אימו של אסף חממי בהלווייתו: "התרעת והזהרת, אמרו שאתה רואה שחורות"

"דמו לא נשפך סתם": אלפים ליוו היום (שני) למנוחות בבית העלמין קריית שאול את אל״מ אסף חממי ז"ל, מפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה שנפל במתקפת החמאס ב-7 באוקטובר. "לצערי התרעת, הזהרת ואמרת. יש מי שאמרו שאתה רואה שחורות, והשחור הגיע בדמות אותה שבת ב-7 באוקטובר", ספדה לו האם קלרה.

בין הנוכחים בהלוויה: שר הביטחון יואב גלנט, השר גדי איזנקוט והרמטכ"ל לשעבר אביב כוכבי. חממי הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים.

גלנט ספד לו: "אסף חממי ז"ל, מהטובים, האמיצים והאיכותיים שצמחו בצה"ל בשנים האחרונות. הוא היה שם עם שחר, בבוקרו של אותו היום, בדרכו להגן יחד עם החפ"ק שלו, על קיבוץ נירים. הוא היה שם להגן בגופו על תושבי העוטף שהיו למשפחתו השנייה ואותם כל כך אהב.

"מי שכל חייו הבוגרים הוקדשו לביטחון המדינה, מי שקשר את גורלו עם הגנתם של אזרחי ישראל, נפל כמפקד וכלוחם, בעודו ממלא את ייעודו, את שליחות חייו. אסף חונך בצה"ל על מקורות העוצמה של המפקד - האמונה בצדקת דרכנו והדוגמה האישית כערך מוביל. כך פעל גם ביום פתיחת המלחמה, יום נפילתו. הוא גילה העזה ונחישות, והיווה דוגמה ומופת לפקודיו עד רגעיו האחרונים.

"היית אחד מבניה הטובים של הארץ היפה שלנו, אחד מן המפקדים הנערצים של גבעתי, באתי לכאן היום כדי להבטיח לך, להבטיח לכולנו: לוחמי צה״ל ומפקדיו ישלימו את המשימה. בשם מערכת הביטחון, בשם כל הלוחמים והמפקדים בצה"ל ובכל זרועות הביטחון, אנו מצדיעים היום לזכרך ולזכר כל הנופלים במלחמה", אמר גלנט.

מפקד אוגדת עזה תת אלוף אבי רוזנפלד ספד לו: "התגייסת לפני יותר מעשרים שנה לגבעתי ומאז בחרת להוביל. נועדת לגדולות. מופת של מקצועיות ואנושיות. נפגשנו לפני חמש שנים על הגדר מול אל בורייג', ערכנו שיחה קצרה ורצת למשימה. אמרת לי שאתה רוצה תפקיד הכי מבצעי. לפקד על חטיבה בגבול עזה זה השיא.

"לא חלמתי גם בסיוט הכי גדול שזה יהיה תפקידך האחרון, כשאתה נופל בסמוך לנירים. היית נטו מפקד, נטו לוחם. בתרגילים מבצעים ולחימה. במבצע מגן וחץ נפגשנו, תוך כדי ירי פצמ"רים בשקט המשכת לפקד. ידעתי שאפשר לסמוך עליך. כך היה גם בשבת הארורה. יצאת קדימה. בקיבוץ נירים נלחמתם בגבורה. אתה מגן נירים, מגן אשכול, מגן ישראל. המשפחה היית חשובה לך. משפחה יקרה, אולי נחמה מעטה שאסף נפל כגיבור בהגנה על המולדת. נעשה הכל, לא נוותר לעולם עד שנחזיר אותך ואת מי שנמצא בשבי בעזה. נבטיח שמה שקרה לא יקרה שוב".

אימו קלרה ספדה לו: "מי היה מאמין שבמקום שכתוב לך בברכה ליומולדת שהייתה לך אני מספידה אותך. קהל עצום בא לחלוק לך כבוד. אם רק הייתי יכולה לעצור את זמן ל-9 בלילה של 6 באוקטובר. שוחחנו ארוכות. לא היססת, לחמת מול עשרות מחבלים. לא חשבנו שתפעל אחרת. קורצת מחומר מיוחד. ילד עם אחריות גדולה, חמלה, רגישות ואחריות למשפחה. נשמת צבא. מהרגע שהתגייסת התגייסנו איתך. כמה היית גאה במדים ובכומתה הסגולה.

"הקמת עם ספיר משפחה לתפארת. נכנסנו תחת האלונקה כדי לתת לך שקט. כמורעל צבא הצלחת לסחוף רבים. היית שווה בן שווים. בפשטות, בצניעות, לא ביקשת כבוד אלא לעשות את השליחות שהוטלה עליך. תמיד עודדת וקידמת את משפחתנו ופקודיך. לא דרשת מאף אחד לעשות משהו שלא דרשת מעצמך. נאה דורש נאה מקיים. היית לכולנו עולם ומלואו.

"עלית עלינו כהורים אלפי מונים. ידעת להעריך ולהודות. האמנת תמיד באדם וביכולותיו. היית תמיד ראשון הלוחמים. האמנת בתפקידך להגן על התושבים. לצערי התרעת, הזהרת ואמרת. יש מי שאמרו שאתה רואה שחורות והשחור הגיע בדמות אותה שבת ב-7 באוקטובר. לא נירגע עד שתחזור הביתה במהרה".

אביו אילן: "איך ניתן להיפרד מאדם כמוך בן 41? מחויבות היא המילה שבה בחרתי לתאר את פועלך. בנעוריך המשכת לפתח את דרכך. בתיכון שאפת להיות בין הראשונים. נולדת להיות אדם טוב ונעים הליכות. ביצעת תפקידי לוחם. היינו גאים בך. דאגנו אך ידענו שאפשר לסמוך עליך. בבוקר 7 באוקטובר לא היססת להשאיר את בנך אלון שהיה איתך ויצאת להגן על מדינת ישראל. אני מצדיע לך".

בת הזוג ספיר: "אתה הפרטנר המושלם, הכי מדויק עבורי. הייתי בוחרת בך כל יום מחדש. כשהייתי מבקשת היית שם. הדיל היה שאתה דואג למדינה ואני לכל השאר. לא הרבה יודעים כמה חכם חד ויצירתי אתה וכמה הומור יש לך. היה לנו בית פשוט עם הרבה שמחה ואור. תודה על 17 שנים של אהבה גדולה. הלב שלי כואב, פצוע ומדמם, אבל אני שלמה עם ההחלטה שלך".

האח איתן: "אני בדה ז'ה וו. בצעירותי כשהיית לוחם צעיר היו לי סיוטים. עכשיו המציאות מכה בי. בחג שני של סוכות התראינו. צחקנו דיברנו על העתיד ובעיקר על העכשיו. אני לא ביקשתי שתהיה גיבור אלא רציתי שתהיה אחי. תחסר לי. אסיים במילים שלא אמרנו הרבה: אני אוהב אותך אחי. אני יודע שגם אתה אותי".

חמיו של אסף: "אני קורא לנתניהו, גלנט והלוי. אתם חייב לסגור מעגל, למחוק את חמאס ולהשיב במהירה את האזרחים חיים וגופות הלוחמים. דמו של אסף לא נפל סתם בקרב. לא תהיה תקומה אם אסף וחבריו לא יובאו לקבר ישראל".

אבי דבוש, תושב קיבוץ נירים, ספד לו גם הוא: "הרבה תארים צברת בחייך אני רוצה היום לתת לך תואר נוסף 'מגן נירים'. ב-7 באוקטובר הגעת להציל אותנו. נכנסת לנירים, פגעת במחבלים בקרב של מעטים מול רבים עד לאפיסת כוחות. בין לבין סייעת להבין את גודל הצרה. הרבה ניסים התרחשו באותו יום. אתה היית הנס של כולנו, בנס רק חמישה נרצחו ורק חמישה נחטפו".

חברו יקי: "חממי היה ממגשימי החלומות. היא חי את הפעילות המבצעית. לא נפלת. קמת ויציאת להלחם למען הילדים ולמען המדינה. ראשון לפעול ראשון להסתער. אתה לא נפלת. אנחנו נפלנו כשאיבדנו אותך. כולנו קצת מתים איתך והרבה חיים בזכותך. השארת לנו את המשימה הקשה להפרד ממך". 

בסיום חלק ההספדים שר שלמה ארצי את שירו "תתארו לכם".

גופתו של חממי נחטפה לעזה יחד עם גופותיהם של שני חיילים מהחפ"ק שלו. מותו נקבע עקב מידע מהימן שנאסף על הקרב שבו נפל. הרב הצבאי היה זה שקבע שניתן לערוך לו קבורה, וזאת על פי ממצאים שאותרו.