הקורבנות של מלכה לייפר מדברות: "ציפינו לתמיכה, התאכזבנו קשות"

ניקול מאייר ואלי סאפר מספרות שרבים בקהילה ידעו על מעלליה של המחנכת, שנידונה באוסטרליה ל-15 שנות מאסר - אך בחרו לא למנוע אותם: "העריצו אותה" • "אסור להתעלם, לא לעשות כלום פירושו לעזור למתעלל" • הכתבה המלאה תפורסם במוסף "שישבת"

מלכה ליפר (ימין). דסי, אלי וניקול (משמאל). צילום: אי.אף.פי, אי.פי

שבועיים אחרי שבית המשפט באוסטרליה גזר עונש של 15 שנות מאסר על מלכה לייפר (56), מנהלת בית הספר החרדי "עדת ישראל" במלבורן, בגין פגיעה מינית שביצעה בשתיים מתלמידותיה, מדברות שתיים משלוש האחיות שעמדו במרכז הפרשה על תחושותיהן בסיום עשור וחצי של מאבק עיקש.

השתיים, שהיו נערות בעת ביצוע הפגיעות בהן, משתפות לראשונה פרטים שעד כה נמנעו מלחשוף בפומבי, מחשש לפגיעה בהליך המשפטי.

בראיון מיוחד למוסף "שישבת", שיתפרסם בשישי הקרוב, מגלות ניקול מאייר (38) ואלי סאפר (34), שגורמים רבים בבית הספר ובקהילה היו מודעים למעלליה של לייפר - אך בחרו שלא לפעול למניעתם.

מלכה לייפר בדיון בבית המשפט, צילום: יוסי זליגר

ניקול: "זה משהו שלא יכולתי לשתף לפני הקראת גזר הדין: יש אנשים שהיו עדים להתנהגות לא הולמת של לייפר כלפי תלמידות, בכלל זה מגע קרוב ולא הולם, ולא עשו לגבי זה כלום. מישהי בקהילה אמרה לי שכשנכנסה יום אחד לחדר המנהלת היא ראתה איך לייפר פוגעת בי מינית. היא הסבירה שלא ידעה איך להגדיר את מה שראתה, אבל כעת, במבט לאחור, היא מבינה שזאת היתה התעללות מינית, והיא מרגישה נורא, גם בגלל מה שנעשה לי וגם בגלל שהיא שתקה.

"עשרות אנשים, למעשה, היו עדים לדברים הנוראים שהתרחשו, אבל שמרו את זה לעצמם. ולמרות ההשפעה הרבה שיכולה היתה להיות לעדות שלהם, עד היום אף אחד מהם לא הגיע להעיד שאמת צעקנו".

"אמרו שהיא לא פגעה"

ניקול: "מלכה לייפר היתה נערצת שם. הייתי מצפה שרבני בתי כנסת במלבורן יקומו, ידפקו על השולחן ויודיעו שצריך לתמוך בניצולי התעללות תקיפה מינית ובקורבנותיה של לייפר. אבל הם לא עשו זאת".

"השמידה את חיינו": הקורבנות של מלכה לייפר לאחר שליחתה למאסר // צילום: רויטרס

אלי: "אנשים לא מבינים שאם יודעים על משהו כזה, אי אפשר להתנהג כאילו כלום לא קרה. או שאתה עוזר לקורבנות או שאתה עוזר למתעלל. זה ככה פשוט. לשבת מהצד ולא לעשות כלום - זה לעזור למתעלל. נקודה".

בראיון המיוחד מדברות האחיות על הרבנים שניסו למנוע את הסגרתה של לייפר מישראל לאוסטרליה ("אכזבה קשה ועמוקה היתה לנו מהם"), על התגובות שקיבלו מהקהילה החרדית במלבורן אחרי גזר הדין ("הדעות בעניין חלוקות, אבל יש שאומרים שהעונש לא חמור דיו") ועל געגועיהן לאחותן הבכורה, דליה ז"ל, שנפטרה לפני תשע שנים מדום לב בגיל 39 - יממה בלבד אחרי שקיבלה איומים ש"תאבד את שמה הטוב" אם לא תפעל לשכנע את אחיותיה לבטל את התלונה נגד לייפר ("לעולם לא נדע בוודאות אם הלחץ שחוותה הוא שגרם למותה הפתאומי ללא כל אזהרה").

בראיון ב"שישבת" חושפת גם שאנה אהרונסון - מנכ"לית ארגון "מגן", מרכז סיוע לנפגעי תקיפה מינית למגזר החרדי, ומי שאחראית במידה רבה לעובדה שלייפר הוסגרה אחרי שנים של ניסיונות התחמקות מצידה - שגם אליה הופנו לאורך השנים ניסיונות להורידה מהפרשה הזו.

"קיבלתי טלפונים גם מרבנית חשובה מבני ברק שאמרה שהיא מכירה את לייפר באופן אישי, ושלא ייתכן שהיא פגעה. היא אמרה שהבנות כנראה לא הבינו שזה היה רק חיבוק אימהי, ושחבל להרוס ללייפר את החיים. אותה רבנית לא ידעה מה זה אונס של אישה".

הכתבה המלאה תתפרסם ביום שישי במוסף "שישבת"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר