בעקבות הפרסום ב"ישראל היום" על התוכנית של שרת הפנים איילת שקד לבנות עוד מספר יישובים חדשים בנגב, ביניהם העיר כסיף שמיועדת לאוכלוסייה החרדית, מבקרים גורמי מקצוע את המהלך וסבורים כי קבלת ההחלטות מנותקת מהמציאות ומתכתבת עם צרכים פוליטיים.
"בעיית הבדואים בנגב התחילה לצוץ בתחילת השנה, מנסור עבאס העלה את הנקודה שצריך למצוא את הפתרון למצב הבדואים, ועל זה הוא נבחר, צפון הנגב כבוש על ידי הבדואים הנודדים, הם מפוזרים שם, התנהל מו"מ עם רע"מ והתנאי שלהם היה פתרון לסוגיה, והם קיבלו 35 מיליארד", מספר האדריכל ישראל גודוביץ' מהנדס העיר של תל אביב לשעבר.
"פתאום אני מגלה שמנהל מקרקעי ישראל לא מצליח לשכנע את החרדים לבוא ולהתגורר בכסיף, ולפי הבנתי הם רוצים את ערד. כסיף הוכרזה כעיר חרדית, אני לא יודע על ידי מי, אבל זאת טעות. יכול להיות שהמילה עיר לבדואים היא טאבו, את זה למדתי מעבודתי איתם. אם יש כאן מחלוקת, היא תהיה גדולה בהרבה. חסר מקום בנגב?" שואל האדריכל הוותיק, "דווקא שם איפה שהריכוז הכי גדול של בדואים בנגב, הייעוד של העיר הזאת הייתה לבדואים, בדיוק מול כסייפה – זאת אצבע בעין, זה לא טבעי אם יבואו לשם חרדים, אז למה לייצר מהומות? ולמה החרדים לא רוצים? ואז באה איילת שקד בלי תכנון וחשיבה".
לביקורת על הקמת העיר החרדית מצטרף גם האדריכל חיים כהן, מהנדס הערים רמת גן ורמת השרון בדימוס ומומחה לתכנון עירוני. "העמדה שלי כמתכנן היא שלא צריך להקים ערים חרדיות בכלל, אלא צריך לתת להם פתרונות בתוך הערים הקיימות. לא צריך לייחד אותם בגטו נפרד של דתיים. ככלל, צריך להמעיט בהקמת יישובים חדשים, צריך לעבות ערים קיימות ולחזק אותן. כי זה מגדיל ומאריך תשתיות, בכל היבט של תכנון עירוני זה רע. אנחנו מאבדים את היתרונות של עיר גדולה, שהיא יכולה להיות גם כלכלית וגם נעימה. משהו קטן גורם לכך שמובילים תשתיות עצומות למקומות מרוחקים לגרעין קטן מאוד. במקרה הזה רק בחקלאות ותיירות יש הצדקה, לכל האחרים אין".
לדברי כהן, מהומות עתידיות בין כסייפה לכסיף הן בלתי נמנעות, בדומה לסכסוכים שמתמודדים איתם בנגב היום כמו בין עומר לתל שבע הצמודות והכל-כך שונות זו מזו. "חומות יהיו בכל מקום בעתיד בגלל הקיטוב החברתי, אם יימשך זה יהיה בכל הארץ. אבל אם יהיה טיפול אחר בבדואים אז אולי זה ישתנה", אומר כהן, ומוסיף כי ההחלטה היא פוליטית בלבד, "במאה אחוז זאת החלטה פוליטית למנוע השתלטות של בדואים על הקרקע. אני חושב שזאת לא הדרך – צריך להיאבק בזה אבל לא ככה, עם החלטות מלמעלה – זה יגרום לחיכוכים מיותרים".
ד"ר בתיה רודד, גיאוגרפית, חוקרת הנגב ופעילה חברתית מספרת כתושבת ערד עד כמה המהלך יכול להיות הרסני, "היכולת האינסופית של ממשלות ישראל להוציא כל פעם מהנפטלין את אותו פתרון קסם שהורס את הנגב פשוט לא ייאמן. הגברת שקד הוציאה שוב את אותו פתרון, היא לא מכירה את הנגב, היא לא מבינה את הסיפור של הבדואים כמו רוב הממשלה ואין לה שום עניין שהנגב באמת ישגשג אחרת זה לא היה הפתרון.
"כסיף לחרדים היא החלשה נוספת של הנגב כי זאת אוכלוסייה לא יצרנית שאין לה פה תעסוקה, והם צריכים שירותים מיוחדים. העיר כסיף מתוכננת לקום על אדמות מדינה, זאת הזדמנות להקים לבדואים יישוב או להרחיב את כסייפה או את תל ערד. זאת לא צריכה להיות עיר חרדית, ואגב הם בעצמם לא מעוניינים בזה".
לטענתה, מהלך כזה עלול להשפיע לרעה על ערד: "זה עושה לי בחילה, בדומה להר עמשא, זה מושך משפחות טובות מערד לשם ולמי הם משלמים את הארנונה? למועצה אזורית תמר. את כל השירותים, תעסוקה וחינוך הם מקבלים מערד. המועצות מתעשרות והערים נשארות מוזנחות".
הבעיה לדבריה היא כלל ארצית, והיא טמונה בהזנחה, "כל הרעיון הזה לא ידחוק את הבדואים אלא רק יוסיף עוד אלימות. עשרות שנים לא החילו חוק וסדר על האזור הזה. היה שם סחר בסמים גם לפני 20 שנה, עכשיו מתפלאים שיש אלימות ומשפחות פשע. במקום לייצור קשרים ולקיים דיאלוג עושים מונולוג. מילא הבדואים המוחרמים, בואו ודברו עם תושבי ערד תשמעו מה יש להם להגיד – זה לא מעניין אף אחד. כמה עולה יישוב חדש לעומת עוד שכונה - זה בכלל לא בר השוואה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו