היועמ"שית: הוועדה שמינה לוין לבדיקת השימוש ברוגלות במשטרה פועלת שלא כחוק

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, מסרה הבוקר (שלישי) בתגובה לבג״ץ כי הוועדה שמינה שר המשפטים בעניין השימוש שעשתה המשטרה ברוגלות בפרשת פגסוס פועלת באופן לא חוקי. לדבריה, אסור לממשלה להתערב במשפטים פליליים, לשבש אותם או לעכב אותם, גם לא באמצעות ועדה מטעמה.

הוועדה, שמונתה על ידי השר בתחילת אוגוסט 2023, נועדה לבחון את השימוש בטכנולוגיות ריגול ומעקב על ידי גורמי אכיפת החוק, ובעיקר משטרת ישראל, אך המנדט שניתן לה, לדברי היועצת המשפטית, חורג מגבולות החוק. לאחר שנגד הקמת הוועדה הוגשה עתירה לבג"ץ על ידי ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן יחד עם עו"ד נדב ויסמן.

לדברי היועצת המשפטית לממשלה, אחת הטענות המרכזיות היא שלוועדה אין סמכות חוקית לעסוק בבדיקת הליכים פליליים פרטניים המתנהלים בערכאות משפטיות. היועצת מדגישה כי המנדט שניתן לוועדה על ידי שר המשפטים כולל אפשרות לבחינת תיקים פרטניים, לרבות תיקים תלויים ועומדים, ובכך הוא "חורג מהסמכות שהוקנתה לו". יתרה מזאת, היועצת טוענת שהוועדה עשויה לפגוע בתיקים פליליים תלויים ועומדים ולשבש מהלכי חקירה, מה שמעמיד אותה בסתירה ישירה לעקרונות המשפט הפלילי והחוק.

"הפרדת רשויות, עצמאות הרשות השופטת ועצמאות התביעה הכללית, הן מיסודות המשטר הדמוקרטי. נדבך חיוני ובלתי נפרד מעצמאות המערכות הוא העיקרון לפיו ניהול הליכים פליליים, על כל היבטיהם, מסור באופן בלעדי לסמכותן של הערכאות השיפוטיות, וטרם הגשת כתב אישום לסמכותם של גורמי האכיפה, הנתונים לביקורת שיפוטית", נכתב בתגובה.

עוד ציינה היועמ"שית: "אין לגורם פוליטי או לכל גורם אחר כלשהו סמכות להסיג את גבולן של הרשות השופטת ושל מערכת אכיפת החוק, לפגוע בעצמאותן, ובכלל זאת לשמש כגוף חוץ שיפוטי הקובע ממצאים לגבי תיקים פליליים פרטניים או מהווה, במישרין או בעקיפין, עוד ערכאת בירור. שר המשפטים וממשלת ישראל אינם מוסמכים לעסוק בתיקים תלויים ועומדים, וכיוצא מכך הם גם אינם מוסמכים להעניק סמכות כזו לוועדה שמונתה על ידיהם".

בהמשך נכתב כי "השפעת הממשלה ושריה על תוצאות של הליכים פליליים תלויים ועומדים, או על אופן הטיפול בהם, מהווה פגיעה קשה בסמכות בית המשפט וגורמי האכיפה, סתירה מהותית לעקרון הפרדת הרשויות ופריצת גדר תקדימית, כל שכן שעה שעשוי להיות למי מחברי הממשלה אינטרס להשפיע על הליכים תלויים ועומדים. כפי שלשר הממונה על המשטרה, לשר המשפטים או לממשלה כולה, אין סמכות לעסוק בבדיקה פרטנית של הליכים פליליים תלויים ועומדים, ולמעשה כל הליך פלילי פרטני, לרבות תיקי חקירה והליכים חלוטים, כך גם אין להם סמכות להסמיך ועדה שהוקמה על ידיהם, ושחבריה מונו על ידיהם, לעסוק בכך".

היועמ"שית ציינה כי שר המשפטים והממשלה החליטו להקים את הוועדה בניגוד לעמדתה ולחוות דעתה שהוגשה מראש. בחוות הדעת שהוגשה לממשלה, הובהר כי הוועדה המוצעת אינה מוסמכת להתערב בהליכים פליליים, ושאין להעניק לה סמכויות שכאלה. למרות זאת, הממשלה אישרה את הקמת הוועדה ואת המנדט שלה, תוך התעלמות מהאזהרות שהועלו על ידי היועצת המשפטית.

עוד נטען בתגובה לבג"ץ כי פעילות הוועדה עלולה ליצור פגיעה חמורה בעקרון הפרדת הרשויות ולהביא לכרסום באמון הציבור בבתי המשפט. לפי היועצת, פעילות הוועדה עשויה להוות "ערכאה מקבילה" לבתי המשפט, שתבחן ותדון בסוגיות שכבר הוכרעו בהם.

היועצת המשפטית לממשלה ציינה פגמים נוספים בהליך הקמת הוועדה ובעיתוי שבו היא הוקמה, כגון החשש לשיקולים זרים והשפעות פוליטיות. לדבריה, הקמת הוועדה התבצעה לאחר שמבקר המדינה כבר החל בבדיקת הנושא, דבר המעלה סימני שאלה לגבי נחיצותה.

בסיכום תגובתה, היועצת המשפטית לממשלה קוראת לבג"ץ לבטל את המנדט שניתן לוועדה או לכל הפחות להגביל את סמכויותיה כך שלא תוכל לפגוע בהליכים פליליים קיימים ותשמור על עקרונות היסוד של מערכת המשפט בישראל. לדבריה, יש לשמור על עצמאות מערכת אכיפת החוק ולהימנע ממצבים שבהם ועדות חקירה יוכלו לפגוע באופן עקיף או ישיר בתיקים פליליים קיימים או בתפקוד מערכת המשפט.