רה"מ בנימין נתניהו החליט לסיים את המלחמה בלבנון ולהחזיר את תושבי הצפון לבתיהם, בד בבד עם המשך הלחימה בעזה בהתאם למטרות המלחמה - הכרעת חמאס ככוח צבאי ואזרחי והשבת החטופים.
מתחם הטרור התת-קרקעי בתוך בית הקברות // דובר צה"ל
למרות התנגדות בקרב שרי הממשלה, נתניהו פועל לשכנע אותם כי הישגי המלחמה בחזית הצפונית מספיקים להשגת המטרה של החזרת התושבים. בישיבת הממשלה שהתכנסה אתמול בבוקר, דרש נתניהו מהשרים סודיות מוחלטת והציג בפניהם את פרטי ההסדר המתגבש בחסות ממשל ביידן, שעשוי לשמש גם מנחת פתיחה לממשל טראמפ הנכנס.
הפעולות ההסברתיות נועדו למנוע התנגדות
שניים מאנשיו נשלחו לתווך את ההסכם בשתי חזיתות: רון דרמר לארה"ב, כדי להבטיח חופש פעולה בלבנון ככל שההסכם לא יכובד, ושר הביטחון הנכנס, ישראל כ"ץ, הודיע בנאום חפיפה שישראל ניצחה את חיזבאללה כמסר לציבור הישראלי. הפעולות ההסברתיות נועדו למנוע התנגדות מהאגף הימני בממשלה, ובינתיים נראה שההתנגדות אכן נשמרת ברמה נמוכה.
עם זאת, שרים בממשלה דורשים הסברים כיצד ישראל מסיימת את המלחמה בזמן שחיזבאללה עדיין שומר על יכולות צבאיות משמעותיות. חלקם אף דרשו לתפוס אחיזה בנקודות מפתח בלבנון במסגרת ההסכם, אך נתניהו אינו שש להיענות לדרישה זו. בכל מקרה, ההכרזה על ניצחון בלבנון אינה מספיקה - כדי להבטיח אותו יש למנוע מחיזבאללה להישאר בשטח.
הלחץ הבינלאומי בהובלת ארה"ב מתמקד כעת בטענות על "הרעבת" האוכלוסייה בצפון הרצועה. למעשה, ביד אחת פעל הצבא בהנחיית הדרג המדיני לנקות את צפון הרצועה ממחבלי חמאס באמצעות הפניית האוכלוסייה דרומה ומניעת מעבר של סיוע, וביד השנייה הורה נתניהו לעצור אותה.
לצד מיחזור החלטות עבר כמו חיבור מתקן התפלה לחשמל (הוראה שניתנה כבר לפני חודשים), הצבא מחדש כעת את פעילות מעבר כיסופים לסיוע. נוסף על כך, בפגישה שהתקיימה אתמול בהשתתפות נתניהו, כ"ץ ודרמר, נדרש מתאם פעולות הממשלה בשטחים להציג בפני מתאמת הסיוע של האו"ם תוכנית להגברת הסיוע לצפון הרצועה.
זו היה הפגישה השנייה תוך ימים ספורים בין נתניהו למתאמת הסיוע של האו"ם, סיגריד קאאח. הפגישות מתקיימות בצל אולטימטום שהציב הבית הלבן להגברת הסיוע ההומניטרי לצפון הרצועה, שיגיע ל־30 ימים ב־13 בנובמבר.
הפגישה הראשונה התקיימה ביום רביעי, ובסוף השבוע התקשר שר ההגנה האמריקני לויד אוסטין לכ"ץ ודרש שנושא הסיוע לצפון הרצועה יעלה גם לדיון בקבינט שהתכנס אתמול. נראה שממשל ביידן, ששבע מהבטחות לאורך השבועות האחרונים, דורש לראות ביצוע - ועכשיו.
כבר אין את תירוץ גלנט
אלא שכאן מתגלה תיאטרון האבסורד של נתניהו והקבינט: בבוקר מורה ראש הממשלה על הגברת סיוע לאזורים שבהם צה"ל נלחם להכרעת חמאס, ובלילה דורש את המשך המלחמה עד להכרעה מוחלטת. התוצאה היא מלחמה סיזיפית הגובה קורבנות מקרב לוחמינו, שנדרשים לשוב מחדש לסג'עייה ולג'באליה. עם כל הכבוד ללחץ הבינלאומי והאמריקני - על נתניהו להחליט: או שהוא עומד בלחץ, או שהוא נכנע לו ומציג זאת (בהצלחה) כעמידה איתנה.
בסוף ספטמבר, עם תחילת התמרון בלבנון, הורה נתניהו על פעולה בצפון הרצועה ברוח תוכנית האלופים - עובדה שמאשרים גורמים מדיניים וביטחוניים כאחד.
אולם בהמשך, נוכח האיומים מהבית הלבן, החל להיענות בהדרגה לדרישות בזמן שלוחמי צה"ל מטהרים את המרחב. בדיונים סגורים הוא מספק לשריו מילים תומכות ומגבה את דרישת שר האוצר סמוטריץ' לספק את הסיוע לעזה בכוחות ישראליים כדי לנתק את ההזנה לחמאס.
גורמים ביטחוניים טוענים שחיבור מעבר כיסופים נועד להעביר סיוע דווקא לאזור שבו צה"ל אינו נלחם, וכי כבר כעת יש ניסיונות להעביר שליטה באזורים מטוהרים לידי חמולות. אלא שבעזה לא מספיקות מילים כדי לנצח את חמאס, ויוכיחו זאת חיילי צה"ל הפועלים למען מטרות שהוגדרו לפני שנה וחודש וטרם הושגו. לפחות בנושא הזה, מאז פיטוריו בסוף השבוע, גלנט כבר לא יכול לשמש תירוץ.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו