הטורבינות מסעירות את הרוחות: כך השתבש אחד הפרויקטים המבטיחים במדינה

ב־17 באוגוסט 2017 התכנסה הוועדה הארצית לתשתיות לאומיות לדון בהקמת הטורבינות באזור הכפרים הדרוזיים בגולן. לישיבה הוזמן נציג התושבים, אקרם אבו סאלח, מהכפר מסעדה. "הקהילה תולה הרבה תקוות במיזם, במיוחד לנוכח המצב הקשה בחקלאות עקב המצב בסוריה. אני סבור שהמיזם עומד בכל הקריטריונים", אמר נציג התושבים. לכאורה כולם תומכים. הנושא אף תואם עם מערכת הביטחון ועם רשות הטבע והגנים. אפשר לצאת לדרך. אלא שבדיעבד מתברר שאבו סאלח כלל אינו מייצג את התושבים הדרוזים בגולן.

חלפו עשרה חודשים, ואבו סאלח קיבל מכתב מחברת אר"ן (אנרגיית רוח נקייה בע"מ; ע"א), יזמית הפרויקט. החברה החליטה להפסיק את ההתקשרות עימו, שהחלה בסביבות 2015, לפני הדיון בוות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות). "נותן השירותים (אבו סאלח) הפך לאיש פנים המקורב לחברה ופועל מטעמה", נכתב. עכשיו מתברר שמי שלכאורה הציג את עצמו כנציג התושבים הועסק בידי היזם. לאחר שהוא תמך בפרויקט בוות"ל - הוא חתם על הודעה שלפיה הוא מתנגד לפרויקט ואף דרש לבטל את דבריו בוועדה.

בשיחה עם "ישראל היום" אבו סאלח מתחרט על כך שהחל לעסוק בפרויקט. בימים אלו הוא נמצא תחת חרם דתי מצד התושבים שמתנגדים למיזם, ובמקביל בתביעות משפטיות עם חברת אנרג'יקס - החברה־הבת של אר"ן - לאחר שהודיע שאף הוא מתנגד.

"אחרי שהטילו עלי חרם, הכריחו אותי לחתום על המסמך", הוא מסביר. "חתמתי כדי שיעזבו אותי בשקט. עבדתי עם אנרג'יקס מ־2014 בערך, בריטיינר חודשי. הדרוזים פנו אלי ולשייח' מואפק טריף בטענה שהטורבינות מוקמות רק אצל היהודים ולא אצל הדרוזים. אלו שהיום מתנגדים להקמת הטורבינות היו אז בעדן.

"עבדנו, עד שאנרג'יקס קיבלו אישורים מחיל האוויר ומהצבא. אני הופעתי בוות"ל, לא עשיתי חטא ולא ידעתי שזה לא טוב. ייצגתי את התושבים ושיקפתי את דעתם. כל הזמן פעלתי שאנרג'יקס תיתן לתושבי הגולן מלגות וחשמל חינם. אני מתחרט שנכנסתי לכל הבלאגן, כי הכוונות שלי היו טובות. נכון שהיתה לי פרנסה, אבל החלום שלי היה שכל פרויקט שיוקם ברמת הגולן יעשה טוב לאנשים".

אבו סאלח: "חתמתי כדי שיעזבו אותי בשקט. הדרוזים פנו אלי בטענה שהטורבינות מוקמות רק אצל היהודים ולא אצל הדרוזים. אלו שהיום מתנגדים להקמת הטורבינות היו אז בעדן"

אנרגיה ירוקה

פרויקט הקמת הטורבינות בגולן מעורר הדים רבים, ולא ברור אם ייצא לפועל ובאיזה אופן. ההתנגדות לו רבה. כך קרה כשחלק מיוזמיו הבינו שלא יהיו בין מקבלי הכספים מהחכרת השטחים החקלאיים. מה שהעצים יותר את ההתנגדות בקרב בני העדה היתה העובדה שהם גילו כי החקלאים הדרוזים יקבלו פחות ממחצית הסכום שמקבלים מקביליהם היהודים ברמת הגולן עבור החכרת הקרקע.

