לראשונה, תמונות נדירות המציגות את ראשית ימי הנטיעות של יער הילדים הקדושים התגלו בימים האחרונים, כחלק מפרויקט סריקה נרחב בארכיון הצילומים של קרן קיימת לישראל. מדובר ביער שניטע על ידי ילדי בתי הספר בארץ בשנת 1952, לזכר מיליון וחצי הילדים היהודים שנספו בשואה, והוא נמצא בתוך "יער הקדושים" - יער גדול יותר, שמנציח את כלל הנרצחים בשואה.
ילדי בתי הספר ברחבי הארץ נהגו לתרום את כספי יום הולדתם לשם מטרה זו, תוך שהם שמים את הכספים בקופה הכחולה המסורתית שהוצבה בבתי הספר השונים, ואלה שימשו לנטיעת היער. במקביל, בראשית ימיו של הפרויקט הגיעו הילדים לטעת את העצים הראשונים בעצמם, וכעת נחשפות התמונות מהרגעים המרגשים.
"אחרי מלחמת העולם השנייה המון יהודים מכל העולם פנו לקק"ל וביקשו לתרום כספים ולטעת עצים שינציחו את יקיריהם שנספו בשואה", מסבירה אפרת סיני, מנהלת תחום הארכיונים בקרן הקיימת לישראל. "מנהג נטיעת העצים לשם הנצחת המת היה תופעה מבוססת כבר אז, ולכן אחרי שאספו את כלל התרומות, החלו למעשה בנטיעת יער הקדושים כולו שנמצא בסמוך לבית שמש. ביער נטעו עצים שמשמשים כ'נרות זיכרון חיים', בחלקות שיוחדו לקהילות היהודיות השונות ולאזורים גיאוגרפיים מסוימים. באותו יער נטעו גם את יער הילדים הקדושים, שיוחד דווקא לילדים היהודים שנספו בשואה".
היער המיוחד ניטע החל משנת 1951 בסמוך לכביש 1 בדרך העולה לירושלים, והוא כולל שישה מיליון עצים, כמספר הנספים בשואה. במרוצת השנים השתתפו בנטיעת היער אנשים רבים, כולל שורדי שואה, נציגי קהילות יהודיות ברחבי העולם ועולים חדשים. גם אוטו פרנק, אביהן של אנה ומרגוט פרנק והשורד היחיד מהמשפחה, נטע עץ ביער עת ביקורו בישראל.
"האנשים שהגיעו לטעת את העצים הרגישו, לפחות באופן סמלי, מעין תהליך של קבורה והשלמה" מעידה סיני. "הם הגיעו מרוגשים מאוד, שמו את השתיל באדמת ארץ ישראל, וכיסו אותו. זה היה אירוע משמעותי עבורם".
בתוך יער הקדושים, כאמור, קיים גם יער הילדים הקדושים, המוכר גם בשם "יער הילד האלמוני". חלקת היער הזו ניטעה בשנת 1952, כשמי שעומד מאחוריה הם לא אחרים מאשר ילדי המדינה שקמה זה עתה בעצמם. באופן מסורתי תרמו ילדי הארץ, שחלקם שרדו את השואה, את כספי יום הולדתם עבור מטרה זו. הכספים נאספו על ידי "מועצת המורים הארצית למען קק"ל" שהייתה אמונה על הנחלת ערכי הקרן הקיימת במוסדות החינוך השונים במדינה, ובעזרתם ניטעה החלקה. בין היתר, אותה מועצה הייתה אחראית על הוצאתם של התלמידים לפעילויות של נטיעות שונות ביערות ישראל, וכבר מאז בקק"ל השכילו לתעד את הפעילויות הללו. "החליטו לתעד מה קורה בארץ כדי להראות לקהילות היהודיות בחו"ל שבוראים כאן מציאות חדשה", מסבירה אפרת. "רצו להגיד 'חבר'ה, צריך את עזרתכם', ואין טוב ממראה עיניים".
"הילדים היו מגיעים לבתי הספר ושמים את הכסף שלהם בקופה הכחולה. המורים העבירו את כספי התרומות ובמיוחד את אלה שנתרמו בימי ההולדת של הילדים, והם הקדישו אותם לנטיעת יער הילדים הקדושים. בעצם, הילדים הנציחו ילדים אחרים, והיו שותפים למפעל ההנצחה הייחודי הזה", מציינת אפרת. "הפעולה הזו חיברה את הילדים להיסטוריה ולמורשת שלהם, והצליחה להנציח את זיכרון השואה בקרב הדור הצעיר. זו הייתה דרך מוחשית לייצר זיכרון, הכסף שלהם והעצים שנטעו במו ידם הפכו את ההנצחה לפיזית", מוסיפה.
בין השאר, הפיצה המועצה עלוני מידע שהסבירו על חשיבות הפרויקט, שהיווה בזמנו פרויקט בעל חשיבות לאומית. למעשה, בשנים הראשונות לקיומה של מדינת ישראל, טקסי הזיכרון הממלכתיים לשואה התקיימו ביער, עד שמבנה "יד ושם" הוקם וכלל הטקסים הממלכתיים הועברו אליו. לכן, גם מקבלי ההחלטות במדינה הצעירה הבינו את החשיבות הרבה ברתימת הדור הצעיר למשימה. כחלק מעבודת הסריקה בארכיונים השונים, בקרן הקיימת לישראל מצאו והחליטו לחשוף את התמונות המרגשות, ובהן עותקים של אותם עלונים שהופצו על ידי מועצת המורים הארצית למען קק"ל, הממחישים את החשיבות שראתה החברה בנוגע למיזם. מלבדם, נמצאו בין מדפי הארכיון גם פוסטרים שהודפסו על ידי המועצה בדיוק בנושא הזה, וכן תמונות של ילדי הארץ שהגיעו לנטיעות הראשונות ביער הילדים הקדושים.
עם נטיעת יער הקדושים, שמהווה היום יער פנאי לכל דבר ועניין, קיוו בקק"ל שהוא יהיה היער האחרון שינציח אסון בסדר גודל כזה. אולם בשטח, המציאות שונה. בימים אלה נערכים בקק"ל לטעת את "יער מלחמת חרבות ברזל" בסמוך ליער בארי, שינציח את זכרם של הנופלים ושל הנספים במלחמה. היער יהווה גלעד לגיבורים ולגיבורות שאיבדנו במהלך המלחמה, ויספר את סיפורם בדרך הייחודית שליוותה את מדינת ישראל עוד טרם הקמתה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו