ערעורה של כתבת גלי צה"ל הדס שטייף נדחה על ידי בית הדין הארצי, שקבע כי תביעתה מכוח חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), המוכר גם כ"חוק חושפי שחיתויות", התיישנה במועד הגשת התביעה. כמו כן נקבע, כי הסעד ההצהרתי אותו ביקשה הגב' שטייף מכוח הוראות סעיף 7א לפקודת הנזיקין אינו מצוי בסמכותו של בית הדין לעבודה. בית הדין התיר לגב' שטייף לתקן את כתב תביעתה, באופן שיכלול עילות אחרות ביחסי עבודה המצויות בסמכות בית הדין ושלא חלה עליהן התיישנות.
נזכיר כי בשנת 2018, במסגרת עבודתה כעיתונאית בתחנת הרדיו "גלי צה"ל", חשפה הגב' שטייף כי עורך הדין אפרים נוה, אשר כיהן כיו"ר לשכת עורכי הדין, היה מעורב לכאורה באי סדרים במינויים של שופטים. חשיפת הפרשה התאפשרה לאחר שלידיה הגיע מידע אשר הוצא, ככל הנראה, ממכשירים סלולאריים שהיו שייכים בעבר לנוה.
עקב פרסום הפרשה, תבע עו"ד נוה את המדינה, את היועצת המשפטית לממשלה, את הגב' שטייף וכן עיתונאים נוספים מהתחנה בסך של שבעה מיליון שקלים. פרקליטות המחוז הודיעה לגב' שטייף כי הוחלט שלא לייצגה בהליך האזרחי המתנהל נגדה והחלטה זו אושררה על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.
בחלוף שלוש שנים, הגישה הגב' שטייף תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (בשבתו בבת ים), במסגרתו טענה כי אי ייצוגה על ידי המדינה נובע כתוצאה מהתנכלות על רקע היותה חושפת שחיתויות במקום עבודתה. תביעתה סולקה על הסף, לאחר שהמדינה טענה שתביעתה התיישנה, שחוק חושפי שחיתויות אינו חל בעניינה וכי לבית הדין לעבודה אין סמכות לדון בסעד החסינות לעובדי מדינה שבפקודת הנזיקין.
הגב' שטייף ערערה לבית הדין הארצי לעבודה, אשר פסק כי תביעה לפי חוק חושפי שחיתויות אכן התיישנה וכי ההסדר שבפקודת הנזיקין אכן לא מצוי בסמכותו של בית הדין לעבודה. עם זאת, בשל נסיבות המקרה, התיר בית הדין לגב' שטייף לתקן את כתב תביעתה, בקבעו כי: "הטענות שמעלה המערערת ניצבות לכאורה בליבת חוזה העסקתה כעיתונאית ומשכך - מבלי להביע עמדה לגופן ובכפוף להגדרת עילת תביעה מתאימה - ראויות להתברר במסגרת מערכת בתי הדין לעבודה. משכך מצאנו לנכון לאפשר למערערת, טרם סילוק התביעה על הסף, לתקן את כתב התביעה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו