פרקליט המדינה נגד בן גביר: "לא נושפע מגיבוי של שרים לשוטרים חשודים", השר השיב: "שום דבר לא משפיע על אג'נדה שמאלנית"

כנס לשכת עורכי הדין ה-12 התקיים הבוקר (שני) במלון דייויד אינטרקונטיננטל בתל אביב ברקע העתירות נגד צמצום עילת הסבירות וחקיקת הרפורמה המשפטית. 

בין הנושאים שבהם עסק הכנס: משפט וכלכלה, השפעת הרפורמה המשפטית על זכויות האדם, הזכות להפגין מול חופש התנועה, ביטול חוקי היסוד ואתגרי המשטרה.

לפני דבריו של פרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן, נשמע אדם מהקהל שצעק "פרקליטות חלשה, הורסים בתים של ניצולי שואה".

איסמן התייחס במרומז לגיבוי שהעניק השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, לשוטרים שנחשדו בעבירות אלימות בהפגנות נגד הרפורמה המשפטית: "עניינם של שוטרים אשר קיים חשד סביר כי ביצעו עבירות במסגרת מילוי תפקידם, נבחן וייבחן גם הוא באופן פרטני וההחלטה תתקבל גם היא על פי הראיות ועל פיהן בלבד.

"ההחלטה בעניינם אף לא תושפע מהתבטאויותיו של דרג מיניסטריאלי המגבות התנהלות שוטרים החשודים בביצוע עבירות אלימות בעודם בחדר החקירות, והמעבירה ביקורת על התנהלות מח"ש, וזאת ללא כל היכרות עם העובדות והראיות בתיק. לא התבטאויות אלה וגם לא התנהלותם הבעייתית ביותר לטעמי של שוטרים במדים המגיעים למשרדי מח"ש בעת שחבריהם נחקרים באזהרה. כל אלו מהווים לכאורה ניסיונות להשפיע על החקירה ותוצאותיה באצטלה של גיבוי ותמיכה. מח"ש והעומדת בראשה מקבלים ויקבלו ממני את מלוא הגיבוי וימשיכו לפעול במקצועיות, בהגינות וביסודיות".

"הפרדה מוסדית וברורה"

לאחר מכן אמר איסמן: "תפקידה של הממשלה ואף חובתה לקבוע מדיניות. פרקליטות המדינה מחויבת ביישום מדיניות הממשלה וכך אנחנו עושים בתחומי האכיפה השונים. לצד זאת, שיקול דעתה של הפרקליטות בהחלטותיה הפרטניות בכל תיק ותיק הוא עצמאי, וחייב להישאר עצמאי ולא מוכתב על ידי הממשלה בכלל ואף לא על ידי כל גורם מיניסטריאלי, בכיר ככל שיהיה, בפרט. 

"דמוקרטיה מהותית, בשונה מדמוקרטיה פורמאלית, חייבת בהפרדה מוסדית ברורה בין קביעת מדיניות על ידי הדרג המיניסטריאלי לבין שיקול דעתם העצמאי של גופי החקירה התביעה והמשפט, הנהנים מעצמאות במילוי תפקידם באכיפת הדין במקרה פרטני. כך בהחלטות שלנו ביחס למפגינים וכך ביחס לשוטרים. כל תיק נבחן באופן פרטני וההחלטות מתקבלות בו על פי הראיות ועל פיהן בלבד. כך היה וכך יהיה".

בן גביר: "גיבוי לאנרכיסטים"

השר לביטחון לאומי הגיב לדבריו של איסמן: "אכן שום דבר לא משפיע על אג'נדה שמאלנית שהשתלטה על הפרקליטות כבר שנים רבות. ישנם פרקליטים מצויינים והגונים, אך הרוח השולטת בפרקליטות לאורך כל השנים היא רוח השמאל.

ברוב הדיונים שהשתתפתי בהם בשנה האחרונה עם נציגי הפרקליטות, לא באתם ליישם את מדיניות הממשלה אלא מדיניות עצמאית משלכם, של חוסר גיבוי לחיילים, חוסר גיבוי לשוטרים אך גיבוי לאנרכיסטים שהפרו חוק, וממררים את החיים לנבחרי ציבור וחסינות למשפחות פשע ממעצרים מינהליים ומחקירות שב"כ בשל התנגדות הפרקליטות. בקיצור, עמית היקר: אתם בהחלט עצמאים, עושים מה שבא לכם, שמים פס על הממשלה ועל בחירת העם בקלפי".

"החלטות - רק לפי הראיות"

פרקליט המדינה התייחס למחאת "צדק לרפאל": התקופה שבה אנו נמצאים, כך נדמה, היא תקופה שבה לעובדות ולראיות, אין שום ערך. האמת הפכה לעניין שולי. פרשנים ומומחים מטעם עצמם, אשר אין להם היכרות כלשהי עם הראיות והעובדות, מפרשנים שלא לומר מלהגים כמי שבקיאים בפרטים. טענות שאינן אמת וטענות העומדות בסתירה מוחלטת לראיות מוצקות, מהודהדות בלהט, חזור והדהד עד אשר הן הופכות אצל חלקים בציבור הישראלי לאמת שלא ניתן להפריכה.

"בשבועות האחרונים נוכחנו כיצד התנהגות חסרת אחריות מעין זו של מפיצי הכזב, ושל גורמים בעלי עניין מצד כזה או אחר, גורמת למשבר אמון מיותר ולא מוצדק של חלקים באוכלוסייה כלפי מערכת האכיפה. כידוע לכם, היכולת שלנו כתביעה לסתור טענות אלה על ידי הצגת העובדות והראיות כהווייתן, מוגבלת מטעמים ברורים ומובנים. השמירה על טוהר ההליך הפלילי, על מנת שלא לפגוע בזכויותיהם של קורבנות העבירה מהצד האחד ונאשמים מהצד השני, הוא ערך חשוב ביותר מבחינתנו".

היועמ"ש לשעבר, פרופ' אביחי מנדלביט, שהשתתף אף הוא באירוע, הדגיש כי "מטרתו של חוק הסבירות היא להשתלט על מינויים של שומרי הסף, אין לך פגיעה קשה מזו".

הפצ"ר: "פגיעה בעצמאות בתי המשפט תפגע באינטרסים ביטחוניים"

הפרקליטה הצבאית הראשית, האלופה יפעת תומר-ירושלמי, הדגישה כי "יש המבקרים את מערכת המשפט, ובעיקר את בית המשפט העליון, וטוענים כי הוא פוגע בצה"ל או מחליש אותו. ההפך הוא הנכון. הבקרה והפיקוח העצמאיים והמקצועיים, מאפשרים לוודא כי פעולותיו של צה"ל עולות בקנה אחד עם הוראות הדין הישראלי והבין-לאומי.

"מאמץ הלגיטימציה המשפטית הבין-לאומית של צה"ל, נתרם מאוד מההילה, מההגנה שמספקת לו מערכת המשפט – ובפרט מהמעמד המקצועי והעצמאי ממנו נהנה בית המשפט העליון בזירה הבין-לאומית; מעמד שנרכש לאחר עשרות שנות פסיקה בסוגיות הביטחוניות המורכבות ביותר: סיכולים ממוקדים, הוראות הפתיחה באש, תוואי גדר הביטחון וכלים נוספים למאבק בטרור.

"על רקע זה אבקש לומר מפורשות: צעדים שעלולים לפגוע, או להיתפס כפוגעים, בהיותה של מערכת המשפט עצמאית, מקצועית ואפקטיבית – עלולים לסדוק את ההילה שמספקת מערכת המשפט לצבא, ולפגוע באינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל, של צה"ל ושל משרתי צה"ל בזירה הבין-לאומית. בהקשר זה, אנו פועלים, יחד עם המפקדים, על-מנת להציג לדרג המדיני את המשמעויות של המהלכים המקודמים ביחס לצה"ל, בכל המישורים הרלוונטיים".

שבתאי: "נלחמים בידיים קשורות"

המפכ"ל, רב ניצב יעקב שבתאי, אמר בנאומו: "כמוני, כולכם רואים ושומעים את המציאות שהמשטרה מתמודדת איתה בימים אלה. מצוקת כוח אדם, חוסר באמצעים ומשאבים, וסיפי אלימות קיצוניים. סמכויות המשטרה נשחקו בצורה בלתי רגילה במהלך ה-15 שנים האחרונות - בתחום המודיעין, בתחום השיטור, בתחום החקירות ובתחום הטכנולוגי. כל זאת בשעה שמחוללי הפשיעה הופכים למתוחכמים יותר וכשההתפתחות הטכנולוגית המהירה מקנה פלטפורמות המקלות על הפשיעה. במציאות הזו, אנחנו נדרשים להגיע לתוצאות, וכל בר דעת מבין שאי אפשר להילחם בפשיעה עם ידיים קשורות ועיניים מכוסות.

