"בית המשפט נכנס לתוך מים עמוקים מדי. לתוך ביצה טובענית של דעות ואמונות פוליטיות. והדבר הזה מסוכן הן למדינה והן לבית המשפט. מסוכן למדינה כי הוא מחריף את השסעים החברתיים. ומסוכן לבית המשפט מפני שכך בית המשפט מאבד את היסוד העיקרי שעליו הוא חייב לבסס את מעמדו: האמון בניטרליות של המערכת המשפטית במחלוקות ציבוריות".
יום דרמטי: בג״ץ דן בעתירות נגד נתניהו // צילום: ערוץ הכנסת
את תמרור האזהרה הזה הציב בפני בית המשפט לפני 20 שנה, נשיא בית המשפט בדימוס, השופט משה לנדוי ז"ל, בראיון שהעניק לארי שביט. חכם, כידוע, עדיף מנביא, ועל כן אנו רואים היום את מה שחזה לנדוי, בחוכמתו.
אתמול חזינו במשך שעות רבות כיצד השופטים מנסים, כמעט בכוח, לאתר איזו פסקה עלומה, איזה סעיף חוק נשכח, שישמש קולב שעליו ניתן יהיה לתלות צו שיפוטי שיניב את התוצאה המקווה והפוליטית, ותאסור על בנימין נתניהו לשמש ראש ממשלה. חוק יסוד: הממשלה שקובע במפורש שכתב אישום ואפילו הרשעה אינם עילה להדחת ראש ממשלה מכהן, הקשה על שופטינו החרוצים את המלאכה. גם חוק הממשלה שמסביר בדיוק את הסיטואציה שבה הליך משפטי מתנהל כנגד אדם, ולמרות זאת הוא נכנס לכהונתו כראש ממשלה, לא מאפשר לנקר את עיני הציבור ולטעון שיש מקום להתערבות.
אולם, למעשה, מלבד אדם אחד בחדר, עו"ד רבלו, שייצג "בסך הכל" את המפלגה הגדולה בישראל ואת העומד בראשה, ובעקיפין את רצונם של מיליוני ישראלים, איש לא אמר לשופטים את האמירה הפשוטה והברורה.
גם אם יימצא פלפול משפטי שיצדיק זאת. גם אם יש אי בהירות בחוק היסוד, אין לשופטי בג"ץ סמכות לבטל את רצונו של העם. הממשלה, כך קובע חוק היסוד, מכהנת מכוח אמון הכנסת. משמעותה של התערבות שיפוטית בהליך הרכבת הממשלה היא שהממשלה תזכה להיכנס לתפקידה רק אם תזכה באמונם של 11 שופטי בג"ץ. זהו קודש הקודשים של הדמוקרטיה הישראלית.
עוד בנושא:
הסתיים הדיון בבג"ץ בעתירות נגד הסכם האחדות
בג"ץ אחראי במידה רבה לתיאטרון האבסורד שהתרחש היום בין כתליו
בתרגיל השיפוטי הבא המפסיד יהיה בג"ץ
ובית המשפט, שנכנס לקודש קודשים זה, איבד את היכולת לצאת ממנו בשלום. כל מסלול שייבחר כעת על ידי שופטיו, יפגע בבית המשפט. אם יאמרו השופטים את האמת, שאכן אין להם סמכות לעסוק בנושא זה, ושחוקי היסוד ברורים ופשוטים לכל בר דעת, תעלה נגדם טענה חזקה: מדוע הושקע זמן כה רב בשאלה משפטית פשוטה? מדוע לא נדחו העתירות המופרכות על הסף תוך חיוב העותרים בהוצאות כבדות על כך שבזבזו את זמננו ואת זמנם של שופטי בג"ץ?
אם יבחרו השופטים לפגוע ברצון הבוחר, ולקבוע שנתניהו לא יכול לשמש ראש ממשלה, יבינו כולם את הבחישה של בג"ץ בדמוקרטיה הישראלית. ואם יבחרו להצהיר שלמרות שהנושא בסמכותם, הפעם בחרו שלא להתערב, יעידו שעצמאותם כשופטים נפגעה. קשה לתאר כתב אישום בעבירות חמורות יותר שיוגש נגד שר או ראש ממשלה בעתיד. העילה היחידה שמצדיקה את אי־ההתערבות היא הפחד מפני התוצאות הפוליטיות של ההתערבות, ואם בית המשפט העליון שוקל שיקולים פוליטיים, מעל השולחן, בגלוי, וללא בושה, מדוע שנתייחס לפסיקותיו כמשקפות אמת משפטית?
עו"ד שמחה רוטמן הוא היועץ המשפטי של התנועה למשילות ומחבר הספר "מפלגת בג"ץ".
