בית הדין הרבני הגדול פרסם פסק דין חריף שבו דחה מכל וכל ערעור של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, שביקשה לאפשר לקיים צוואה של אשה שביקשה לשרוף את גופתה, וקבע כי יש להביא את הגופה לארץ במהירות האפשרית.
בפסק הדין מתחו הדיינים ביקורת נוקבת על המערערים וכתבו: "דומה שהיה צורך במידה רבה של קהות חושים, שמא ערלות לב, כדי לפעול כאמור. קשה לא לגנות התנהלות זו".
בתחילת ספטמבר 2023, יממה לאחר שהגיעה לשוויץ, התגלתה האשה בת ה-31 ללא רוח חיים בבית מלון בעיירה סנט מוריץ, לאחר ששמה קץ לחייה.
בסמוך לגופתה נמצאה צוואה שאותה הגישה לעורכת דין כשבועיים קודם לכן, ושבו נכתב: "במידה ומותי ייקבע בשוויץ, תובא גופתי לשריפה בשוויץ, במקום הכי קרוב למקום התרחשות המוות ובפרק הזמן המהיר ביותר. אי לכך אני מבקשת להימנע מניתוח גופתי לאחר המוות. האפר יאוכסן בשווייץ עד האיסוף".
ימים ספורים לאחר מכן הגיעה אמה של המנוחה לבית דין הרבני באריאל, והצהירה כי בתה סבלה מקשיים נפשיים רבים, מדמיונות וחזיונות שווא ולא הייתה שפויה בעת חתימת הצוואה. לאחר הדיון החליט בית הדין כי המנוחה המנוחה לא הייתה כשירה לקבל החלטות בענייני רכושה וגופה, ועל כן הצוואה בטלה, ויש להורות על הטסת גופת המנוחה לישראל בהקדם האפשרי.
מי שלא קיבלו את ההחלטה היו אנשי משרד היועצת המשפטית לממשלה, שהגישו ערעור לבית הדין הרבני הגדול. טענת היועמ"שית הינה שלבית הדין אין סמכות לדון בסוגיית הגופה, שכן אינה חלק מהעיזבון.
בפסק הדין שהתקבל אתמול (רביעי), מתח בית הדין הרבני הגדול בירושלים ביקורת נוקבת על התנהלות הפרקליטות בערעור שהגישה היועצת המשפטית לממשלה בעניין צוואה שבה ביקשה מנוחה לשרוף את גופתה בשווייץ.
בית הדין הרבני הגדול דחה את הערעור וקבע כי לבית הדין סמכות לדון בתוקף הצוואה על כל חלקיה.
הדיינים - הרב שלמה שפירא, הרב ציון לוז-אילוז והרב צבי בן יעקב - הדגישו כי המשפחה טענה שהמנוחה לא הייתה כשירה נפשית לערוך צוואה, ומשכך, הצוואה בטלה בכללותה.
הביקורת החריפה ביותר בפסק הדין הופנתה כלפי הפרקליטות: "נראה שהיה צורך במידה רבה של קהות חושים, שמא ערלות לב, כדי לפעול כאמור", כתבו הדיינים, שתהו מדוע הפרקליטות מנהלת מאבק משפטי שגורם סבל מיותר למשפחה אבלה. "התנהלות הפרקליטות בתיק זה אינה תורמת להגברת אמון הציבור במערכת המשפטית", הוסיפו.
"לשאלותינו החוזרות אמרה נציגת הפרקליטות שמדינת ישראל לא תפעל ואין בידה אמצעים למימון שריפת הגופה. לפיכך, בהיעדר מבצע לציווי בצוואה, הדבר לא ימומש. ומה ייעשה מכאן ואילך? האם לנצח תישאר המנוחה בקבורה זמנית בשווייץ?", נכתב בפסק הדין.
"מסתבר מאוד שבהיעדר יכולת למימוש הצוואה, תינתן בסופו של דבר החלטה שיפוטית, המתירה למשפחה לקבל הגופה כדי להעבירה לארץ. ומה בצע בהתעמרות במשפחה הסובלת, ללא טעם וללא ריח? הבקשה שבית הדין יבטל החלטתו, לא תשנה את המצב, ורק תגרום סבל לקרובי המנוחה, על התנהגות קלוקלת".
הדיינים ציינו את האירוניה שבמצב הנוכחי שבו "מדינת ישראל טורחת ומשקיעה משאבים רבים להשבת גופותיהם של הנרצחים והחטופים במלחמה הקשה... ובמקביל משקיעה הפרקליטות מאמצים במניעת הבאתה של בת ישראל לקבר ישראל בישראל, נגד תחנוניהם של הוריה ובני משפחתה".
