קשה היה שלא לפספס את הרגע שבו השופט מני מזוז אחז את השור בקרניו והצביע על הנקודה הבוערת בעצמותיהם של שופטי בג"ץ.
במשך דקות ארוכות ניסו השופטים לגרום לעורך דינו של ראש הממשלה לסגת מהאמור בהסכם הקואליציוני בכל הקשור להקפאת המינויים הבכירים בשירות הציבורי. כאשר הבין מזוז שהדבר לא צלח, אמר בקול צלול את הפסקה בהסכם הקואליציוני שגובש על ידי חברי הרשות המחוקקת, שהטילה על שופטי העליון את החשש והפחד. הפסקה העוסקת ברצון הרשות המבצעת לשנות את כללי המשחק של המינויים. הביטוי "כללי המשחק" נפלט למזוז, אך הוא מבטא בדיוק את הבעיה המרכזית בשיטת המינויים שהוא עמל עליה בכובעו כיועץ המשפטי לממשלה ובשבתו בבית המשפט העליון יחד עם שאר חבריו בהיכל הצדק.
החשש לשינוי כללי המשחק של שיטת מינויי הבכירים בשירות הציבורי, באופן שבו יעבירו את כובד ההכרעה לבחירת המועמד למשרה לידי הדרג הנבחר ולא למשפטנים וליועצים המשפטיים, גורמת לשופטים לחרדה רבה.
עוד בנושא:
• לעצור את תאונת הרכבת החוקתית
• הדיון בעתירות נגד נתניהו: לבג"ץ אין דרך לצאת מזה בשלום
• בג"ץ אחראי במידה רבה לתיאטרון האבסורד שהתרחש היום בין כתליו
חרדה זו צצה ועלתה בדבריו החוזרים ונשנים של המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, חנן מלצר, כי המינויים ייעשו על פי כל דין. מלצר הקפיד להדגיש, ודרש שהדברים יובהרו גם בכתב; שייכתב שהמינויים ייעשו על פי כללי המשפט המנהלי ועל פי הדין ובדגש על פי הפסיקה. מלצר דרש שלא ייכתב על פי החוק, אלא על פי הדין. הדין והמשפט המנהלי נכתבים על ידי השופטים והיועצים המשפטיים שבאים לידי ביטוי במונח שלטון המשפט, ולא על ידי המחוקקים השולטים בשלטון החוק.
לא מדובר בשינויים סמנטיים אלא בפחד ובחשש שאוחזים בהיכל הצדק בראש הגבעה, שהכוח והשליטה יילקחו מהם. חשש זהה הביע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.
מדובר במאבק על הכוח. כוח המינויים. מי ישלוט במינויים; המשפטנים או נבחרי הציבור.
אחת הפסיקות המרכזיות שבהן ביסס בג"ץ את מעורבותו ואת כוחו בהליכי מינוי ופיטורים של נבחרי ועובדי ציבור היא ב"הלכת דרעי". בג"ץ קבע שהליכי חקירה, בייחוד אם הגיעו לשלב של העמדה לדין, יכולים להיות בסיס להפסקת כהונה של נושאי תפקידים ולסיכול מינויים. כפי שכתב השבוע ב"הארץ" פרופ' יואב דותן, ראש הקתדרה למשפט ציבורי בפקולטה למשפטים שבאוניברסיטה העברית, האחריות לכך ש"הלכת דרעי הפכה לכלי לחיסול פוליטי", כלשונו, נופלת על מי שממונים על שמירת שלטון המשפט, ובהם מי שכיהנו ומכהנים כיום במערכת המשפט ובפרקליטות.
הפסקת כהונה של נושאי משרות - וגם נבחרי ציבור - בעקבות הגשת כתב אישום, כפי שקובעת הלכת דרעי, מסביר פרופ' דותן, אינה מעוגנת בחוק ואפילו עומדת בניגוד לחקיקה הקיימת. למרות זאת, היא הפכה את ההליך החקירתי והפלילי לשיטה המובילה לסילוק מתחרים ויריבים במערכת הציבורית והפוליטית.
אין ספק שהכוח שיצרו לעצמם בג"ץ והיועץ המשפטי לממשלה במינויי בכירים בשירות הציבורי הוא סכנה לשלטון החוק ולדמוקרטיה כאחד. יש לקוות שחברי הרשות המחוקקת והמבצעת יעמדו על זכותם לקבוע "כללי משחק" חדשים למינוי בכירים, גם אם הדבר דורש עימות מול הרשות השופטת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו