"הרש"פ מבצעת הרס טוטאלי של הארכיאולוגיה ביהודה ושומרון"

"הרשות הפלשתינית מבצעת הרס טוטאלי של הארכיאולוגיה ביהודה ושומרון", מאשים בני הר-אבן, קצין מטה ארכיאולוגיה במנהל האזרחי. "הפלשתינים בונים בכוונה בלי תכנון, תוך הריסת העתיקות. הסכמי אוסלו קבעו שהמנהל האזרחי אחראי על שטחי סי, והרשות הפלשתינית תטפל בשטחי איי ובי, אבל בפועל המציאות היא אחרת לגמרי. בזמן שיחידת קמ"ט ארכיאולוגיה נאבקת על כל פיסת היסטוריה, מוסלמית, יהודית או נוצרית, הצד השני מחריב את זה".

הר-אבן לא מרבה להתראיין ובעיקר עוסק בפעילות מאחורי הקלעים, בשטח. בשבוע שעבר הוא הוביל כנס ארכיאולוגיה בינלאומי ראשון מסוגו מטעם משרד המורשת בירושלים, בהשתתפות 300 חוקרים.

"הפוליטיקה לא מעניינת אותי, מימין או משמאל", הוא עונה למבקרים בישראל ובעולם, שמאיימים ומבצעים בפועל חרם אקדמי על חוקרים וארכיאולוגים שמעזים לפעול ביו"ש. "אני ארכיאולוג, וככזה יש לי אחריות לארכיאולוגיה. צריך להבין שבתוך כל האינטרסים הפוליטיים והמלחמה שיש פה, הארכיאולוגיה הופקרה, צריך לומר זאת בצורה הברורה ביותר. במשך שנים הייתה התעלמות מהארכיאולוגיה באזור הזה, שבה נולדה ההיסטוריה שלנו, בין אם הדעות הפוליטיות שלך בימין או בשמאל".

בעוד בעולם האקדמי דנים בשאלה על מי האחריות הפוליטית של השטח, מבצעים הפלשתינים הרס עצום בשטח. לדברי הר-אבן הדבר מתבצע גם מתוך רשלנות פושעת וגם בכוונת מכוון. "הרשות הפלשתינית החליטה להשתלט על שטחי סי, בהתעלם מאוסלו, והם מייצרים עובדות בשטח, בלי פיקוח, בכוונת מכוון. יש גורמים פרטיים שבונים בכל מיני מקומות, בלי סקרים, בלי בקשות מסודרות ובלי שום רצון לבצע פיקוח בניה מצד הרשות הפלשתינית.

"אתה קם בוקר בהיר אחד ומגלה שמישהו בונה וילה באתר ארכיאולוגי. אין מבנה או כביש אחד תחת פיקוחנו שקם בלי חפירת הצלה, אבל בצד השני קמים בבוקר, מורידים כף של טרקטור לתוך האדמה והורסים לעולמים אתר שיספר את הסיפור ההיסטורי של האזור".

הר-אבן מביא כדוגמה דווקא אזור שנמצא בשליטה מלאה של הפלשתינים: "יריחו הוכרזה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמי. מדובר ביישוב ביזנטי ענק, וכמובן בעל שורשים היסטוריים עמוקים בהרבה. במרכז העיר יש את תל סולטן שנחפר בשנות ה-50, אבל מסביב נבנו אלפי בתים בלי חפירת הצלה אחת. בסוף זה לא עניין של יהודים או לא יהודים, זה עניין של ארכיאולוגיה וכמה זה חשוב להם, ולצערי לצד השני זה לא חשוב בכלל. יש פה הרס טוטאלי של הארכיאולוגיה של יהודה ושומרון".

השינוי, ככל שמדובר בישראל, נעשה לפני מספר שנים, אז התקבלה החלטת ממשלה לשימור, לפיתוח ולמניעת שוד והרס עתיקות באתרי מורשת ביו"ש ובבקעת הירדן. ההחלטה, שמובלת על ידי משרד המורשת, שהר-אבן פועל בתוכה, ונדחפה על ידי השר לשעבר עמיחי אליהו, כוללת השקעת יותר מ-100 מיליון שקלים, במניעת שוד עתיקות וביצירת אתרי עוגן שייפתחו לקהל הרחב. "מדובר באתרים שנפגעו ושנמצאים במצב מזעזע. החפירות הן חפירות הצלה. החלטת הממשלה הזו שינתה את המצב מקצה לקצה, ואת היכולת שלנו לפעול".

מסיבה זו, אומר הר-אבן, הכנס הוא קריטי להמשך עתיד האזור כולו, ועל כן הם הזמינו גם את הרשות ואת המשלחות שחופרות בצד הפלשתיני, שסירבו להגיע. "הכנס מציב זרקור על החשיבות של המקום בתוך כל המציאות המופרעת שיש ביו"ש. אם באקדמיה לא יבינו שכולם צריכים להירתם למשימה ולשנות את פני הארכיאולוגיה ביו"ש, גם בשטחי איי ובי, לא יישאר כאן דבר. צריך להפסיק לפחד ולומר את האמת – לא מעניין אותי הסכסוך, יש ארכיאולוגיה, ומה שנעשה זה נזק בלתי הפיך, משאב שהולך ומתכלה. מדובר במשאב תרבותי של העולם כולו".

שוד העתיקות שרווח ביהודה ושומרון, אומר הר-אבן, קשור בקשר הדוק גם לסוגיות ביטחוניות. "אין כמעט מקום שבו אנחנו פושטים על סוחר עתיקות שבו אנחנו לא מגלים נשק ואמל"ח. הטרור משתלב בעולם הארכיאולוגי, בסחר העתיקות. הכל נשזר יחד".

בימים אלו חופרים אנשי קמ"ט ארכיאולוגיה לראשונה אי פעם באתר סרטבה. "סרטבה הוא אחד אתרי המורשת החשובים ביותר של הממלכה החשמונאית, אבל המצודה הזו על סף התמוטטות. אנחנו הופכים אותה לפרויקט ענק, נאפשר אליה גישה לרכבים פרטיים". בנוסף עובדים בקמ"ט ארכיאולוגיה גם על פיתוח אתר הורקניה, סבסטיה וארמונות החשמונאים, שכולם סבלו מפגיעה מאסיבית ויהפכו בשנים הקרובות לאתרים קולטי קהל. בחפירות הללו פועלים ארכיאולוגים מחלק ניכר מהאוניברסיטאות בישראל.

אחת החפירות שמתנהלות כרגע חשובה במיוחד להר-אבן. בשבעה באוקטובר נהרג בנו, שילה, שהיה מפקד גזרת נחל עוז, בניסיון לבלום את המחבלים. השנה החפירה נקראה על שמו. "שילה נקרא על שם שילה המקראית, כי מבחינתי זה המקום שבו הפכנו רשמית לעם. בשבעה באוקטובר הוא נלחם במשך יותר משעתיים כדי להגן על חייליו ועל ישראל. בכל קיץ אנחנו נוהגים לצאת לחפירות קהילתיות בתל שילה, והשנה החפירות הללו נקראו על שמו של בני".

"הגיעו עשרות מתנדבים, בהם חיילים מגולני ומאגוז", הוא מספר, "הם חופרים ושומעים על השורשים שלנו, מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים. אלו הימים המיוחדים ביותר מבחינתי, שמלאים בתוכן ובאהבת האדם והארץ. אנחנו מלמדים למה החיילים האלו נמצאים בצבא ההגנה לישראל ולמה כל כך חשוב שנמשיך לשמור על עם ישראל".