זה היה אמור להיות פרויקט דגל לייצור אנרגיה ירוקה מטורבינות רוח בגולן. ב־2015 קבעה ממשלת ישראל יעדים להפקת חשמל באנרגיות מתחדשות, רוח, שמש ואגירה שאובה. בגולן הוקמו עשרות טורבינות רוח שנפרסו בשטחים חקלאיים. גם באזור הכפרים הדרוזיים מג'דל שאמס ומסעדה תוכנן פרויקט ענק להקמת 21 טורבינות רוח בגובה 220 מטר כל אחת - גבוהות באופן משמעותי מאלו הקיימות היום.

לפני כחודש, ביום תחילת העבודות, התייצבו בגולן כוחות גדולים של מחוז הצפון במשטרה. התושבים הדרוזים שהתנגדו להקמת הטורבינות יצאו למחאה אלימה, שכללה ירי, הצתת ניידות משטרה והתפרעויות בסדר גודל שלא נראה בצפון. צמתים ברחבי הצפון נחסמו. אלפי שוטרים ניסו לאבטח את העבודות, עד שראש הממשלה בנימין נתניהו קבע שצריך לעצור את העבודות.

בין הצדדים עדיין נערכים דיונים. חברת אנרג'יקס יצאה בהודעה ש"הפרויקט עבר את כל האישורים. התנגדות הדרוזים נובעת ממניעים לאומניים וממסרים שמועברים מסוריה". אבל האם האישורים היו על פי חוק? בשבוע שעבר התייצבו נציגי הדרוזים במפלג ההונאה של משטרת ישראל בשלוחת טבריה והגישו תלונה בדיוק בעניין זה. מהתלונה עולות שאלות רבות על התנהלות החברה בהשגת האישורים.

פברואר 2022 נערך דיון בוות"ל. אנרג'יקס ביקשה חיסיון על היתרי הבנייה שניתנו, ובכלל זה מיקומן של הטורבינות המיועדות, בעלי הקרקעות, דמי השכירות שהם מקבלים והתשלומים שמועברים למשרד הביטחון. להערכת החברה, לאחר בניית בסיסי הטורבינות ההתנגדות תפחת, כשממילא המיקום יהיה ידוע לכל.

אי־דיוקים בחוזים

בוות"ל הסבירו כי מדובר בפרויקט בעל אינטרס לאומי, שיש להבטיח כי ימומש ככל הניתן באין מפריע. בהחלטת הוועדה נכתב: "קיימת התנגדות חריפה להקמת הפרויקט, ויש חשש ממשי להתנכלות ולאלימות כלפי בעלי הקרקעות... קיים קרע עצום בין היזם לקהילה. התושבים טוענים לזיוף, לכפייה, להטעיה ולחוסר גילוי לב".

כבר לפני כמה שנים שכרה אנרג'יקס משרדים במג'דל שאמס, במבנה השייך לשייח' טאהר אבו סאלח, ממנהיגי העדה. בתחילה נתלו שלטים מחוץ למשרדים, החברה ביצעה כנסים גדולים ביישובי הדרוזים שבהם הוסבר לחקלאים עד כמה כדאי להם לחתום על החוזים. אחרי שהחלו התנגדויות ב־2019 הוסרו השלטים, אך המשרדים המשיכו לפעול.

שייח' אבו סאלח מסר: "השכרתי את המשרדים לחברה למשך חמש שנים. החוזה איתם הסתיים. תמכתי בהתחלה בפרויקט. אני תמיד תומך בעסקים באזור, אבל בתנאי שלא יפריעו. מה שמפריע לתושבים - אני איתם. אנחנו לא רוצים בעיות עם השלטון ועם החברה".

באנרג'יקס שכרו את שירותיו של עו"ד ראמי אבו ג'אבל. תפקידו היה להחתים את בעלי הקרקעות על החוזים מול החברה. לבעלי הקרקעות הובטח סכום כסף יפה של עשרות אלפי שקלים בכל שנה עבור החכרת השטחים. ג'אבל נתון מאז למתקפות ונמצא תחת חרם של בני העדה. אלא שלטענת מרכז "אלמרסד" (המרכז הערבי לזכויות אדם ברמת הגולן), ג'אבל ייצג את שני הצדדים. בתלונה שהוגשה במשטרה הם טוענים שהוא ניצל את בורותם של בעלי הקרקעות. גאב'ל אומר בתגובה: "כולם לקחו עורכי דין ועברו על החוזה. אף אחד לא חתם בלי שבדק את החוזה. מבחינה משפטית הכל היה בסדר ועבר את כל הבחינות המשפטיות".

מאז חזרו בהם בעלי הקרקעות מהחוזים שחתמו עליהם. אולם בפנייה לבית המשפט לביטול החוזים הם נדחו. בעלי הקרקעות טוענים כי הוצגו להם מצגי שווא שעל פיהם תוקם טורבינה בשטח קטן, ובשאר השטח שלהם הם יוכלו להמשיך לעבד את האדמה.

עו"ד וואסים אבו חיה מייצג חלק מבעלי הקרקעות בעתירתם לבית משפט השלום בחיפה לביטול החוזים עם חברת אנרג'יקס. "זה סיפור מורכב", הוא מסביר. "לצערי, בעלי הקרקעות לא התייעצו עם עורכי דין לפני שחתמו על החוזים. חלקם בקושי יודעים קרוא וכתוב. הוצג להם חוזה בערבית, כשבחוזה בעברית שעליו הם חתמו נכתב כי זה החוזה המחייב במידה שיש סתירות בין החוזים או אי־דיוקים. הם טוענים שהטעו אותם, שהוצגו בפניהם מצגי שווא ושלא עמדו בהתחייבויות, למשל - לקבל את הסכמת השכנים והחתמתם על הסכמה".

עו"ד אבו חיה: "זה סיפור מורכב. בעלי הקרקעות לא התייעצו עם עורכי דין לפני שחתמו על החוזים. חלקם בקושי יודעים קרוא וכתוב. הם טוענים שהטעו אותם ושהוצגו להם מצגי שווא"

שורת מתנגדים

במהלך השנתיים שבאו לאחר אישור הוות"ל החלו התושבים הדרוזים לפעול נגד הקמת הטורבינות. חלקם הפיצו מידע ברשתות החברתיות. אנרג'יקס החלה לפעול להשתקתם בתביעות דיבה שמתבססות על חוק החרם. תושבים קיבלו מכתבי התראה מעורכי הדין של החברה שבהם נטען כי הם פועלים לסכל את הפרויקט תוך הפצת מידע שקרי, איומים ולחצים על בעלי הקרקעות. גם מרכז אלמרסד נתבע על סך 900 אלף שקלים. התביעות נדחו.

בין המתנגדים למיזם - גם הוועדה לתכנון ולבנייה מעלה חרמון, שביקשה מהוות"ל לשקול מחדש את התועלת שבפרויקט, וראש מועצת מג'דל שאמס דוואלן אבו סאלח, שטען כי הטעו אותו משום שלדבריו נאמר לו במפורש כי הוא יוקם בלב שטחים שאינם מעובדים.

אפילו מנהיג העדה הדרוזית, השייח' מואפק טריף, אשר דרש את הקמת הטורבינות בטענה שהמדינה מפלה ומתירה את בנייתן רק אצל היהודים, פועל בחודשים האחרונים להזיז את המיזם משטחי החקלאים בגולן - ואף אמר לראש הממשלה נתניהו שהוא מתנגד להקמת המיזם שלא בהסכמה.

ההחלטה אם להחזיר את העבודות להקמת הטורבינות נמצאת בידי נתניהו, שטרם החליט בנושא. מצד אחד, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר תומך בהמשך העבודות, אך מצד שני ברור לכל הצדדים שהמשכן יגרור התנגדות אלימה מצד הדרוזים בגולן, ואליהם יצטרפו גם הדרוזים בגליל וברכס הכרמל.

תגובת אנרג'יקס: "מדובר בפרויקט תשתית לאומי שאושר על ידי הממשלה וקיבל את כלל ההיתרים ממוסדות התכנון. לאחר שהשקיעה בפרויקט, החברה סמוכה ובטוחה שממשלת ישראל תממש את ההחלטה ותבטיח את כל הנדרש להקמת הפרויקט כדין. החברה התחייבה ומוכנה להמשיך בעבודות הקמת הטורבינות באופן מיידי וסומכת על המשטרה ועל כוחות הביטחון שיאכפו את הסדר והביטחון לטובת הפרויקט ותושבי הגולן".