בהרכב מורחב של 11 שופטים, מתקיים כעת (ראשון) בבג"ץ דיון חסר תקדים בשאלה האם מי שהשיג יותר מ־61 חברי כנסת ועומד בראש המפלגה הגדולה ביותר, יוכל לכהן כראש ממשלה בשל מצבו המשפטי. מחר יעסוק הדיון בשאלת ההסכם הקואליציוני. שופטי ההרכב החליטו כי הדיון יועבר בשידור חי באתר בית המשפט העליון.
בתחילת הדיון היום הבהירה נשיאת העליון השופטת אסתר חיות כי "אנחנו נמצאים בשלב אחרי בחירות שלישיות במספר. היה ניסיון של הרכבת ממשלה על ידי חבר הכנסת גנץ שלא צלח. בעקבות זאת, הנשיא הודיע שהוא לא רואה חבר כנסת אחר שיש לו סיכוי להרכיב ממשלה ולכן הוא העביר את המנדט לכנסת - ושם אנו נמצאים היום. אנו נמצאים לפני שלב שבו יש היתכנות גבוהה מאוד שמעל 61 חברי כנסת יטילו את הרכבת הממשלה על חבר הכנסת בנימין נתניהו".
מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה עו"ד ענר הלמן, המייצג את היועץ המשפטי לממשלה, אמר: "העובדה שהוגש נגד אדם כתב אישום בעבירות חמורות של טוהר המידות - לא מונעת מחברי הכנסת להמליץ עליו על הרכבת הממשלה. היועמ"ש סבור שאין מניעה שחבר הכנסת נתניהו ירכיב את הממשלה הבאה".
עוד אמר עו"ד הלמן בדיון: "השיקול המרכזי שצריך להביא בחשבון הוא מימוש רצון הבוחר. זו השיטה הדמוקרטית. השיטה שלנו היא השיטה הבריטית, שבמסגרתה אתה בוחר רשימה. חלק מהזכות של הבוחר היא מי יהיה המועמד הבכיר של הרשימה שעשוי להרכיב ממשלה. אתה בוחר נציגים והם מפעילים את רצונך. אפשר להגיד שהשיטה לא טובה, אבל זו השיטה שלנו".
המשנה לנשיאת העליון השופט מלצר: "האם לדעת אדוני הוא יכול להרכיב ממשלה, אך לא יכול להיות שר?"
נציג היועמ"ש: "הלכת דרעי-פנחסי עצמה אומרת ששר לא ניתן להיות, אך אפשר לומר שתפקיד ראש הממשלה שונה. לגבי נבצרות, היועמ"ש סבור שבשלב הזה אין נבצרות".
השופט מני מזוז שאל את נציג היועמ"ש עו"ד הלמן: "האם אתם סבורים שההחלטה של הכנסת נתונה לביקורת?"
נציג היועמ"ש: "בוודאי שאפשר לערוך ביקורת שיפוטית על שיקול הדעת של חברי הכנסת. צריך לזכור שני דברים: היקף הביקורת השיפוטית על החלטה כזו של הכנסת הוא מצומצם ביותר, הרבה יותר מצומצם מביקורות אחרות. נקודת המוצא היא שהבחירות נגמרו, יש להן תוצאות וזה שיקול מרכזי בשיטה הדמוקרטית. צריך חוסר סבירות קיצוני כדי להתערב בהחלטה של הכנסת".
בהמשך הדיון אמרה נציגת יועמ"ש הכנסת עו"ד אביטל סומפולנסקי: "בשאלה האם ניתן לתת אמון בראש הממשלה שהוגש נגדו כתב אישום, החוק מותיר את השאלה הזו לשיקול הדעת של חברי הכנסת. זו ההחלטה הכי בסיסית של הערכת היחסים בין הכנסת לממשלה. הממשלה לא יכולה לכהן ללא אמון הכנסת. אנחנו נכנסים בדלת הזו של הלכת דרעי-פנחסי משום שזו לא החלטה מנהלית. חוק יסוד הממשלה לא מציג את זה כמשהו שחברי הכנסת מחויבים לשקול, כמו החובה שלהם לשקול בשלב ההרשעה האם יש להעבירו מתפקידו".
עו"ד סומפולנסקי הוסיפה: "כאשר חברי הכנסת נותנים אמון בממשלה הם נותנים אמון במי שעומד בראשה. האמון של חברי הכנסת בשרים הוא קטן יותר. הביקורת השיפוטית צריכה להיות בגורם המנהלי שהוא ראש הממשלה ולא בכנסת".
עו"ד אורית קורינלדי-סירקיס, המייצגת את בית הנשיא, טענה בדיון כי "הניסיון להיתלות בסמכות הנשיא צריך להידחות משום שהוא לא עומד בחוק היסוד, בחסינות שיש לנשיא ובצמצום של התערבות בית המשפט על החלטות הנשיא. יש שיקול דומיננטי והוא הסיכוי להרכבת ממשלה. התכלית היא להרכיב את הממשלה מהר ככל הניתן".
השופט מני מזוז שאל את נציגת בית הנשיא: "השאלה האם זה השיקול היחיד, או שיש שיקולים נוספים שעליו לשקול?"
עו"ד קורינלדי-סירקיס השיבה: "זה השיקול המרכזי שהוא צריך לשקול. העותרים מבקשים להכתיב לנשיא מה לעשות. זה לא רק התערבות בשיקול דעתו אלא ניסיון להכתיב לו מה לעשות ועל מי להטיל את הרכבת הממשלה".
עו"ד מיכאל ראבילו, שהביא בדיון את עמדת ראש הממשלה, אמר: "בבסיס השיטה שלנו יש את הקשר בין הבוחר לבין הנבחר. השופט חשין אמר שאנחנו לא יכולים לנתק את הקשר בין הבוחר לבין הנבחרים. כדי לעשות כך אנו צריכים הוראת חוק מפורשת. בית המשפט מתייחס לכך כקודש הקודשים".
עו"ד ראבילו הוסיף: "היה ברור בבסיס הליכוד שראש המפלגה ונציגה לראשות הממשלה הוא בנימין נתניהו. 1.3 מיליון בוחרים, מספר הבוחרים הגדול ביותר מקום המדינה, הכניס את הפתק הזה בקלפי ואם מתייחסים לשאר מפלגות הימין שתמכו בו להיות ראש ממשלה - מעל שני מיליון. איך ניתן לומר שההרכב הנכבד הזה יכול להחליף את הבוחרים? זה מה שהבוחר אמר".
השופט מזוז התייחס לדבריו: "השאלה היא לא כמה הצביעו, אלא אם יש סמכות או אין, אם יש שיקול דעת או לא. כי אם יש סמכות ושיקול דעת - לא משנה כמה הצביעו".
נציג ראש הממשלה אמר: "על מה אנשים הולכים לבחירות? כדי לבחור מי ינהיג אותם בסופו של דבר, ולכן היה טוב אם בית המשפט היה קובע כי הסוגיה איננה שפיטה".
נשיאת העליון הגיבה בחריפות לאמירותיו של עו"ד ראבילו: "בית המשפט מעולם לא קבע שמדובר בסוגיה לא שפיטה. חבל על הטיעון הפופוליסטי הזה".
.jpeg)
עו"ד ראבילו: "ברגע שחברי הכנסת מחליטים על מי הם רוצים להטיל את הרכבת הממשלה - זו הראשות העליונה על פי בית המשפט הנכבד הזה. זה לא שיקול מנהלי. זה המקום שבו הם מפעילים את שיקול דעתם הדמוקרטי. עם כל הכבוד, אלה דברים שקובע הבוחר".
בהמשך הבהיר נציג ראש הממשלה כי "לרגע לא אמרנו שראש הממשלה לא יציג הסדר ניגוד עניינים".
לאחר מכן, הדגיש עו"ד ראבילו כי "ראש הממשלה הוא לא מעל החוק אך גם לא מתחת לחוק. החוק קובע במפורש שראש הממשלה יכול להרכיב את הממשלה גם כשהוגש נגדו כתב אישום לפני שהחל בתפקידו".
עוד אמר עו"ד ראבילו: "יש אפשרות כזו (שהוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה המיועד; י"א) זה מה שהציבור בחר ואין מקום להתערב בשיקול הדעת של הציבור. אנו סבורים ש'חוק יסוד: הממשלה' תוקן לאחר הלכת דרעי-פינחסי גם לגבי שרים".
השופט פוגלמן: "בהחלט, הלכות דרעי-פינחסי קיימות גם לאחר תיקון החוק".
השופט מזוז: "האם ההלכה הזו קיימת גם לכם?"
נציג ראש הממשלה: "הוא קיבל על עצמו את הלכות דרעי-פינחסי כשהתפטר מתפקידיו כשר".
עו"ד אבי הלוי, נציג סיעת הליכוד: "מה הרעיון שעומד בבסיסו של ההסדר החוקתי של מדינת ישראל? ההליך הוא לא מינהלי ולכן אי אפשר לדבר על הלכת פינחסי. שיקול הדעת של העם שבחר את נציגיו בכנסת. הם מטכסים בינם לבין עצמם עצה ומבקשים מהנשיא להטיל את הרכבת הממשלה. זה מעשה חוקתי. הטלת התפקיד היא חוקתית. גם המעשה של אותו חבר כנסת שמקבל את התפקיד גם הוא חוקתי. זה ההסדר שקיים ברוב הדמוקרטיות המערביות. גם אם הוגש כתב אישום נגד ראש ממשלה הוא זכאי להרכיב ממשלה ולהתמנות. על הפתק של מעל 1.3 מיליון בוחרים נכתב - 'הליכוד בראשות בנימין נתניהו'. הבוחרים ידעו שהוגש נגדו כתב אישום והחוק גם מותיר לו לעשות כך. לא ראוי שבית המשפט יתערב בשיקול הדעת - לא של העם, לא של הכנסת ולא של הנשיא".
נציג כחול לבן בדיון עו"ד שימי בראון אמר: "השאלה היא האם המקרה עולה כדי אי סבירות קיצוני בעת הזו. נכון שהיקף הביקורות בנושאים מנהליים הוא רחב יותר, אבל ההחלטה הזו היא פרופר פוליטית".
הנשיאה חיות: "האם כשחברי הכנסת מבקשים מהנשיא להטיל את הרכבת הממשלה, זה בכלל לא החלטה מנהלית?"
עו"ד בראון: "עמדתנו היא כעמדת הכנסת. אנו נמצאים בסיטואציה לא פשוטה כלל, לאחר בחירות שלישיות ובתוך תקופת חירום. אנו מבינים שממשלה צריכה לקום בישראל.
"האם התהליך הזה מונע מבית המשפט להחיל את המשפט? התשובה היא לא. אבל האם הספינה הזו של המדינה תוכל להתקדם קדימה? התשובה היא כן. בסיטואציה שבה מעל 70 חברי כנסת מבקשים להטיל את הרכבת הממשלה על חבר כנסת מסוים, יכול להיות שבסיטואציה הזו ההתערבות תהיה לא ראויה ובלתי סבירה באופן קיצוני".
אחד העותרים, עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, אמר בהמשך הדיון: "חומרת הפגיעה בשלטון החוק מחייבת צעדים חסרי תקדים ונדרש פה גם לפסק דין חסר תקדים. כשירות נוכח חומרת העבירות: מדובר באישומים החמורים ביותר שניתן להעלות על הדעת נגד איש ציבור ברמה הפורמאלית והמהותית. העובדה שהעבירות מתבצעות בעת מילוי תפקידו של המשיב 2 (רה"מ נתניהו; י"א). צריך לתת משקל מיוחד על הצטברות העבירות והסדר שלהן. מדובר במהלך שלם של עבירות שהכמות עושה את האיכות.
"הנזק הכלכלי: רק בתיק 4000 מדובר על 1.8 מיליארד שקל. אולמרט הלך לכלא על 60 אלף שקל. אבל זה לא מעורר את היועמ"ש לכתוב משהו נורמטיבי על העבירות. מדובר על 19 שנות מאסר. זה לא איזה עבירת תעבורה. לצערי הרב, המשקל שנתן היועמ"ש לעבירות כמעט לא קיים. אם היה מדובר בעבירות המתה, ביטחון או מין - הדברים היו שונים וזה מצער".
המשנה לנשיאה השופט מלצר אמר: "הלכת דרעי-פנחסי דיברה על הסמכות של ראש הממשלה להעביר את השר מתפקידו. פה אין סמכות כזו וכל חבר כנסת צריך לשקול את השיקולים הרלוונטיים, אבל זה לא שיקול דעת מנהלי ואין פה את הדבר הזה שהיה בהלכת דרעי-פנחסי".
רמז עבה: המשנה לנשיאה חנן מלצר חושף פעם ראשונה את דעתו ומסביר כי המקרה של הרכבת הממשלה ע"י נתניהו אינו עונה על הילכת דרעי-פינחסי עליו מתבססות חלק מהעתירות: "ההילכה דיברה על הסמכות של רוה"מ להעביר שר מתפקידו. פה זה לא שיקול דעת מנהלי ואין פה את הילכת דרעי פינחסי"@IsraelHayomHeb
— יאיר אלטמן (@YairAltman) May 3, 2020
עו"ד שרגא אמר: "שיקול הדעת של הנשיא קיים. הוא לא מתאדה לו. הפרשנות של היועמ"ש מחסלת את הלכת דרעי-פנחסי ולא נותנת לה שום ביטוי".
המשנה לנשיאה השופט מלצר: "ראש הממשלה - יש לו ייחודיות, וככל שהוא רוצה לקבל תפקיד של שר חלה עליו הלכת דרעי-פנחסי".
עו"ד דפנה הולץ-לכנר, שמייצגת את 123 העותרים מהאקדמיה, מההייטק וממערכת הביטחון, טענה: "כרגע הוא איננו ראש הממשלה".
הנשיאה חיות: "הוא בהחלט ראש הממשלה אבל בהקשר שאנו מדברים עליו הוא חבר כנסת".
עו"ד הולץ-לכנר: "גם היועמ"ש סבור שלא ניתן להתחמק מכך שסעיף 18 (ל"חוק יסוד: הממשלה"; י"א) איננו חל על הסיטואציה".
הנשיאה חיות: "השאלה עד כמה הסעיף הזה מקור השראה להחלטה שצריכה להתקבל".
עו"ד הולץ-לכנר: "כשיש שר - הוא צריך להפסיק את תפקידו. גם כאן יש להפעיל שיקול דעת בנושא".
המשנה לנשיאה השופט מלצר: "את לא יכולה להתחמק מסעיף 4. לפחות 61 חברי כנסת רוצים שיהיה ראש ממשלה. איך את מתייחסת לזה?".
בהמשך אמרה עו"ד הולץ-לכנר: "לנשיא יש שיקול דעת. הוא לא חותמת גומי או פועל על אוטומט".
השופט מזוז הגיב: "זה לא נכון כי רוב סמכויות הנשיא הן סמכויות סמליות. כולנו זוכרים את האמרה של הנשיא הראשון שהמקום היחיד שהוא יכול לדחוף בו את חוטמו זה ממחטת האף שלו. הנשיא חייב לפעול לפי מה שהחוק מגדיר לו".
עו"ד הולץ-לכנר: "אנו חיים כבר חודשים בתוך טלטלה מאוד גדולה בשלטון החוק, והדברים ילכו ויחריפו. אם יאפשרו להעמיד אותו בראש ראשות מבצעת - מה שאנו רואים, גבירותיי ורבותיי, זה הפרומו. הדבר הזה מאוד מסוכן".
במהלך הדיון ביקשה הנשיאה חיות להדגיש בפני העותרים כי "אם נקבל או לא נקבל את עמדתכם - המבצר לא ייפול".
נציג מפלגת יש עתיד, אחת העותרות, אמר בדיון כי "אסור שהדיון יהיה על נתניהו האיש", והציע לבית המשפט לפסוק פסקת בטלות שתאסור על נאשם בפלילים בעבירות שוחד שנעשו במהלך תפקידו להתמודד לראשות הממשלה - אך מהפעם הבאה, כאשר הפסיקה לא תכלול את סוגיית נתניהו. מדובר בהצעת חילופין, כלומר אם בית המשפט לא יקבל את עמדת העותרים.
ביש עתיד אומרים כי אם בית המשפט לא יקבל את הבקשה שלהם להתערב בנושא, לפחות שיצהיר כי מעתה והלאה הדבר לא מקובל. כמו כן, ביש עתיד מנסים לטעון שהפנייה שלהם לבית המשפט היא לא על רקע אישי אלא עקרוני.
הלכת דרעי-פנחסי
"חוק יסוד: הכנסת" קובע שחבר כנסת שהורשע בעבירה שבית המשפט קבע שיש עימה קלון יפסיק לכהן כחבר כנסת ביום שפסק הדין נעשה סופי, כלומר, אחרי שהסתיימו אפשרויות הערעור. במקרה שבית המשפט לא קבע בפסק הדין אם בעבירה שעבר חבר הכנסת יש קלון, היועץ המשפטי לממשלה יכול לבקש מבית המשפט לקבוע זאת.
