בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר היום (חמישי) את דינם של חמישה נאשמים במעשי לינץ' בזמן מבצע "שומר חומות", בהם גם בנו של ראש מועצת לקיה, ואל אלאסד. על הבן נגזרו 7 שנות מעצר וחצי ו-12 ו-6 חודשים על תנאי, בהתאמה, על סעיפי אלימות שונים. הוא גם נקנס בסכום של 15 אלף שקלים.
גזר הדין נקבע בעקבות הרשעת הנאשמים באירועים החמורים שהתרחשו בלילה שבין ה-10 ל-11 במאי 2021. בשעות אלו התחוללו הפרות סדר, חסימות צירי תחבורה וידוי אבנים לעבר כלי רכב בצומת לקיה ובכביש 6, בסמוך ליישוב.
שלושה חודשים מאוחר יותר הותר לפרסום כי במסגרת פעילות משותפת של השב"כ ומשטרת ישראל, נעצרו חמישה חשודים במעורבות במעשי לינץ׳ באזור הנגב: קוצאי אלאסד, חסן אלאסד, עומאר אלאסד, ואל אלאסד וקטין נוסף - כולם תושבי היישוב הבדואי לקיה. הם נעצרו בחשד למעורבות בניסיון לינץ' שבוצע בשלושה נהגים.
גוסאי קיבל 10 שנות מאסר והקטין קיבל 3 שנות מאסר. שלושת הנאשמים האחרים, בהם בנו של אחמד אלאסד (ראש מועצת לקיה, שגם לו עבר עשיר של עבירות אלימות), קיבלו 7 שנות מאסר וחצי.
סלקציה בנקודת המחסום המאולתר
בית המשפט תיאר את האירועים האלימים כך: "ההמון מקים נקודת מחסום מאולתרת על האוטוסטרדה. בנקודת המחסום נערכת סלקציה: נהג שאיננו יהודי משוחרר לדרכו. לעומת זאת, אם התברר כי הנהג הוא יהודי, או שמא רק נחשד הוא ככזה, אזי ההמון צועק בהשתלהבות 'יהודי' ומֵחֵל לבצע בו לינץ', או כמעט לינץ'".
"ההמון פורץ בפרץ אלימות קשה, במסגרתו הוא מיידה אבנים על היהודי הישוב ברכבו", נכתב בהכרעת הדין. "לעיתים, היהודי נחבל קשות ברכבו, לעיתים מנסים לפגוע בו ומעלים באש את רכבו לאחר שהוצא ממנו ולעיתים 'רק' הורסים את רכושו. המביט בתמונה קשה וקודרת זו עלול בטעות לחשוב שמדובר בתמונה מימים אפלים של המאה שעברה באירופה. ולא היא. מדובר בתמונת המציאות של ישראל בחודש מאי 2021".
ברכב הראשון שהותקף במהלך האירוע, נהגה אישה יהודייה. רכבה נרגם באבנים ולאחר שחולצה על ידי נהג משאית שהיה במקום, רכבה גם הועלה באש.
ברכב השני שהותקף נהג עובד זר תאילנדי. גם רכבו נרגם באבנים. לאחר עצירת הרכב הוצא הנהג והותקף באלימות. בהמשך העלו המעורבים גם את רכבו באש. הנהג שוחרר רק לאחר שהתוקפים הבינו שאינו יהודי.
הנהג השלישי היה נהג יהודי, שרכבו נרגם באבנים, תוך שבוצע ניסיון להוציאו מהרכב בכוח. הנהג חולץ בנס רק עם הגעת כוח משטרתי למקום.
"המון משולהב על רקע לאומני-אידיאולוגי"
השופט יובל ליבדרו נימק בהחלטת גזר הדין את הענישה החמורה: "במסגרת הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה יש לתת משקל גם לשיקולי הרתעת היחיד וגם לשיקולי הרתעת הרבים הנדרשים בגזרה זו של עבירות בחסות המון משולהב על רקע לאומני-אידיאולוגי. בא כוח הנאשמים טען כי משהוכח שהמגזר הערבי-בדואי לא פרץ במהומות דומות לאחר שנפתחה המלחמה ביום 7 באוקטובר, אזי שאין מקום לתת משקל דומה לשיקולי ההרתעה שניתנו בסמוך למהומות 'שומר החומות', אך סבורני שיש לדחות טענה זו. ראשית, כאשר עבירות נעברות מתוך מניע לאומני-אידיאולוגי לשיקולי ההרתעה, ובפרט הרתעת הרבים, חשיבות יתרה לצורך התמודדות עם עבירות שכאלו אשר הפכו למרבה הצער לתופעה לא חריגה".
עוד הוסיף השופט: "לטעמי, במציאות חיינו, ספק אם יש מקום לעמעם חשיבותם של שיקולים אלו אך בשל כך שבתקופת זמן מסוימת לא אירעו פרעות דומות. למותר לציין, כי בענייננו לא חלף פרק זמן משמעותי ביותר מאז מבצע 'שומר החומות' ועד לפרוץ המלחמה - ומכאן שטרם בשלה העת, אם בכלל, לתת משקל מופחת לשיקולי ההרתעה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו