בג"ץ הכריע: חובה לגייס את תלמידי הישיבות

בג"ץ ברוב של 9 שופטים מול 0 מתנגדים - חובה לגייס את תלמידי הישיבות: בית המשפט העליון קבע הבוקר (שלישי) פה אחד כי בעת הזו אין מסגרת חוקית שמאפשרת להבחין בין תלמידי הישיבות ליתר המיועדים לשירות צבאי. בנוסף, המימון לאותן ישיבות שתלמידיהן לא יגוייסו יופסק.

למרבית הישיבות על המדינה היה לחדול מהעברת כספי התמיכות עוד ב-01.04.23, אולם בג"ץ הציב קריטריון חריג שיאפשר לכמה ישיבות להמשיך לקבל את התמיכות עד ל-09.08.24. 

בהתאם קבעו השופטים, "לא נתונה למדינה הסמכות להורות על הימנעות גורפת מגיוסם, ועליה לפעול בהתאם להוראות חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986. עוד נקבע כי בהיעדר מסגרת חוקית לפטור מגיוס, לא ניתן להמשיך ולהעביר כספי תמיכות לישיבות ולכוללים עבור תלמידים שלא קיבלו פטור או ששירותם הצבאי לא נדחה".

השופט, מ"מ נשיא העליון עוזי פוגלמן, בפסק הדין: "הקושי שבמצב דברים זה מתחדד נוכח המלחמה המתמשכת בה מצויה מדינת ישראל, שמשליכה על צרכי הצבא בכוח האדם אשר נדרש על מנת לעמוד במשימותיו החיוניות. בעוד שבשנת 1949 מספרם של תלמידי הישיבות שלא התגייסו היה מצומצם ועמד על כ-400 תלמידי ישיבה בלבד, בחלוף השנים, 'הכמות הפכה לאיכות' (עניין רסלר, בעמ' 126); כיום, מספרם של תלמידי הישיבות הינו בסדרי גודל אחרים בתכלית; בהתאם לנתונים שהציגה המדינה, בסוף יוני 2023 המספר עמד על כ-63,000 תלמידים (סעיף 21 לתגובה המקדמית מטעם המדינה).

"במצב דברים זה, אי אכיפת הוראות חוק שירות ביטחון יוצרת הפליה קשה בין אלה הנדרשים לשרת, לבין אלה אשר לא ננקטים הליכים לשם גיוסם. כפי שנאמר בפרשה אחרת, "הפליה באשר ליקר מכל – החיים עצמם – היא הקשה שבהפליות. האדם מוכן ליתן חייו להבטחת מולדתו. הוא אינו מצפה לכל טובת הנאה מכך. הוא מצפה רק לכך שגם אחרים ינהגו כמוהו" (בג"ץ 6427/02, בעמ' 690). בימים אלה, בעיצומה של מלחמה קשה, מעמסת אי השוויון בנטל חריפה מתמיד – ומחייבת קידום פתרון בר קיימא לסוגיה זה".

בתוך פסק הדין השופטים מבהירים כי אישור לממשלה לייצוג ע"י עורך דין פרטי בבג"ץ ולא ע"י היועמ"שית, אינו מעניק לממשלה סמכות לסטות מחוות הדעת של היועמ"שית ולפעול לפי היעוץ המשפטי של המייצג הפרטי. "יובהר כי ייצוג נפרד אינו ייעוץ נפרד. היתר לייצוג נפרד – כשמו כן הוא: הוא מאפשר את ייצוג עמדתו המשפטית של הגוף המינהלי בהליך משפטי פלוני (לאחר קבלת אישורה של היועצת המשפטית לממשלה). היתר הייצוג הנפרד אינו מקנה למייצגים את האפשרות ליטול מהיועצת את סמכותה (וחובתה) לשמש כפרשנית המוסמכת של הדין. עד להחלטה אחרת של בית המשפט, פרשנות היועצת המשפטית לממשלה היא שמשקפת את הדין מבחינת הרשות".

חרף ההוראה לפעול לגיוס החרדים, השופטים מקבלים כי לא ניתן לגייס את כולם באופן מיידי ומאפשרים בלית ברירה למדינה לפעול באופן מדורג. השופטים קובעים כי יש לעשות לפי כללי המשפט המנהלי, כלומר לפעול לגיוס החרדים בהתאם לתנאיים האובייקטיבים המאפשרים זאת ובתווך זמן קרוב.

"במישור היישומי, עדכנה כאמור היועצת המשפטית לממשלה הן במסגרת התצהיר המשלים, הן במסגרת הדיון מיום 2.6.2024 כי רשויות צה"ל יוכלו לגייס כ-3,000 חיילים מקרב בני הציבור החרדי בשנת הגיוס הקרובה (זאת, בנוסף למספר החיילים שהיו מתגייסים בממוצע בשנים עברו מציבור זה). העתירות שלפנינו אינן המסגרת המתאימה לדיון בפרטים הנוגעים לאופן אכיפת הוראות חוק שירות ביטחון והיקפי הגיוס של תלמידי הישיבות, וממילא איננו מביעים עמדה ביחס לסוגיה זו. מובן כי אף בהפעלת סמכות זו ובפעולות לגיבוש תכניות לגיוס מדורג של תלמידי הישיבות יהא על רשויות הצבא לפעול בהתאם לכללי המשפט המינהלי". 

מאחים לנשק, מגישי העתירה נמסר על הכרעת בג"ץ: "76 שנות 'ישראבלוף' הסתיימו היום כשבית המשפט החליט שכולנו ישראלים, כולנו שווים בפני החוק וכולנו משרתים. "אל מול החיוכים המופקרים של 63 חכי"ם מנותקים שהצביעו בעד השתמטות ונגד חיילי צה"ל - בג"ץ הכריע צדק והראה שבמקום בו אין הנהגה יש דמוקרטיה. שר הביטחון, הגיע העת למעשים - שחרר את הצווים".