המועצה האירופית, הגוף הפוליטי העליון באיחוד, תדון בשבוע הבא בקידום מפגש בין ישראל לאיחוד האירופי שיעסוק בהסכם האסוציאציה – ההסכם שמסדיר את היחסים בין הצדדים. קידום המפגש מגיע לאחר ששר החוץ לשעבר של האיחוד ג׳וזפ בורל סיים את תפקידו ובמקומו נכנסה לתפקיד קאיה קאלאס האסטונית, שאף נפגשה בשבוע שעבר עם מקבילה הישראלי גדעון סער.
הסכם האסוציאציה שנחתם בין ישראל לאיחוד האירופי בשנת 1995, הוא הסכם גג שמסדיר את היחסים הענפים בין ישראל לאיחוד, והוא אמור להתעדכן מעת לעת. המאמץ הישראלי בחודשים האחרונים התרכז בדחיית המפגש, וזאת בשל גישתו העוינת של בורל. האחרון ביקש לקיים את המפגש כדי להוביל מהלכים משעותיים נגד ישראל לאור מה שכינה ״הפרות של זכויות אדם שמתבצעות על ישראל במלחמה בעזה״. הוא האמין כי איום אמיתי בפגיעה ביחסים ידחוף את ישראל להפסקת אש.
אולם, משרד החוץ ושגרירות ישראל באיחוד האירופי הצליחו ללדחות את הכינוס. החודש, נכנסה לתפקיד הנציב למדיניות חוץ וביטחון באיחוד האירופי (״שר החוץ האירופי״, נ.ש) קאיה קאלאס, ראשת ממשלת אסטוניה לשעבר, ונראה שהיא מביא איתה גישה עניינית יותר מזאת של בורל. כעת נראה שמתקרב הרגע שבו האיחוד האירופי וישראל ישבו לדון בעדכון ההסכם הקשור במגוון נושאים כלכליים, אקדמיים, מחקריים תרבותיים ואחרים. בהקשר הזה יש לזכור שהאיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל.
גורם באיחוד האירופי אמר ל״ישראל היום״ כי מאז כניסתה של קאלאס לתפקיד מתנהלים מגעים שוטפים בין הצדדים וכי העובדה שמפגש האוסוציאציה מקודם מייד עם כניסתה לתפקידה לא מעידה על גישה עוינת לישראל, אלא דווקא על שיתוף פעולה שמתפתח בין הצדדים. לדברי הגורם, "גם הישראלים מעוניינים בקידום עדכון ההסכם ונראה שמפגש מועצת האסוציאציה יקרה בתחילת שנה הבאה". לפי אותו הגורם, הראיה לדף החדש ביחסים, היא פגישתם של שר החוץ סער וקאלאס בשבוע שעבר. במהלך הפגישה אמר סער לקאלאס כי ״יש לנו רצון לפתוח דף חדש ביחסים בינינו לבין האיחוד האירופי, של דיאלוג קונסטרוקטיבי ושיתוף פעולה״.
ייתכן כי מפגש האסוציאציה יתקיים כבר בחודש פברואר הקרוב בהשתתפות סער, קאלאס, שרי חוץ מרוב מדינות האיחוד, ובכירים נוספים באיחוד האירופי. הדיון צפוי לעסוק גם בנושאים מדיניים שחשובים לאיחוד, כמו מעורבותו ב״יום שאחרי בעזה״, בשיקום הרצועה – ובהצעה של האיחוד לשלוח את המשימה הצבאי שלו למעבר רפיח.
שינוי הגישה כלפי ישראל בא לידי ביטוי גם במהלך נוסף שהאיחוד מבצע לבקשת נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, אשר ביקשה מקאיה קאלאס לגבש נייר עמדה שישקף את המדיניות של האיחוד האירופי במזרח התיכון ובצפון אפריקה. נייר העמדה יכלול גם את עקרונות מדיניות האיחוד האירופי בסגרת יחסיה עם ישראל וידון בשיתופי פעולה בתחומים מגוונים, כגון: בקרת הגירה, ביטחון, בקרת נזקי סכסוכים, אנרגיה וסחר.
האיחוד האירופי גם מגביר את מעורבותו במזרח התיכון בחודשים האחרונים ומתנה את הסיוע שלו לרשות הפלשתינית ברפורמות מקיפות. האיחוד והרשות חתמו על מזכר הבנות בו הרשות הפלשתינית התחייבה לבצע רפורמות מקיפות, בעיקר שלטוניות, אך גם בנושא הסרת תכנים מסיתים נגד ישראל ויהודים מספרי הלימוד והפסקת המנגנון הנוכחי של העברת משכורות למחבלים.
בתמורה לחתימה על המזכר המשותף העביר האיחוד האירופי בחודשים האחרונים 400 מיליון אירו לרשות הפלשתינית. כעת, מדי חצי שנה תתבצע הערכה מחדש בנוגע ליישום הרפורמות של הרשות. המטרה של האיחוד היא להביא את הרשות לאיזון תקציבי, תוך הטמעת מערכת רפורמות מקיפה, עד שנת 2026.
"ההתפתחויות האחרונות במזרח התיכון וההישגים של ישראל בלבנון ובעזה, כמו גם התמוטטות משטר אסד, מחזקים את מעמדה של ישראל באיחוד האירופי והיא נתפסת כשחקן עוצמתי", אומר חיים רגב, שגריר ישראל באיחוד האירופי ולנאט"ו, "השינויים בעמדת הנציג העליון עם עזיבתו של ז'וזף בורל וכניסתה לתפקיד של קאיה קאלאס מביאים עמם גישה יותר פרקטית ופרגמטית כלפי ישראל, וראינו זאת כבר בפגישה הראשונה בין הנציבה קאלאס ושר החוץ סער. עם כניסתו לתפקיד של שר החוץ הוא הגדיר את חשיבות המשך קיום ופיתוח הקשרים עם האיחוד האירופי ואנחנו ממשיכים במלאכה חשובה זאת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו