לצד ארבל יהוד, גדי מוזס ואגם ברגר שוחררו היום (חמישי) מהשבי גם 5 אזרחים תאילנדים - פונגסאק טהנה (36), סאטיאן סוואנאקם (35), וואצ’ארה סריהאון (33), באנאוואט סהטאו (27) ורומאנו סוראסק - תאילנדים שהגיעו לישראל כדי לעבוד בחקלאות - ונחטפו ללא הבחנה בשבעה באוקטובר.

עד רגע השחרור לא היה ידוע מי מבין שמונת התאילנדים ישוחרו היום, ורגעי מתח נרשמו בקרב המשפחות בכפרים של איסאן, בצפון מזרח המדינה. "אני כל כך נרגש", אמר ויליאס, אביו של פונגסאק טהנה ששוחרר היום ל"ניו יורק טיימס". "לא הצלחתי לישון בלילה". כששגרירות תאילנד בישראל התקשרה אליו כדי לאשר שבנו שוחרר אמר בהתרגשות תוך שהוא מחזיק בתמונה של אשתו המנוחה: "סוף סוף הבן שלנו חוזר הביתה".

על רקע השחרור נפגש נשיא המדינה הרצוג עם שגרירת תאילנד בישראל פנבאה צ’נדרראמייה, שאמרה: "כבוד גדול עבורי להיות כאן ביום הזה, ואני מתרגשת במיוחד משחרורם של חמישה חטופים תאילנדים היום. זהו יום של חדשות טובות עבורי ועבור ארצי, וכמובן, עבור העולם כולו. אני רוצה לנצל את ההזדמנות להודות לצד הישראלי על כל המאמצים שנעשו לשחרורם של החטופים״.

פנג רוויקיט גרוסי, מנהלת קהילת העובדים התאילנדים בנימה התרגשה מחזרתם. "אנחנו שמחים אבל זו תחושה מעורבת בעצב כי מעבר לשחרורם, אנו יודעים כמה קשה היה למשפחותיהם במהלך התקופה הזו, וההתרגשות בשיאה. הסיקור בתאילנד על חזרתם מהשבי הוא לא רק על הסיפור האישי של כל אחד מהם, אלא גם מסר חשוב לקהילה כולה: שיש מי שדואג להם בישראל גם מעבר לגבולות העבודה. נימה היא חברה פיננסית שמשרתת מעל ל-60% מקהילת העובדים הזרים בישראל, אבל החיבור שלנו עם העובדים הזרים בישראל אינו רק קשר של עבודה – זהו קשר של משפחה, של אמון, של סיוע ושל קהילה אמיתית שבנינו פה, והיום אנחנו מתרגשים מאוד לקראת חזרתם של חברינו לקהילה".

בניר עוז התרגשו עם חזרתרם של שניים מעובדי הקיבוץ שנחטפו, סאטיאן סוואנאקם (35), וואצ’ארה סריהאון: "לצד השמחה על שחרורם, בשבי נשאר עוד עובד אחד מגד״ש ניר עוז, פינטה נטפונג, שהוא חלק מ-25 חטופי ניר עוז שצריכים להגיע חזרה אלינו הביתה בקרוב". 

עופרה בן שלמה, מזכירת ענף גידולי השדה בקיבוץ, שעמדה בקשר מתמיד עם משפחותיהם: ״לראשונה בעסקה זו, חוזרים הביתה העובדים התאילנדים שלנו שהגיעו לעבוד את אדמת ישראל. אוהבי ישראל בלב ובנפש, חוזרים למקום שהם כל כך אוהבים. כולנו בקהילת קיבוץ ניר עוז מחכים להם בעין דומעת ובזרועות פתוחות. אנחנו לא נוותר עד שיחזרו כולם הביתה״.

במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) נערכו לקלוט אותם עם תשומת לב מיוחדת לצרכיהם. פסיכולוגים ועובדים סוציאליים דוברי תאית, חיכו להם וילוו אותם בתהליך הקליטה הראשוני.

על פי הערכות, בשבי היו שמונה אזרחים זרים תאילנדים, חמישה מהם שוחררו. לצד זה ישנם מספר אזרחים תאילנדים שנרצחו וגופתם מוחזקת בעזה. באשר למי ששוחררו היום - הם מתחילים מסע הביתה. הם יועברו תחילה לבית החולים ויזכו לטיפול מסור מצד הצוות כבר טיפל בעבר ב-24 חטופים, 23 אזרחי תאילנד ואזרח פיליפיני, שחזרו בעסקה הקודמת. זה יהיה מורכב יותר ביחס לחטופים הישראליים, גם בגלל קשיי שפה וגם בגלל שהם לא נמצאים בארץ עם בני משפחה.

ד״ר אסנת לבציון, מנכ״לית בית החולים אסף הרופא, אמרה: "הצוות ערוך לטפל בהיבטים הגופניים, הנפשיים, התזונתיים ובנוסף, לעטוף אותם בהמון חום ואהבה. אנו רואים זכות גדולה לטפל בשבים שמשפחותיהם לא כאן".

כמו פדויי השבי הישראלים, גם האזרחים התאילנדים זכאים למענקים מהמדינה. הם זכאים למענק התארגנות ראשוני בסך 50,000 ש"ח ולתשלום חודשי קבוע בסך 3,300 שקלים לכל חייהם. כמו כן, הם זכאים לתגמול ולכלל הזכויות הניתנות לנפגעי פעולות איבה או לנכי צה”ל, להם נקבעה דרגת נכות של 50% פוסט טראומה. בנוסף יוענק להם כרטיס נטען בסך 10,000 שקלים לציוד ראשוני, מענק החזרי נסיעות ועוד.

המסע הארוך הביתה

ישנם מענקים שאינם רלוונטיים עבורם, שכן הם צפויים לעזוב את ישראל לאחר תהליך החלמה ועל כן מענקים לרכישת רכב, דירה, מימון לימודים וזכאויות נוספות כמו הנחה בתשלום קופת חולים לא צפויים להיות מוענקים להם.

מי שייקח חלק משמעותי בשחרור ובטיפול היא השגרירות התאילנדית בישראל שמנהלת יחסים חמים והדוקים מאוד עם גומרים שונים. בית החולים ייעזר בפסיכולוג דובר תאית ובמתורגמנים בסיוע השגרירות ולשבים הוכן גם מקד בודהיסטי קטן.

הודעה מטעם מטה המשפחות להחזרת החטופים: "אחרי 482 ימי שבי מייסרים, אגם ברגר, ארבל יהוד, גדי מוזס, פונגסאק טהנה, באנאוואט סהטאו, סוראסק לאמנאו, סאטיאן סוואנאקם, וואצ׳ארה סריהאון שבים הביתה – למשפחותיהם שפעלו ללא לאות לשחרורם, לחברים שהתפללו לשלומם, ולעם שלם שהאמין שיום זה יגיע.

"על כל הגורמים המעורבים לוודא שיום השחרור יגיע בקרוב עבור כל החטופים.
יש לפעול על מנת להבטיח את השלמת כל שלבי ההסכם ללא עיכובים עד השבת כל החטופים - החיים לשיקום והחללים לקבורה ראויה בארצם. החובה הזו היא לא רק חובה מוסרית ממדרגה ראשונה, היא גם חובה לאומית, היא ריפוי לאומי שנדרש ומגיע לכולנו".