היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, תומכת בחוק תקדימי שממנו חוששים בארגוני הפשיעה, ולפיו מפכ"ל משטרה יוכל לחתום על צווי הרחקה לבכירי ארגוני הפשיעה בישראל ואף להוציא להם צווי "איסור יצירת קשר" אשר יאסרו על בכירי העולם התחתון ליצור קשר עם חבריהם לפשע.
את החוק, המכונה גם "חוק ההגבלות המנהליות", יזם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, אחרי התנגדויות רבות לקידום חוק שיאפשר לשר לחתום על צווים מנהליים בעבירות פליליות. בשבוע שעבר, בדיון בוועדת־משנה לענייני החברה הערבית בראשות ראש הממשלה, הוחלט לקדמו.
מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי מגיע לשטח // משה בן שמחון
הגדרת עצם יצירת הקשר בין העבריינים כעבירה, ולא רק יצירת קשר לשם ביצוע עבירה, תאפשר למשטרה לאכוף את החוק על הארגונים בקלות רבה יותר. על פי החוק, על המשטרה יהיה להגיש לשופט חומר מודיעיני שיתמוך בצורך להגביל את בכירי ארגוני הפשיעה. שופט מחוזי יוכל להטיל על ראשי ארגוני פשיעה יותר מעשרה סוגים של צווי הגבלה לתקופה ממושכת, דוגמת איסור יצירת קשר עם אנשים מסוימים, איסור יציאה מהארץ, איסור הימצאות באזורים מסוימים, ועוד על שולחן הדיונים - מעין מעצר בית שיחייב אותם לשהות במתחם מסוים ומבלי לצאת ממנו, וכל זאת על סמך מידע מודיעיני בלבד וברף הוכחה נמוך. על פי ההצעה, מי שיגיש את הבקשה להגבלה מנהלית יהיה קצין בדרגת ניצב ובהסכמת היועמ"שית. משמעותה של הפרת הצו תהיה עבירה פלילית שדינה מאסר ממושך.
מאחר שמדובר בהצעת חוק תקדימית, צפויה להישמע ביקורת מטעם פרקליטים המייצגים משפחות פשע בשל העובדה כי לצורך הוצאת צו המגביל חירותו של אדם לא יידרש רף ראייתי מחמיר.
נוכח מעשי הרצח הרבים והביקורת שנשמעה, גם היועמ"שית תמכה בקידום הצעת החוק הזו לאחר שבחודשים האחרונים התנגדה בתוקף להצעת החוק הקודמת שהציע השר בן גביר למעצרים מנהליים בעבירות פליליות לבקשת המפכ"ל ובחתימת השר לביטחון לאומי, בדומה למעצרים מנהליים בעבירות לאומניות, שעליהם חותם שר הביטחון.
