"מוסדות מתוקצבים עבור לימודי אנגלית שלא מתקיימים": הכנסת דנה במצב החינוך החרדי והפיקוח עליו

הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי קיימה היום (רביעי) דיון מעקב בנושא החינוך החרדי והפיקוח עליו, בעקבות דו"ח מבקר המדינה. במהלך הדיון עלו טענות בנוגע לפיקוח על מערכת החינוך החרדי, במיוחד בנוגע ליישום לימודי הליב"ה ולבקרה התקציבית.  

יו"ר הוועדה, לוי, דרש לקבלת הסברים על עודף השעות שקיבלו הרשתות השונות ואישור בתי ספר וכיתות קטנות ללא הגבלה. "מדובר על כספים ציבוריים וחינוך ילדינו. מדוע רשתות החינוך החרדיות אינן עומדות בתנאים של משרד החינוך ולא נדרש מהן לעשות מבחני מיצ"ב, ורבים מהמורים הם בלי הכשרה מתאימה? מה ההסבר על הפערים בין התקציב הנורמטיבי לתקציב שהרשת מקבלת? לא נהסס לדרוש עצירת תקציבים אם הנתונים לא יועברו. מדובר בנושא קריטי שמחייב בירור מעמיק והסקת מסקנות חד משמעיות ולכן הוועדה תפנה שוב דרישה ברורה למשרד האוצר להעביר את כל הנתונים החסרים מתוך דו"ח מלול. הוועדה מצפה ממשרד האוצר למלא את חובתו ולהעביר את המידע במלואו".

בהתייחס לטענות שעלו בדיון על תקצוב עבור לימודי אנגלית שלא מתקיים, ביקש לקבל ממשרד החינוך דו"ח לגבי כמות המוסדות שאינם מלמדים לימודי ליב"ה, והאם מתבצע תהליך לתיקון המצב או להוצאתם מהמערכת.כמו כן בסוגיית הטענות לעבירות השכר של המורים ברשתות החרדיות, הודיע כי היא תועבר לבדיקת היועץ המשפטי לממשלה.

ח"כ משה טור-פז הוסיף: "בשנים האחרונות נוספו בתי ספר חדשים לבנים שאינם מלמדים לימודי ליב"ה ומקבלים 100% תקצוב. כל שקל שנלקח בעודף שלא כדין, יוחזר לקופת המדינה".

"בשנת 2022 היו 1,015 בתי ספר יסודיים תחת הפיקוח החרדי", הוסיף ח"כ גלעד קריב. "איך 24 מפקחים יכולים לפקח על מספר זה של מוסדות?" קריב הודיע כי יפנה ליועמ"שית בנוגע לפתיחת חקירה פלילית בנושא אפליית בנות הסמינרים על רקע עדתי.

ח"כ נעמה לזימי אמרה בדיון: "מדובר בחינוך שאינו מעניק שוויון הזדמנויות וחורץ את עתידם של הילדים באמצעות לקיחת תקציבים".

חיים הלפרין, פרויקטור תגבור לימודי ליב"ה במשרד החינוך: "בשנתיים האחרונות יש שינוי דרמטי מול הרשתות בהיבט של חלוקת הפיקוח לאזורים. השנה כל מפקח ממלא את המידע באופן ממוקד ובשבועיים הקרובים נראה תמונה מלאה על כל מוסד. בעבר הנורמה היתה שמוסדות יכולות לנהל גמ"ח אשכולות. היו הפחתות בעבר של מוסדות שלא לימדו 100% ליב"ה, אך הן היו נמוכות. הנורמה הזו שונתה השנה ויצאנו למהלך שהנושא נבדק ברמה נקודתית בכל מוסד ע"י המפקח. ידוע כי השנה נכנסו עוד 8,000 תלמידים לחינוך הממלכתי-חרדי. התהליך התרחש משום שמוסדות רבים הבינו כי ראוי שהם יתנהלו באופן רשמי באמצעות המדינה. לכיתות קטנות יש היבט של בינוי ולא רק תקציבים. אנו לא מאשרים הקמת בתי ספר קטנים, ומקיימים במקביל גם תהליכי סגירה. יש כיתות שיש להן חצי תקן והן מקבלות תקצוב בהתאם. לא נפתחות כיתות חסרות. יש כיתות חסרות שהן קיימות. האוצר טרם תיקצב את כיתות השילוב של החינוך המיוחד לשנה זו, ולכן יש בעיית מימוש. ככל שיהיה לנו מידע מדויק יותר בכל מוסד לגבי היקף השעות הנלמדות, אנו נרצה בשלב הבא לדעת את איכות הלימודים".

שרית פלבר ממשרד המשפטים התייחסה לסוגיית אופק חדש, והבהירה כי התהליך מעוכב עד לגיבוש תקנות מתאימות. בנוסף אמרה כי "המדינה לא תישא באחריות כספית כלפי הרשתות בנוגע לטענות על הסתרת מידע, הבהירה הנציגה כי "אם יש מידע שנמצא ברשות משרד החינוך, הוא חייב להימסר לכנסת וסוגיית הסוביודיצה אינה רלוונטית לנושא". היא הוסיפה כי משרד המשפטים "עוסק ומעורב עד בלי די בתהליכים שנעשים והוזכרו כאן". 

עו"ד פיני קלמן, שהגיש מספר תביעות ייצוגיות נגד החינוך העצמאי, אמר בדיון: "כל התלמודי תורה החסידיים שהצטרפו לבני יוסף אינם מלמדים לימודי ליב"ה והתלמידים אינם יודעים אפילו אותיות באנגלית. בחינוך העצמאי מצאו שיטה לקחת מאלפי מורות במשך שנים כסף. כל מורה שעדיין אין לה תקן מוגדרת כמ"מ בין שנה ל-7 שנים ומשולם לה שכר מינימום. המוסדות מונעים ממורים ללמוד לתארים בטענה שלא קיבלו את אישור הרבנים. החינוך העצמאי אף מחייב אותן לתת שעת התנדבות ולא משלם על שעות תפילה".

נתנאל גפני, יועץ מנכ"ל רשת החינוך העצמאי, דחה את ההאשמות: "הפער של 50% תשלום למורות אינו נמצא בחינוך עצמאי, ולכן אין לנו אינטרס להפחית את שכר המורות." גפני הדגיש את המצב המורכב אליו נקלעה הרשת: "פורסם חוזר בעלויות שחתום על ידי משרד החינוך טרום השנה הקודמת שאם לא נחיל את אופק חדש - נאבד את הרישיון. נבדקנו על מינהל תקין מעבר לכל נורמה אפשרית וסיפקנו את התשובות בזמן טווח מהיר".