בטקס ראשון מסוגו, על רקע "מלחמת חרבות ברזל", נשיא המדינה יצחק הרצוג העניק לראשונה הערב (רביעי) את "אות נשיא המדינה לגבורה אזרחית", באירוע רשמי, שנערך בבית הנשיא בירושלים.
״אל מול האור הגנוז הזה, שבקע מלבבות רבים כל כך, בחרתי לכונן את 'אות נשיא המדינה לגבורה אזרחית', שיאפשר לנו - למדינת ישראל כולה, לכרוע ברך בפני הגיבורים וגיבורות האזרחיים, ולהוקיר ולהעלות על נס את המעשים הנאצלים הללו", אמר הרצוג הערב.
"מקבלות ומקבלי האותות, שמוענק כאן היום בפעם הראשונה, מהווים פסיפס אנושי וישראלי מרהיב: של יחידים ומשפחות, מבוגרים וילדים, נשים וגברים, יהודים ומוסלמים, מכל שדרות העם והחברה. הגיבורות והגיבורים הללו הם סמל ומופת למה שאנחנו כמהים לראות בעצמנו כעם וכמדינה – סמל של ערבות, חוסן וגבורה״.
"באותו יום ארור ראינו לפתע כיצד קמו לנו לוחמות ולוחמים מסוג אחר: אזרחיים. אנשים רגילים משלל אמונות, השקפות ואורחות חיים, שבלי פקודה קמו ועשו מעשה. הם קמו כי בתוכם פעם לב ישראלי חי אוהב, אנושי ואמיץ. ועוז הרוח, החכמה, התושייה, האחריות והאהבה שהתגלו בהם באותן שעות הם גילויי גבורה נשגבים, שראוי שיילמדו ויסופרו, וייכתבו בתולדות העם שלנו, ובתולדותיה של האנושות כולה, עד דור אחרון"
"האות הגבוה ביותר במדינה לגבורה אזרחית יאפשר לנו לכרוע ברך בפני הגיבורים וגיבורות ולהוקיר ולהעלות על נס את המעשים הנאצלים הללו. לא בכדי מקבלות ומקבלי האותות, שמוענק כאן היום בפעם הראשונה – סמל של ערבות, חוסן וגבורה".
במסגרת הטקס הוענק האות למקבץ ראשון של מעוטרים, אשר פעלו בגבורה יוצאת דופן תוך ערבות הדדית וחירוף נפש בשבת 7 באוקטובר 2023. הטקס התקיים בנוכחותם של בני המשפחות, ובהשתתפות האומנים ריטה, נינט וג׳ימבו ג׳יי שיבצעו משיריהם.
הזוכות והזוכים בעיטור
משה ואליעד אוחיון ז״ל: משה אוחיון ז"ל ובנו אליעד ז״ל, תושבי אופקים, נרצחו ב-7 באוקטובר בזמן שסייעו לאזרחים בעיר, לאחר שיצאו מהממ״ד בביתם ופעלו לפרוץ את המקלט השכונתי לתושבים חסרי מיגון. בגבורתם סייעו לרבים מהתושבים להיכנס למקלט ולהינצל מירי המחבלים באזור בו שהו תוך שהם מנהלים קרב יריות מול מחבלים רבים וכל זאת עם אקדח אחד בלבד שנמצא ברשותו של משה.
במהלך אחד הקרבות שניהל משה, הוא נפצע קשות, ובנו אליעד חש לסייע לו שתוך זמן קצר מצא את מותו לצד אביו. בפועלם של משה ואליעד מנעו פגיעה בתושבים רבים מאופקים.
יוסף אזיאדנה: בן לעדה הבדואית, תושב רהט, נהג מיניבוס במקצועו, הסיע צעירים לחגוג בפסטיבל ה״נובה. עם פרוץ מתקפת הטרור בבוקר 7 באוקטובר, קיבל יוסף שיחת טלפון מאחד הצעירים שהסיע קודם לכן ובלי להסס יצא לחלץ את הצעירים מהמסיבה.
יוסף הציל את חייהם של 30 משתתפים במסיבת ה״נובה״ ברעים, בעוד הוא מחלץ אותם תחת אש ומביא אותם לביתם ולמרות שנשקפה סכנה לחייו.
ליאון ז״ל ועומר בר: ליאון ז״ל, תושב גדרה, ועומר בנו, תושב תל אביב, הצילו יחד עשרות אזרחים מהקרבות בשדרות ומהטבח בפסטיבל ה״נובה״.
ליאון ז״ל, אלוף משנה במילואים, יצא מביתו שבגדרה במטרה לחלץ פצועים ולהציל חיים בעוד שהוא נוסע אל עבר התופת ומחלץ צעירים שנמלטו מפסטיבל ה״נובה״ כך, במספר סבבי הצלה שונים, הוא חילץ כ-60 נשים וגברים, למקום מבטחים.
למחרת, ב-8 באוקטובר ליאון יצא שוב, הפעם יחד עם בנו עומר, במטרה לאתר ניצולים ולסייע לזק״א באיתור גופות. בדרכם חזרה הביתה הבחינו ליאון ועומר ברכב משטרתי ירוי, ועצרו על מנת לבדוק אם יש צורך בחילוץ וסיוע, אך בפועל הם נתקלו במחבל חמוש שהסתתר ברכב – המחבל ירה בליאון ועומר. השניים נפצעו אך ליאון אינו שורד את הפציעה הקשה ונהרג. הנשיא התקשר לעומר ובישר לו על החלטתו.
עוז דוידיאן: עוז, תושב מושב ׳מסלול׳, יצא בבוקר 7 באוקטובר לעבר יישובי העוטף, לשטח פסטיבל ה״נובה״, לאחר שנודע לו כי באזור מסתתרים פצועים וניצולים רבים מהטבח.
דוידיאן, שהכיר את השטח היטב, יצא עם הטנדר הפרטי שלו בכ-15 גיחות תחת אש לאזור, כשבכל גיחה כזו אסף מהשטח כמה אנשים שהתחבאו והעביר אותם למושבים ׳פטיש׳ ו׳מסלול׳. במהלך חלק מהגיחות אף נתקל במחבלים, ניהל איתם קרב יריות מנשקו האישי, ונטרל אותם. בגבורתו, עוז הציל עשרות בני אדם מן התופת.
טלי חדד: טלי, תושבת אופקים אמא לשישה ילדים, אשר כולם משרתים בעת הזו בצה"ל, בסדיר ובמילואים, שהתה ביום שבת בביתה עם בנה איתמר - לוחם בצה"ל. למשמע היריות מיהר בנה איתמר לצאת ולהציל כמה שיותר אנשים והיא בירכה אותו לדרכו.
טלי לא נשארה אדישה לקולות התופת, הניעה את הרכב ונסעה יחד עם בתה מיטב בעקבות בנה להציל חיים. עם הגעתה לשטח, פגשה בפצוע הראשון –בנה איתמר. טלי העבירה את בנה לטיפולם של אנשי מד"א, ולאחר מכאן, פינתה במו ידיה, 12 פצועים נוספים למקום בטוח, כשהיא נוסעת הלוך ושוב באומץ ובתושייה רבה, במוקדי האש ותחת אש.
גיבורי המרפאה בבארי עמית מן ז״ל נירית הונוולד-קורנפלד וד"ר דניאל לוי.
עמית מן ז״ל, תושבת קיבוץ בארי, הייתה כוננית ביום שבת במרפאת הקיבוץ, ברגע שהבינה שיש בחוץ אירוע גדול עם פצועים, היא לבשה מדי מד"א, לקחה תיק ויצאה במטרה להציל חיים. הפצועים הראשונים של כיתת הכוננות כונסו למרפאת השיניים עוד לפני שמונה בבוקר.
עמית, הרופא התורן דניאל והאחות נירית הוזעקו למקום והתחילו לטפל בחמשת הפצועים. בהקלטות של מד"א היא נשמעת מטפלת בפצועים במסירות.בשיחה האחרונה, בשעה 14:13 סיפרה בבכי שהמחבלים ירו בה ברגליים, ורצחו את כל הפצועים. החיילים שהגיעו למקום, סיפרו שעמית עשתה לעצמה חוסם עורקים והתנהלה בגבורה.
נירית הונוולד-קורנפלד: תושבת קיבוץ בארי, אחות במקצועה, התעוררה בבוקר 7 באוקטובר לצלילי אזעקות ופיצוצים. תוך דקות ספורות הבינה שלא מדובר בעוד יום מתוח בגבול ויצאה מביתה עם תיק העזרה הראשונה אל עבר מרפאת השיניים הקיבוצית. יחד, בשיתוף פעולה עם עמית מן ז״ל הן טיפלו בפצועים בשטח ובהמשך פינו אותם למרפאת השיניים והזעיקו את ד"ר דניאל לוי.
במשך שעות ארוכות בעוד שמשפחתה בביתה בלעדיה, נירית ממשיכה לטפל בפצועים הזורמים אל המרפאה. לבסוף מחבלים פולשים אל המרפאה ונירית מצליחה להסתתר באומץ רב בשירותים עד להגעת כוחות צה״ל למקום. עם הגעת הכוחות, מתעקשת נירית לחזור לביתה, לחלץ את בני משפחתה לאחר כ-14 שעות של תופת איומה.
ד"ר דניאל לוי ז"ל: ד"ר דניאל לוי ז"ל, עולה חדש מפרו, אב לשניים, ורופא במרכז הרפואי סורוקה, שהה בבוקר השבעה באוקטובר עם משפחתו בביתו בבארי. זמן קצר לאחר שהחלו האזעקות קיבל טלפון מנירית שהזעיקה אותו למרפאת השיניים לטפל בפצועים.
תוך דקות דניאל היה במרפאה לאחר שנפרד מאשתו ליהי ושני ילדיו. פצוע שניצל בזכות הטיפול הרפואי של דניאל סיפר כי דניאל השרה תחושת בטחון ורוגע על אף קרב היריות שהתקיים מחוץ למרפאה.
נירית עמית ודניאל טיפלו ללא הפסקה בפצועים עד השעה 14:00 כאשר פרצו המחבלים את המרפאה, זרקו רימון לעבר דניאל ורצחו את עמית ביריות. בהודעתו האחרונה לליהי אשתו כתב דניאל שהוא בסדר ומקווה לטוב.
נועם וישי סלוטקי ז״ל: נעם וישי ז״ל, אחים, תושבי באר שבע, יצאו בזה אחר זה ביום שבת 7 באוקטובר להילחם ולהציל חיים. בגבורה רבה הגיעו האחים לקיבוץ עלומים, שם הם מנהלים קרב למול מחבלי חמאס כשהם מצוידים בנשקיהם האישיים בלבד.
כתף אל כתף ניהלו האחים קרב עיקש מול עשרות מחבלים על גדרותיו של הקיבוץ. איכון הטלפונים שלהם העיד על קרב מתיש, כמו גם סרטונים ממצלמות הרחוב שמתארים את העוז והגבורה של צמד האחים שיצאו מביתם מתוך תחושת שליחות אישית וערבות הדדית.
גופותיהם נמצאו זו לצד זו, ומוקפות במחבלים, רק לאחר חמישה ימים. הנשיא שוחח עם שפרה סלוטקי, אחותם של נועם וישי ז"ל, ובישר לה על ההחלטה להעניק לנועם וישי ז"ל את אות הגבורה האזרחית.
מוטי עזרא: מוטי, תושב בת חפר, נסע בבוקר 7 באוקטובר, יחד עם בנו עמית לחלץ את בתו ניצן שחגגה בפסטיבל ה״נובה״. מוטי היה בין האזרחים הראשונים שהגיעו לעוטף וגילה את הזוועות ובדרך לבתו נתקל בצעירים רבים שהתחננו לעזרה.
למול הדילמה הקשה, בחר מוטי להציל בגבורה ובאומץ רב 30 אזרחים נוספים למקום מבטחים, ורק לאחר מכן שב לחלץ את בתו "ממיגונית המוות" בה התחבאה.
דהיש, איסמעיל, רפי וחמאד קרינאווי: בני העדה הבדואית, תושבי רהט, יצאו מביתם ביום שבת, לאחר שנודע להם כי בן משפחה נוסף נעדר בקיבוץ בארי. בדרכם להציל את בן משפחתם, פגשו בצעירים שברחו מפסטיבל ה״נובה״ וכך, ב-4 סבבי הצלה, נסעו בני משפחת קרינאווי לחלץ ולהציל צעירים רבים, ביניהם גם בני קיבוצים שנמלטו מהתופת. רק לאחר מכן חילצו גם את בן משפחתם הישאם ובת קיבוץ בארי שהתחבאה איתו.
בן בנימין שמעוני ז״ל: בן ז״ל, תושב אשקלון, נסע בשבת לפנות בוקר, 7 באוקטובר, לפסטיבל ה״נובה״ שהתקיים בסמוך לקיבוץ רעים.
עם פרוץ מתקפת הטרור של מחבלי חמאס, בן פעל בקור רוח, ומתוקף היותו נהג מנוסה שהכיר את השטח היטב, ביצע נסיעות חוזרות כשהוא אוסף אל רכבו נוסעות ונוסעים שאינו מכיר במטרה להצילם מהתופת. על אף הבקשות החוזרות מקרוביו שלא יחזור לאזור השורץ מחבלים, בן חזר, ובאומץ רב חילץ נשים וגברים בשלושה סבבי הצלה.
בסבב הרביעי בצומת עלומים נתקל במחבלים שחטפו מרכבו שניים מהנוסעים ורצחו אותו ונוסע נוסף. הנשיא שוחח עם בת זוגו ג'סיקה אלטר, ובישר לה על ההחלטה להעניק לבן ז"ל את אות הגבורה.
בקטגוריה מיוחדת לציון גבורת הילדים: רומי שירה סויסה, ילדי משפחת תעסה וילדי משפחת עידן.
רומי שירה סויסה: רומי, בת שמונה, תושבת שדרות, ביתם הבכורה של אודיה ודולב סויסה ז״ל אשר נרצחו באכזריות על ידי מחבלי חמאס במהלך ניסיונם להימלט מהתופת ולהציל את משפחתם.
רומי הסתתרה ברכב בו נרצחו הוריה, בעוד שהיא מגוננת על אחותה הקטנה ליה, רק בת שלוש. לאחר זמן מה שוטרי שדרות מגלים את רומי ואחותה ומצילים אותן – בין רומי לאיש השב״ס יאיר מאיר אבינועם מתנהל דיאלוג ובו שואלת רומי שאלה מטלטלת ״אתם של ישראל?״ המתארת את בגרותה וגבורתה הבלתי נתפסת של רומי בת ה-6 המגוננת על אחותה הצעירה לאחר ששני הוריה נרצחו מול עיניה.
ילדי משפחת תעסה: קורן ושי, תושבי קיבוץ נתיב העשרה, היו בבית אביהם גיל תעסה ז״ל, כשהחל מטח הרקטות ב-7 באוקטובר, הבן הגדול אור ז"ל היה בחוף הים בזיקים, שם נרצח, וזוהר אחיהם הנוסף הסתגר עם אימו סבין בביתה בממ"ד.
קורן בן ה-12 ושי בן השמונה רצו יחד עם אביהם גיל למיגונית שמחוץ לבית. מחבלי החמאס שחדרו ליישוב זרקו רימון לעבר המיגונית, ובמעשה גבורה בלתי נתפס - זינק עליו גיל והקריב את עצמו למען הצלת שני בניו. לאחר מכן ברחו הילדים לביתם, אך שם המחבלים חברו אליהם והעבירו עמם שעות של אימה.
קורן גילה תושייה גדולה כשניסה לתקשר עם המחבל במטרה להציל את חייו ואת חיי אחיו הקטן שי. לאחר שהצליחו לברוח בעודם פצועים, הם מצליחים להגיע באומץ רב לבית אימם, ויחד הם מסתתרים עד להגעת כוח החילוץ. בכל הזמן קורן דאג לאחיו שי שנפצע בעינו, הרגיע אותו וטיפל בו. הנשיא הודיע לסבין תעסה, אמם של קורן ושי, ואור ז"ל, על ההחלטה להעניק להם את אות הגבורה האזרחית.
ילדי משפחת עידן: מיכאל ועמליה, תושבי כפר עזה, ילדיהם של סמדר ורועי ז״ל אשר נרצחו במתקפת הטרור ב-7 באוקטובר, הסתתרו במשך 14 שעות בארון בבית, לאחר חטיפת אחותם הצעירה אביגיל לעזה, וחולצו לבסוף על ידי יחידת יהל״ם. מיכאל ועמליה העבירו שעות ארוכות בארון בעוד אמם ז"ל הייתה מוטלת בחדר ללא רוח חיים.
השניים דיברו לאורך כל הזמן עם עובדת סוציאלית שסייעה להם לעבור את השעות מבלי להישבר. בהקלטה מרגע החילוץ ניתן לשמוע את הרגע שבו פתחו הילדים את דלת ביתם ללוחמים באומץ רב. הנשיא שוחח עם לירון וזולי מור ובישר להם על ההחלטה להעניק לילדי משפחת עידן את אות הגבורה האזרחית. לירון היא אחות של סמדר ז"ל, אמם של מיכאל, עמליה ואביגיל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו