פרשת הביציות המזוהמות מגאורגיה: שוחררו למעצר בית שני החשודים בפרשייה

חשש: נשים נוספות נפגעו - ואינן מודעות לכך • החשוד המרכזי, גינקולוג ומנהל קליניקה פרטית לטיפולי הפריה, טען כי פעל לפי הנהלים של משרד הבריאות • לדבריו , הנהלים לא מחייבים לעשות את הבדיקה הגנטית הזאת • ברגע שגילה את הבעיה פנה לשני בתי חולים כדי למנוע את ההשתלה • לטענת המשטרה, שתי מתלוננות נכנסו להריון - אחת ילדה בת שנושאת את הגן

אנשי הצוות הרפואי החשודים כי ייבאו מגאורגיה ביציות הנגועות במחלת ההמופיליה משתחררים // אבי כהן

שני אנשי צוות רפואי בכירים שוחררו היום (שני) למעצר בית, לאחר שנעצרו הבוקר בעקבת פרשייה חמורה של יבוא ביציות מופרות מגאורגיה עם מחלה גנטית, לשם טיפול בהפריה חוץ גופית לנשים בארץ. צו איסור פרסום יצא על פרטיהם.

לטענת המשטרה, נכון לעכשיו יש 3 מתלוננות אשר נודע להן כי הביציות שהובאו מבאקו נושאות את הגן - שתיים נכנסו להריון, אחת מהן ילדה בת שנושאת את הגן המופיליה, השניה נשאה בבטנה בן, ולאחר שנודע כי הוא נושא את הגן היא עשתה לידה שקטה. במקרה השלישי, המתלוננת בדקה והתברר כי לא ניתן לעשות החזרה של הביציות, וכך הם לא הוחזרו לגופה. בנוסף, טוענים שייתכן שיש עוד נשים שלא יודעות שהתרומה הגיעה מהתורמת בעלת הגן.

אחד החשודים בפרשה יחד עם עורכי דינו בבית המשפט, היום, צילום: יוסי זליגר

שני החשודים נעצרו בעקבות דיווח של משרד הבריאות בחשד לביצוע עבירות מרמה בנסיבות מחמירות, מעשה העלול להפיץ מחלה, ועבירות נוספות.החקירה החלה בבדיקה פנימית של משרד הבריאות אודות חשד להחזרת ביציות מופרות עם מחלה גנטית למספר מטופלות בארץ.

במסגרת חקירה סמויה, הצטברו חומרי חקירה נגד שני החשודים שעוסקים בתחום הפרייה חוץ גופית, אשר פעלו במספר מועדים במהלך החודשים האחרונים ביבוא ביציות מופרות מגאורגיה, במטרה לבצע פעולת הפרייה בארץ למטופלות שלהם, כאשר חלק מהביציות התגלו עם מחלה גנטית (המופיליה B) קשה.

הביציות נשאבו מנשים הנושאות את מחלת ההמופיליה בגאורגיה והוחזרו למספר נשים בארץ. החשוד הנוסף, צילום: יוסי זליגר

כאמור, הבוקר החשודים עוכבו לחקירה ושיתפו פעולה באופן מלא עם החוקרים, כאשר החשוד המרכזי, גינקולוג ומנהל קליניקה פרטית לטיפולי הפריה בתל אביב, אמר בחקירתו כי פעל לפי הנהלים של משרד הבריאות. הנהלים לא מחייבים לעשות את הבדיקה הגנטית הזאת. אלו נהלים שהתבקשו רק לאחרונה מבנק הזרע, וברגע שגילה את הבעיה פנה לשני בתי חולים כדי למנוע את ההשתלה של העובר מהביצית הזאת.

באת כוח איש המעבדה, עו״ד ענבר קינן מהסנגוריה הציבורית, ביקשה לעשות הבחנה בין מרשה לחשוד השני, מאחר ולטענתה הוא שלח את הבדיקות לייעוץ גנטי, וכאשר קיבל שהביציות לא תקינות הוא הודיע לאותה המטופלת.

החשד הוא כי הביציות נשאבו מנשים הנושאות את מחלת ההמופיליה בגאורגיה, והוחזרו למספר נשים בארץ, מהן גבה צוות החקירה עדויות, לאחר שנפגעו מהטיפול וההחזרה של העוברים.
כעת מנהלי היחידות להפריה חוץ גופית בארץ מנסים לאתר את הנשים שיובאו עבורן ביציות מהיחידה המדוברת, על מנת ליידע אותן לגבי הסיכון ולאפשר להן לקבל החלטה מושכלת לגבי השימוש בביציות.

צנטריפוגה המשמשת בתהליך הטיפול בזרע, לקראת הפריה חוץ גופית, צילום: GettyImages

אחת הנשים שנפגעו הינה אישה שעבורה זו הייתה אחת האופציות האחרונות להרות מפאת גילה. לטענת עורכי דינה, לפני החזרת העוברים התחייב הרופא בפני האישה שהתורמת עברה פאנל גנטי מורחב של מאות בדיקות גנטיות, ושהוא ראה את הבדיקות ושהן תקינות. נודע לה במהלך ההיריון שהעובר סובל מבעיה גנטית שעשויה להוביל להמופיליה.

התינוקת נולדה לפני חודשים ספורים בבית חולים במרכז הארץ. ההיריון היה מורכב, רפואית ורגשית, ובסיומו נולדה תינוקת שמצויה בבירור רפואי כדי להבין את ההשלכות של ההמופיליה.

עו"ד שירה פרידן ממשרד כספי סרור ושות', מומחים בתביעות רשלנות רפואית, גנטיקה ופריון, המייצגים את המטופלת שהרתה מתורמת ביצית עם נשאות להמופילה, וילדה לאחרונה תינוקת נשאית: "רופא הפריון הציג בפני מרשתנו מצג שווא והצהיר בפנייה הצהרה כוזבת לפיה תוצאות הבדיקות הגנטיות שלה תקינות, בעוד שברשותו היה מתועד, שחור על גבי לבן, המידע כי היא נשאית להמופיליה".

נשים בהריון (אילוסטרציה), צילום: Gettyimages

"הוא ידע, והיה עליו לדעת, אודות הסיכון החמור להעברת המחלה לצאצאים. הוא מנע ממרשתנו את המידע אודות הסיכון – סיכון אשר התממש לגביה ולגבי מטופלות נוספות. הדברים חמורים ותוצאותיהם קשות. מניסיון רב בייצוג מטופלות ומטופלים בתחום הפריון והגנטיקה, אנחנו מצרים להיווכח במקרים בהם שיקולים כספיים-מסחריים גוברים על כללים רפואיים בסיסיים, ועל כללים מתחום המוסר והאתיקה".

"יש לקוות כי אחת ולתמיד יוסדר תחום הפריון הרגיש כל-כך, באופן הדרוש לשמירה על בריאות המטופלים וצאצאיהם, והגנה עליהם מפני שיקולים כספיים", היא מדגישה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר