שחשים ציבורים שלמים בארץ, משני צידי המתרס:

"לא אשתוק, כי ארצי
שינתה את פניה
לא אוותר לה,
אזכיר לה
ואשיר כאן באוזניה
עד שתפקח את עיניה"

ערב תשעה באב ביקשתי סליחה ומחילה מכל מי שנפגע ממני. בחרתי לעשות זאת ברשת החברתית טוויטר, שהיא אחת מהרשתות הפעילות והתוססות במרחב הציבורי בישראל, ומהווה גם פלטפורמה ברחבי העולם לחופש ביטוי החיוני לדמוקרטיה מתפקדת.

צייצתי בזו הלשון: "ערב תשעה באב, אני מבקש להביע סליחה ומחילה כלפי כל מי שנפגע מדברים קשים ומעליבים שיצאו מפי בתקופה סוערת וקשה זו. אני תקווה שכולנו נחזור להיות עם מלוכד, לטובת מדינת ישראל ואזרחיה כולם. אין לנו ארץ אחרת גם אם אדמתי בוערת - צה"ל של כולנו, הכלכלה של כולנו, המדינה של כולנו. הוי מתלמידיו של אהרון, אוהב שלום ורודף שלום". לא חלף זמן רב והציוץ זכה לתהודה גדולה.

התגובות לציוץ שיקפו נכוחה את המצב הקשה שבו אנו מצויים כחברה. אין בדעתי להתנגח ולהתווכח עם מאן דהוא לגבי התייחסותו לציוץ האמור. לא באתי לחנך ולא להטיף. מצאתי לנכון לעשות חשבון נפש אישי עקב המצב שאליו נקלענו כחברה וכעם, שחומרתו בולטת במיוחד לנוכח הגעתו לשיא בערב תשעה באב, שבו מציינים את חורבן שני בתי המקדש בגלל שסעים חברתיים ושנאת חינם.

לחזק את צה"ל

ערב קודם לציוץ האמור צייצתי ציוץ אחר, לאור התחושות הקשות שחיילים בצה"ל, מכל קצות הקשת, חשים בתקופה זו. הציוץ נועד לחזק את חיילי צה"ל באשר הם: "הטייסים, החיילים וכל לובשי המדים - ירוקים, כחולים, לבנים - הם טובי בנינו. עם ישראל חב להם רבות. מדינת ישראל מתקיימת בזכותם. אני מתנגד להתייחסות לא ראויה כלפיהם.

"כל המשרתים בסדיר, בקבע ובמילואים לילות כימים ראויים להערכתנו. אני מגנה בכל לשון הקנטות והשפלות, וקורא למצות את הדין עם כל אחד שנוהג כך כלפיהם". גם ציוץ זה זכה לתהודה רבה, חיובית וביקורתית כאחד.

האחריות של התקשורת

לאורך השנים האחרונות פעלתי רבות בשדה התקשורתי במגוון רחב של כלי תקשורת. עמדתי בחזית והבעתי את דעתי האישית ללא מורא בנושאים אקטואליים הנמצאים במחלוקת ציבורית, גם כשידעתי שכרוך בזה מחיר אישי וכשלאורך השנים ספגתי עלבונות קשים, גידופים ואף איומים.

למרות כל זאת, עמדותיי היו חשופות וידועות לכל. במדינה דמוקרטית זה נכון וראוי לאפשר הבעת עמדה ודעה בכל נושא, גם כשקשה לחלקים שונים בציבור לשמוע אותן. חופש הביטוי הוא נשמת אפה של הדמוקרטיה. היכולת לנהל שיח ודיאלוג היא הכרח חיוני בחברה מתוקנת ובריאה. אך עם זאת, לעיתים השיח מתלהט ואפילו נעשה אלים.

נודעתי בדרכי המיוחדת, ואני גאה על כך. מטבעות לשון שבהם השתמשתי במהלך השנים נכנסו בחלקם לשיח הציבורי. לדוגמה, הביטוי "צלאח א־דין" ככינוי לפרקליטות המדינה, שמשרדה הראשי שוכן ברחוב זה, וכן משרד היועצת המשפטית לממשלה.

אך לעיתים, בלהט האירועים, אמירות וביטויים שנקטתי גרמו לתחושות לא נוחות לאנשים ולציבורים שונים, אף שהכוונה היתה לייצר ולצייר תמונה מחדדת.

כאמור, דעותיי ועמדותיי ידועות. אני איש ימין המחובר בקשר עמוק למסורת היהודית, ואני נחוש להמשיך להציג בגאווה ובנחישות, ללא מורא, את עמדותיי ואת דעתי בכל הנושאים הבוערים והחשובים במדינת ישראל. אמשיך לבקר ולהציב זרקור על כל נושא שאני סבור כי הוא ראוי לביקורת וחשיפה.

למרות הדברים הללו, אני סבור שעל מערך התקשורת בישראל, מכל קצות הקשת הפוליטית והחברתית, לקבל אחריות כדי להרגיע את הרוחות ולהקפיד על שיח הולם וראוי הצמוד לעובדות. אני לא תמים לחשוב שזה יקרה בזמן הקרוב.

הסיכוי לכך נמוך, אפילו קלוש, ועדיין - אני מקווה שאוכל לתרום מעתה ואילך לשמירה על שיח ציבורי מכבד, מבלי לוותר על השמעת ביקורת נוקבת וחדה, כפי שנהגתי עד היום.