כשנה וחצי חלפה מאז הרצח המזעזע של יורי וולקוב ז"ל במעבר החציה בחולון לעיני אשתו ילנה. היום (שלישי) הוקל מעט למשפחה הכואבת, עם החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב לקבל את הסדר הטיעון המקל עם הרוצח עדי מזרחי. במסגרת ההסדר נגזרו עליו 16 שנות מאסר בפועל, לצד פיצוי בסך 180 אלף שקלים למשפחה וקנס על סך 30 אלף שקלים.
ילנה וולקוב אמרה לאחר מתן גזר הדין: "אני מרגישה שנסגר מעגל. שנה וחצי חלפו לנגד עיני מאז שיורי שלי נרצח, וזו הייתה תקופה קשה ביותר לי ולכל משפחתי. חיינו הפכו לעצובים וחסרים. איבדנו בן זוג, חבר, אבא ואדם להישען עליו. אחרי גזר הדין אוכל לנסות לחזור לחיים תקינים ולסייע לעצמי ולשתי בנותיי היקרות להשתקם". עו"ד רותי אלדר מייצגת את וולקוב מטעם הסיוע המשפטי של משרד המשפטים.
השופט עודד מאור, שהתנגד להסדר בדעת מיעוט, אמר: "ככה סתם רצח הנאשם אדם תמים שהגן על רעייתו. הוא נרצח בידי בריון רחוב. זהו אירוע אומלל שסופו מוות מיותר. הפער רב בין העונש שניתן לזה שראוי. יש פגיעה קשה באינטרס הציבורי".
על פי כתב האישום, הרצח אירע כאשר וולקוב ז"ל ואשתו צעדו ברחוב ראשי בחולון. בעודם חוצים מעבר חציה באור ירוק, הגיע מזרחי למקום רכוב על אופנוע במהירות גבוהה, נסע על מעבר החציה ונעצר לאחריו, זאת למרות שבכיוון נסיעתו היה רמזור אדום. משהבחינה ילנה שמזרחי רכב על האופנוע באופן המסכן הולכי רגל, היא צילמה אותו בטלפון שלה וביקשה להמשיך בדרכה. בשלב זה היא נפרדה מיורי, שפנה לכיוון אחר.
מזרחי, שהבחין שצולם על ידי ילנה, נסע בעקבותיה. משהתקרב אליה, הוא חסם את דרכה ודרש ממנה באופן מאיים שתמחק את התמונה שצילמה. בשלב זה הבחין יורי במתרחש הגיע למקום ושאל את מזרחי: "מה קרה? מה קרה?". יורי נעמד בין ילנה למזרחי, שב ושאל אותו "מה אתה רוצה?" וביקש ממנו להמשיך לנסוע. בתגובה שלף מזרחי מבין בגדיו חפץ חד ודקר עימו את המנוח בליבו בכוונה להמיתו. מייד לאחר מכן, נמלט מזרחי מהמקום כשהוא רוכב על אופנועו במהירות. כעבור כשעה נקבע מותו של וולקוב. במהלך המשפט מזרחי הכחיש את המיוחס לו ומאחר שהיו קשיים ראייתיים בהוכחה שאכן הדקירה גרמה למותו, בפרקליטות הסכימו להסתפק בסעיף מופחת של רצח באדישות ו־16 שנות מאסר. אחרי הרשעתו של מזרחי בשבוע שעבר, הפרקליטה כנרת כהאן מור אמרה בטיעונים לעונש שמשפחת המנוח נתנה את אישורה להסדר.
"הטעם העיקרי להסדר הטיעון הוא נזק משמעותי וממשי בראיות , שנגרם כאשר המנוח קיבל טיפול רפואי בזירת האירוע, באמבולנס ובבית החולים. לכן קשה לומר בוודאות את מה שהיינו רוצים לומר לגבי המוות. לכן הגענו להסדר", אמרה עו"ד כהאן.
עוד אמר השופט מאור בדיון: "לקרוא ולא להאמין. הנאשם הפיל חיתתו על ילנה. ברגע שילנה לא נענתה לדרישתו האלימה, הוסיף הנאשם לחסום את דרכה בכוחניות ובעזות מצח. הנאשם קיבל הקלה והתחשבות בתמורה להודייתו. להתחשבות זכאים גם ילנה, משפחת המנוח והציבור כולו. יש להעביר מסר בלתי מתפשר כלפי האלימות ברחובות.
"הציבור זכאי להגנת בית המשפט ולהרתעה שיש בכוחה לעמוד נגד בריונים המטילים אימה, הפוגעים בסדר הציבורי ובגוף האדם, והגורמים למותם של אזרחים מן השורה".
הוא הוסיף: "נטילת חיי אדם היא העבירה החמורה ביותר בספר החוקים של כל חברה אנושית. 'לא תרצח', הדיבר השישי בעשרת הדיברות, הוא האיסור הראשון שבין אדם לחברו, והוא מדגיש את קדושת החיים".
עוד טען השופט מאור :"בעניין זה יוטעם למעלה מהצורך שהצדדים פנו וביקשו להרשיע את הנאשם בעבירה שכינו 'רצח באדישות'. זהו ביטוי שיש בו מחשבה אפריורית (שגויה) המוזילה את עוצמת חומרתה של העבירה, ואין זו כוונת המחוקק, שהתכוון דווקא לרומם את עבירת ההמתה מתוך אדישות לעבירת הרצח. שינוי ערכי זה מחדד את קדושת החיים ומקרב את חומרת היסוד הנפשי של אדישות לחומרת היסוד הנפשי של כוונה. מצוות המחוקק היא להחמיר עם הרוצח, שאינו כבר 'הורג', וכך עלינו לנהוג". את דבריו סיכם בסלידה ובשאת הנפש שהוא חש "מהקלות, מהמהירות ומשוויון הנפש שבהם אדם נוטל את חייו של אחר. מאחורי המנוח ניצבת משפחה הנאלצת לאסוף את שברי חייה. אירוע סתמי, כמעט חסר משמעות וחשיבות אלמלא המעשה הנפשע שנלווה לו, הביא לקריעת המארג המשפחתי ולקריסת בסיס חייה של המשפחה. את הקריסה אי אפשר לתקן או לאחות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו