מול כל העולם: עצרת האו"ם, מועצת הביטחון ובית הדין בהאג - מפת האתגרים בזירה הדיפלומטית

בעצרת הכללית של האו"ם יבקשו להצביע בשבוע הבא על הפיכת ההתיישבות ביו"ש לבלתי חוקית ולקרוא לאמברגו על ישראל. במועצת הביטחון מתוכננים בשבוע הבא דיונים שיתמקדו ב"חוקיות השטחים ביו"ש". אין וטו בהצבעות מסוג זה, ולישראל אין קרש הצלה. המערכה המדינית כרגע היא על תמיכת המדינות המערביות הידידות - ובראשן ארה"ב, בריטניה, צרפת, גרמניה ואחרות.

הרשות הפלשתינית - לזרועות תמנון הטרור שאיראן מפעילה נגד ישראל באמצעות חמאס בעזה, המיליציות בעיראק, החות'ים בתימן וכמובן חיזבאללה בלבנון, יש מתחרה פעילה או משלימה בזירה המדינית: הרשות הפלשתינית מפעילה בכל הכוח מתקפות דיפלומטיות נגד ישראל כדי להצליח במקום שבו המחבלים בשדה הקרב נכשלים. ובשנה האחרונה היא עושה זאת בכמה חזיתות.

עצרת האו"ם - רה"מ בנימין נתניהו, שימריא בשבוע הבא לעצרת הכללית של האו"ם, יגיע לזירה פעילה שבה יבקשו להצביע, עוד לפני הגעת המנהיגים, על הפיכת ההתיישבות ביו"ש לבלתי חוקית, ולקרוא לאמברגו על ישראל על ידי תנועות חרם שיאמצו כל החלטה כדי לפגוע בה.

בית הדין בהאג - בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג דנים תכופות בעצירת המלחמה ובחוקיות ההתיישבות. בבית הדין הפלילי בהאג דנים כל העת בהטלת צווי מעצר על רה"מ נתניהו ועל שר הביטחון יואב גלנט, משל היו רוצחים ממדינות אפלות. בשבוע שעבר יכלו לציין כאן גם את המתיחות ביחסים עם ירדן, על רקע הפיגוע במעבר אלנבי והחשש שהירדנים אינם מצליחים לשלוט בנעשה על הגבול עם ישראל.

נוסף על כל הצרות האלה, וחזרה לראש התמנון באיראן, ישראל מנהלת, בהובלת משרד החוץ, מאבק מתמיד להחזרת הסנקציות על טהרן והחרפתן כדי להצר את צעדיה נגד ישראל.

אתמול, אגב, התקבל איתות חיובי מבחינת ישראל בגזרה החמה הזו: מדינות ה־G7 גינו באופן נחרץ את מכירת הטילים מאיראן לרוסיה והבטיחו טיפול נאות במוכרת בדמות סנקציות חריפות. זו בשורה טובה מאוד לישראל, המדגישה תמיד שאיראן אינה בעיה ישראלית, אלא כלל־מערבית.

מכירת הנשק לרוסיה סייעה בהעברת המסר וגם בתוצאה הנדרשת מבחינת ישראל, אך מדובר במאבק ארוך טווח. איראן, כמו הרשות הפלשתינית וחמאס, מנסה לפגוע בישראל כדי לערער את הלגיטימיות שלה בעיני שותפותיה. מטרת־העל שלהם: סיום המלחמה בעזה כשחמאס עדיין אוחז בשטח וקידום מהלכים להקמת מדינה פלשתינית.

את המאבק בחזית הדיפלומטית מנהלת ישראל באמצעות משרד החוץ והנציגויות, אך גם באמצעות יצירת כלי לחץ נגד הרשות הפלשתינית כדי להצר את צעדיה. היום יתחיל באו"ם מופע הצביעות נגד ישראל, שייפתח בדיון שיעסוק במצב ההומניטרי בעזה. ביום שלישי צפוי להיפתח דיון בעצרת הכללית של האו"ם בנושא ההחלטה שהגישו הפלשתינים, שעיקרה קריאה לקידום סנקציות ואמברגו נשק על ישראל, תוך התעלמות מצורכי הביטחון שלה, ועל בסיס פרשנות מעוותת וקיצונית להחלטת בית הדין בהאג.

מועצת הביטחון - ביום רביעי תגיע המגמה האנטי־ישראלית באו"ם לשיאה, בהצבעה על ההחלטה הפלשתינית שלפי ההערכות תעבור ברוב גדול. נזכיר: אין וטו בהצבעות מהסוג הזה באו"ם ולא במועצת הביטחון ולישראל אין קרש הצלה.

מדובר בצעדי המשך ישירים לחיזוק מעמדה של הרשות באו"ם במאי וכעת כצעד משלים לדרדור מעמדה של ישראל בעולם. וכאילו לא די בכך, ביום חמישי מתוכנן דיון במועצת הביטחון אשר מתוכנן להתמקד ב"חוקיות השטחים ביו"ש".

עם זאת, צריך לציין שאחרי שנה של מלחמה, טרם התקבלה במועצת הביטחון החלטה נגד ישראל על עצירתה. בחזית הדיפלומטית מגלים דווקא אופטימיות זהירה. עובדה שבזירה הקובעת לא התקבלה החלטה שיכולה להצר את צעדי ישראל ולפגוע בה באופן דרמטי, כפי שקרה במלחמות ובסבבים קודמים. "החמצן המדיני" שקונה משרד החוץ מאפשר לנהל את המלחמה כבר 11 חודשים - מצב חסר תקדים במדינת ישראל.

שר החוץ ישראל כ"ץ, שמייצר כל העת את הקשר בין הפסקת אש בעזה להחזרת כל החטופים, למעשה מחייב את הזירה הדיפלומטית להתיישר עם המסר הזה, באופן שבו אין אפשרות לכפות על ישראל את סיום המלחמה בלי החזרת החטופים שבידי חמאס לארץ.

נתניהו, המנהל את הזירה בדעת הקהל האמריקנית כדי לייצר שם המשך הלגיטימציה לישראל ולמלחמה בממשל, יגיע בשבוע הבא לזירה הרבה פחות אוהדת כדי לנסות לשכנע את המדינות המערביות בצדקת הדרך הישראלית ולמנוע מטבעת החנק שאיראן והרשות הפלשתינית מנסות לייצר סביב ישראל מלקבל גושפנקה בינלאומית.

"הרוב החשוב הוא האיכותי והמוסרי, ולא המספרי", אומר דיפלומט ישראלי בשיחה עם "ישראל היום". בהינתן העובדה שבאו"ם  יש רוב קבוע לצד הפלשתיני, המערכה היא על המדינות המערביות שישראל רואה בהן ידידות חשובות - ארה"ב, בריטניה, צרפת, גרמניה ואחרות. כך שגם כאשר ברור שההחלטות נגד ישראל יעברו, היא תוכל לשמור לצידה את תמיכת המדינות האלה, החשובה יותר כאשר באופק מתקרבת מלחמה בצפון.