"את המשמעויות לכך כולם רואים. כשלקחו מאתנו את הכלים הטכנולוגיים הזהרתי שהמחיר יהיה כרוך בקורבנות. לצערי, זו הערכה מקצועית שהגשימה את עצמה. לא ניתן להתעלם מכמות הנרצחים והנפגעים כתוצאה מאלימות בחברה הערבית. מדובר בטרור פלילי. טרור שגובה קורבנות כמעט מדי יום".

לגבי המחאה נגד הרפורמה המשפטית ציין המפכ"ל כי הטיפול במחאות דורש הקצאת כוח אדם ומשאבים רבים: "במחאות האחרונות טיפלו כ-70 אלף שוטרים, בכ-4,400 מוקדי מחאות. בכל ההפגנות נכחו כ-7 מיליון מוחים".

ראש הלשכה: "שרים פועלים בניגוד לחובתם כלפי הציבור"

יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד עמית בכר, אמר בין היתר בדבריו: "אם אנחנו זקוקים לדוגמה מיידית ומאלפת של החלטה לא סבירה של שר שפועל בניגוד לחובתו כלפי הציבור, כזו היא בדיוק היא הימנעותו של שר המשפטים מכינוס הוועדה לבחירת שופטים. לצד חקיקה קשה, אנו חווים ניסיונות יומיומיים להחליש את מערכות המשפט ואכיפת החוק, ולפגוע בתדמיתן בציבור. רק השבוע אמרו שרים על שופטי בג"ץ שהם דיקטטורים, את היועצת המשפטית מאשימים שוב ושוב באחריות לפיגועים, ולצערי אלה רק דוגמאות ספורות.

"אני שומע את השיח הציבורי על כך שאם הממשלה לא תקיים את צווי בית המשפט, נגיע למשבר חוקתי. לצערי אנחנו כבר עמוק בתוך המשבר, כאשר שרים ומנהיגים רואים באפשרות של אי קיום צו בית משפט כלגיטימית. הנרמול של אפשרות זו היא בעצמה משבר חוקתי וחברתי כמותו טרם חווינו. אם חלילה נגיע לרגע שבו הממשלה תסרב לקיים צו של בית משפט, אנחנו לא נהיה במשבר - אנחנו נהיה בחורבן של ממש".

נשיא המדינה, יצחק הרצוג אמר בדברי פתיחה שהוקלטו מראש: "אני ורעייתי מיכל גאים להיות בין חברי הלשכה. השנה האחרונה הייתה ללא ספק השנה המשפטית ביותר בתולדות המדינה. כבר שמונה חודשים, שבהם השיח על מערכת המשפט, סמכויותיה, התנהלותה והשפעתה נמצא בלב מחשבותינו. כל אזרח ואזרחית הפכו למשפטנים בקיאים.

"עצמאותה ועוצמתה של מערכת המשפט הן מאבני היסוד של כל חברה דמוקרטית ועלינו לשמור ולהגן עליהן מכל משמר. כולי תקווה שבמהלך השנה הזו, ואפילו בתקופה הקרובה, נצליח להגיע להסכמות רחבות". 

הסנגורית הציבורית הארצית ענת מיסד-כנען אמר כי: "בעת האחרונה מקודמות הצעות חוק בעייתיות במישור הפלילי, הצעות פוגעניות ביותר. חקיקה המרחיבה את סמכויות המשטרה ללא ביקורת שיפוטית: חיפוש בלא צו, מעצרים מנהלים, עבירות עמומות בניגוד לעקרון החוקיות. מבול של הצעות לקבוע עונשי מינימום וחובה והגבלת ביהמ"ש.

"לגבי בתי המשפט, עלתה לאחרונה קרנו של שיח היעילות, פולחן יעילות של ממש. אין עוד דרך דין שלא מכיר את לחצים השופטים לסיים ולקצר. גוברים קולות להקריב זכויות נאשמים, בהן בבית המשפט העליון והן בערכאות דיוניות. הציבור יהיה הראשון ליהנות מהיעילות, מחקר של משרד המשפטים חשף את הכשלים בהליך. הניחו לסנגורים לעשות את מלאכתם. הזכויות דלות ממילא. הזכויות אינן 'שיח'".