החוק קובע במפורש שגם אם העבירה נעשתה לפני שהאדם נהיה חבר כנסת, כהונתו תיפסק. סעיף 23 ב"חוק יסוד: הממשלה" המחודש שנחקק בשנת 2001 קובע דבר דומה לגבי שרים: שר שהורשע בעבירה שבית המשפט קבע שיש עימה קלון יפסיק לכהן.
בניגוד לסעיף הנוגע לחברי הכנסת, בעניין השרים החוק לא מחייב להפסיק את כהונת השר רק אחרי פסק דין סופי, אלא שכהונת שרים תלויה גם בהחלטה של ראש הממשלה שמינה אותם ושיש לו גם את הכוח לפטרם.
סעיף 22 ב"חוק יסוד: הממשלה" נותן בידיו של ראש הממשלה את הכוח להעביר שר מתפקידו. סעיף זה היה הבסיס להחלטת בית המשפט העליון בעניינו של השר אריה דרעי. ב-1993 הוגש נגד דרעי כתב אישום באשמת לקיחת שוחד. בית המשפט העליון הורה לראש הממשלה דאז יצחק רבין לפטר את דרעי ואת סגן השר רפאל פנחסי משום שהוגשו נגדם כתבי אישום. אולם, בקרב המשפטנים יש הסבורים שהלכת דרעי-פנחסי עוסקת בשרים ובסגני שרים, אבל בנוגע לראש ממשלה קיים הסדר מפורש בחוק היסוד, שקובע כללים מיוחדים להגשת כתב אישום ולניהול משפט פלילי נגד ראש ממשלה, כך שהשלכת "הלכת דרעי-פנחסי" אינה תופסת לגביו.
ביום חמישי האחרון הגיש היועמ"ש לממשלה, אביחי מנדלבליט, את תגובתו לעתירות. היועץ התייצב לימינם של נתניהו וגנץ והכשיר את הקואליציה העתידית שלהם כשהוא אומר לבג"ץ כי לא קיימת לכך מניעה משפטית. מנגד, היועץ רואה קשיים משפטיים בהסכם הקואליציוני ומזכיר כי יכול להיווצר מצב בו ראש ממשלה המואשם בפלילים יגיע לכדי נבצרות: "לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על חבר כנסת שהוחלט להגיש נגדו כתב אישום בעבירות חמורות הנוגעות לטוהר המידות, כמו גם עמידתו בראשות הממשלה, אכן מעוררת קשיים משמעותיים, במישורים שונים".
עם זאת, לדעתו של היועץ הכף נוטה לרצונם של מרבית חברי הכנסת ליצירת קואליציה. התערבות שיפוטית, לדבריו, משמעותה היא שרוב הח"כים יהיו מנועים מליזום הקמת ממשלה חדשה בישראל שח"כ נתניהו יעמוד בראשה.
היועץ התייחס גם לטענות לפיהן האישומים נגד נתניהו מציבים אותו בניגוד עניינים באומרו כי יש בהן ממש אך אין לפסולו בשל כך אלא ליצור הסדרים שימנעו ממנו לעסוק בנושאים בהם הוא מצוי בניגוד עניינים.
עוד ציין היועמ"ש כי ההסכם הקואליציוני קובע כי בתקופת החירום יוקפאו מינויים ואיוש תפקידים בשירות הציבורי, דבר העומד בבסיס מספר טענות בעתירה. לכן יהיה צורך בבחינה קפדנית של ההסכם כשיחל הליך החקיקה על מנת שיקבלו מענה כנדרש. מכל מקום, היועץ סבור כי ההכרעה הסופית בדבר חוקיותו של ההסכם צריכה להיבחן רק לאחר שהליכי החקיקה יושלמו.
"לכבד את החוק"
בתוך כך, השר גלנט התייחס לנושאים שנמצאים במרכז הדיונים היום בבג"ץ. לגבי האפשרות של נתניהו לכהן כראש ממשלה תחת כתב אישום אמר ל"ישראל היום": "יש חקיקה ברורה בנושא - ראש ממשלה יכול לכהן בתפקידו כל עוד אין פסק דין חלוט בעניינו. גם הדברים הארוכים שהיועמ"ש כתב היו צריכים להיות הרבה פחות גרנדיוזים, לא צריך לכתוב על זה מאה עמודים ולא צריך 11 שופטים שיקבעו שצריך לכבד את החוק. עצם הכניסה לנושא היא כניסה מיותרת. לא מעלה על דעתי שבג"ץ יאמר משהו אחרת".
באשר להתערבות אפשרית של בג"ץ בהסכם הקואליציוני אמר גלנט: "ההסכם והתהליך הוא מקשה אחת, אני מצפה מבג"ץ לאשר את כל התהליך הזה כמו שהוא, בית המשפט צריך לשפוט והממשלה צריכה לעסוק בהובלת המדינה בנגזרות הפוליטיות. אסור שבית המשפט ייכנס לעניינים פוליטיים. התערבות כזו תוביל אותנו לבחירות מיותרות".
בתוך כך, הוועדה הפרלמנטרית לחקיקת "חוק הרוטציה" (המהווה תיקון לחוק יסוד: הממשלה) תדון היום בהסתייגויות הרבות שיש לנציגי האופוזיציה להצעת החוק ולאחר מכן היא תובא לאישור בקריאה ראשונה. לאחר מכן תועבר הצעת החוק לאישור סופי במליאת הכנסת. יו"ר הוועדה ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) ציין כי יש להשלים את אישור החוק במלואו בימים הקרובים משום שאם החוק לא יאושר עד יום חמישי בחצות, תפוזר הכנסת ונלך לבחירות רביעיות, כי עד למועד זה יש להגיש לנשיא המדינה את 61 החתימות התומכות בבחירתו של בנימין נתניהו לראש הממשלה ושל בני גנץ לראש ממשלה חילופי.
אוחנה נגד מזוז
שר המשפטים, אמיר אוחנה, הודיע ביום שישי כי הוא יוצא למאבק כנגד ההחלטה של שופט העליון מני מזוז להקפיא את הארכת כהונתו של ממלא מקום פרקליט המדינה, דן אלדד, ובכך להפקיע את סמכותו כשר המשפטים. השר אוחנה טוען כי הקפאת המינוי על ידי השופט מזוז נעשתה בחוסר סמכות ובניגוד לדין.
"אני דוחה מכל וכל את הטענות שהעלה כלפיו היועץ המשפטי במכתב המפורסם שאני רואה בו שפיכת דם והלבנת פנים, על לא עוול בכפו", אמר אוחנה.
בתוך כך, אמש דווח בחדשות 12 כי היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אליקים רובינשטיין, מתווך בימים אלה בין היועמ"ש, אביחי מנדלבליט, לבין ממלא מקום פרקליט המדינה, דן אלדד, על מנת להביא לסיום המשבר. ככל הנראה אלדד לא יחזור לתפקיד פרקליט המדינה לא כממלא מקום ולא כמועמד קבוע, אלא יחזור לנהל את המחלקה הכלכלית בפרקליטות. על פי הפרסום, הוויכוח כעת הוא על האופן שבו תנוסח ההודעה לעיתונות בצורה שתשאיר משהו מכבודו של אלדד שנרמס.
מפגינים מימין ומשמאל
מאות מפגינים מימין ומשמאל יצאו להפגין אמש נגד המצב הפוליטי והמשפטי. כ־200 מפגינים הגיעו לכיכר גורן בפתח תקווה, לא הרחק מביתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, ומחו על המערכת המשפטית לקראת העתירות בבג"ץ המבקשות למנוע מנתניהו להרכיב ממשלה בשל העובדה שהוגש נגדו כתב אישום.
ציון טלבי, פעיל ליכוד, נאם ואמר: "זו חונטה משפטית. לא ניתן לקחת לנו את הדמוקרטיה. העם הוא הריבון". עוד קראו המפגינים "לעצור את הרדיפה המשפטית".
מנגד, מאות מפגינים הגיעו לכיכר רבין בתל אביב במסגרת הפגנה של התנועה לאיכות השלטון תחת הכותרת "אומרים לא לממשלת המושחתים".
יו"ר התנועה ד"ר אליעד שרגא אמר: "רק אתמול חשבנו שאנחנו יודעים להבדיל בין טוב לרע, בין אמת לשקר, בין חושך לאור, בין צודק ללא צודק, מושחת ולא מושחת. והנה לפתע היום אנחנו מבינים שהכל הבל הבלים. הכל כאוס".
בהכנת הידיעה השתתפו: יאיר אלטמן, גדעון אלון, יהודה שלזינגר, ירון דורון ודניאל רוט־אבנרי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו