היועמ"שית לבג"ץ: "מינוי מזוז באופן זמני - כרסום במעמד הוועדה למינוי בכירים"

לאחר הדיון בבג"ץ בנוגע למינוי השופט בדימוס מני מזוז לתפקיד יו"ר הוועדה למינוי בכירים, היועמ"שית גלי בהרב-מיארה השיבה היום (חמישי) לצו על תנאי שהוציא בג"צ ובו נדרש הסבר מדוע לא ניתן למנות את מזוז באופן זמני לצורך אישור מינוי הרמטכ"ל. היועמ"שית כתבה לשופטים כי מינוי זמני משמעותו "פגיעה במדיניות הרוחבית של הממשלה, ופתח לכרסום במעמדם העצמאי והחשוב במיוחד של חברי הוועדה כשומרי סף". כזכור, כוונתה של הממשלה למנות את מזוז לתפקיד באופן קבוע פורסמה לראשונה ב"ישראל היום". 

היועמ"שית כתבה בתשובתה לבג"ץ: "בשל היותה של הוועדה שומרת סף מובהקת, קבעה ממשלת ישראל בשנת 2018, כלל מהותי לפיו חברי הוועדה יכהנו בכהונה קשיחה, חד פעמית ובת 8 שנים. בכך, ביקשה ממשלת ישראל לנתק כל זיקה בין חברי הוועדה לבין הדרג הפוליטי".

עמדת המדינה היא שיש לדחות את העתירה המבקשת לחייב את הממשלה למנות את יו"ר הוועדה כמינוי "אד הוק" לבחינת איוש משרת הרמטכ"ל בלבד. היועמ"שית קבעה בתשובה כי "מדובר בסטייה מהכלל המהותי שקבעה הממשלה עצמה". כמו כן, בהרב-מיארה הבהירה בתשובתה כי אין מחלוקת כי יש צורך במינוי יו"ר לוועדה לשם השלמת הליך מינוי הרמטכ"ל.
 
בתשובה תיארה היועמ"שית את שתי האפשרויות שעמדו לפתחה לאחר שהתברר כי קיים צורך דחוף במינוי רמטכ"ל: "אפשרות אחת, סטייה מהכלל המהותי המסדיר את הנושא, כך על פי היועמ"שית, היא החלטת הממשלה משנת 2018. היינו, להמליץ לממשלה למנות את היו"ר החדש לתקופה קצרה, ואפשרות שנייה, להמליץ על מינוי בהתאם לכלל המהותי שקבעה הממשלה".

 
"משום שאנו מצויים בתקופת בחירות, כל אחת מהאפשרויות אינה אופטימאלית וכל אחת מהן מעוררת קשיים אחרים", הסבירה היועמ"שית. "לאחר בחינת שתי האפשרויות, עמדת המדינה היא שמינוי יו"ר הוועדה באופן זמני או "אד הוק", הגם שהוא עשוי לעלות בקנה אחד עם שיקולי ריסון ואיפוק בתקופת בחירות, מהווה פגיעה במדיניות הרוחבית של הממשלה, ופותח פתח לכרסום במעמדם העצמאי והחשוב במיוחד של חברי הוועדה כשומרי סף".
 
"כרגע מכהנים בוועדה שני חברים שמונו על ידי ממשלה קודמת ויכהנו משך תקופות של ארבע ממשלות לפחות ונציב שירות המדינה שמונה מכוח תפקידו. משך תקופת הכהונה, שהוא חריג גם בימים שאינם ימי בחירות, נקבע במכוון בשנת 2018 על ידי הממשלה ה-34, על מנת להגשים את התכלית החשובה של שמירת עצמאות הוועדה כשומרת סף מובהקת, ולנתק את זיקת חבריה מהממשלה. תקופה זו מטבעה מביאה לכך שכל מינוי כובל את ידיה של ממשלה אחת לפחות", הוסיפה היועמ"שית.

על רקע זה, נכתב בתשובת המדינה כי "משעה שאין מחלוקת על כך שמינוי יו"ר לוועדה המייעצת בעת הזו הוא הכרחי, בנסיבות המינוי הקונקרטי שנבחן, דווקא היצמדות לנורמות המהותיות שקבעה הממשלה עצמה בשנת 2018 באשר למשך הכהונה של חברי הוועדה המייעצת, היא שעולה בקנה אחד עם הפסיקה ועם אמות המידה שנקבעו בהנחיית היועצת המשפטית לממשלה בנושא מינויים בתקופת בחירות".
 
בסוף מכתב התשובה סיכמה היועמ"שית כי "דרך המינוי שנבחרה היא המגשימה בדרך הנכונה ביותר את התכליות שביסוד החלטת הממשלה ואת אמות המידה שנקבעו בהנחיית היועצת המשפטית לממשלה, ובכל מקרה היא מצויה במתחם הסבירות". 

מעו"ד יצחק בם, המייצג את ארגון לביא שהגיש את העתירה נגד מינויו של מזוז, נמסר בתגובה: "מצער לראות את היועצת המשפטית לממשלה נאבקת למען שימור הסטנדרטים הכפולים ביחס למינויים בממשלת מעבר. בעוד שבעבר היועץ המשפטי לממשלה מיוזמתו מנע כל מינוי של בכירים בתקופות ממשלת מעבר הרי בממשלת לפיד כאשר המתמנה הוא השופט בדימוס מזוז, לפתע הכל מותר. אנחנו נבקש מבג"ץ להכיל ביחס למינויו של מני מזוז את אותן הנורמות שהוא קבע בשבתו על כס השיפוט. הדין צריך להיות דין אחד לכולם ומצער שהיועמ"שית אינה מבינה זאת".

השופטים הציעו מינוי זמני - היועמ"שית סירבה

כזכור, במהלך הדיון האחרון בבג"ץ הוציאו השופטים צו על תנאי נגד המינוי הקבוע ודרשו מהמדינה להסביר מדוע שלא למנות את מזוז באופן זמני לצורך מינוי הרמטכ"ל הבא הרצי הלוי בלבד. בזמן הדיון השיבה היועמ"שית כי היא לא תומכת במינוי זמני, כאשר מזוז עצמו הבהיר כי הוא מתנגד לכהן בתפקיד לצורך אישור מינוי הרמטכ"ל בלבד. באותו נושא נזכיר כי אם מזוז ימשיך בסירובו ובמקביל אם בג"ץ יורה על ביטול המינוי הקבוע, היועמ"שית תאלץ למצוא אדם אחר שיעמוד בראשות הוועדה - דבר שעשוי להביא לעיכוב באישור מינוי הרמטכ"ל הנבחר. 

בפתח הדיון, השופטים נעם סולברג ויעל וילנר תהו: "הנחיית היועמ"ש מורה על מינוי ממלא מקום, מדוע לא לעשות זאת?". בעוד השופט סולברג ביקש: "שיקלו לקבל את העתירה, כך שמינויו של מני מזוז יהיה למינוי רמטכ"ל בלבד, ולא לשמונה שנים".

שופט בית המשפט העליון סולברג הקשה על נציג המדינה אבי מיליקובסקי ממחלקת הבג"צים בפרקליטות ותהה: "כיצד יתכן שלצורך מינוי רמטכ"ל ממנים מינוי נרחב הרבה יותר לשמונה שנים? מדוע? למה לא למקד את הצורך? יש החלטת ממשלה למינוי של שמונה שנים, אז הפה שאסר הוא הפה שהתיר, אפשר לשנות. למה לא לצמצם נזקים?".

כזכור, עם סיום הדיון, השרה איילת שקד צייצה: "בכוונתי לפנות לראש הממשלה ולדרוש שעמדת הממשלה תהיה כפי שהמלצתי, שמינוי מזוז יהיה רק עבור אישור מינוי הרמטכ"ל. טוב שהשופט סולברג שם סוף לסטנדרט הכפול של המותר ואסור בממשלה יוצאת. השופט מני מזוז הוא לא ילד חורג של הנורמה הכללית בתקופת מעבר. וכעת המשימה ברורה: לחזור למושכלות של חוק היסוד ולפיו קיים סטנדרט אחיד שבו כל ממשלה רשאית למנות כל מינוי בכל זמן, גם בתקופת בחירות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו