"למורים רבים חסר הידע שיוביל את הילדים ליעדי מערכת החינוך"

פרשנות מדעית של נתונים וראיות, ייצוג מופשט, מוּדָעוּת גלובלית, אוריינות גופנית: במשרד החינוך שואפים להנחיל לילדיכם את כל צמדי המילים האלה ועוד הרבה מאוד נושאים מתוך "דמות הבוגרת והבוגר" - מסמך בן יותר מ־40 עמודים שחובר במשרד לפני שלוש שנים ובו רשימה ארוכה של מטרות, כלים, ערכים ומיומנויות.

המסמך המדובר עוסק בשלוש מטרות: ידע, ערכים ומיומנויות. באשר לידע - מדובר בלמידה של לא רק תחום דעת אחד אלא בלמידה רב־תחומית ועל־תחומית. המיומנויות נחלקות לקוגניטיביות, רגשיות, חברתיות וגופניות, ומתפצלות לתת־מיומנויות כמו חשיבה ביקורתית, חשיבה יצירתית, הכוונה עצמית, מודעות חברתית ואוריינות גלובלית.

"ההישגים של בוגרי מערכת החינוך הישראלית לא טובים ביחס למדינות אחרות בעולם. אפשר לראות זאת בכל הדוחות הבינלאומיים שקובעים כי פרט למקום הראשון בפערים, אנחנו לא מככבים בהישגים. אנחנו לא במקום מספיק טוב, מדינות רבות פועלות בצורה מתוכננת ויעילה בהרבה מאיתנו", אומרת פרופ' ענת זוהר מבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית ומבית ספר מנדל למנהיגות חינוכית, ובעבר יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך.

פרופ' בן־דוד קוליקנט: "תפיסת האדם על יכולתו מנבאת את מידת הצלחתו, וצורם להבין שאנחנו מגדלים דור שחושב שהוא פחות טוב"

לדבריה, "הבעיה של היישום מאוד מטרידה אותי, זו הבעיה הקריטית של משרד החינוך. המסמך הזה הוא טוב ונכון, השאלה היא מה המערכת עושה או תעשה כדי להטמיע אותו. אני רואה רפורמה אחר רפורמה והמסמכים שלהן נהדרים, אבל כשמסתכלים לאחר מכן מה קורה בכיתות ובקרב הבוגרים - מעט מאוד משתנה".

פרופ' זוהר טוענת שהדברים משתנים בצורה טכנית ושטוחה, בעוד עומק הלמידה לא משתנה. "המורים לא אשמים, אף אחד לא לימד אותם ללמד בגישה החדשה. לרבים מהם אין את הידע כדי להביא את הילדים למטרות המסמך.

"יש הצלחות בפרויקטים בקנה מידה קטן, אך כשבאים להטמיע מטרות מורכבות כאלה באופן מערכתי - זה קורס, כי צריך פיתוח מקצועי מקיף של עשרות אלפי מורים, והוא לוקח הרבה מאוד זמן. גם אי אפשר להשיג את כל המטרות בבת־אחת עם האמצעים שיש לנו".

שאלה של תפיסה

ספק רב אם כל המורים במערכת החינוך נחשפו למסמך שמשרטט את דמות הבוגר, ועוד יותר - אם כל המנהלים והמחנכים אכן ישבו וקראו אותו, על כל דגשיו בנושא הטכנולוגי, בשימוש בטכנולוגיה ללמידה ואיך מתמודדים עם המידע העצום שבמרשתת, לא כל שכן בעידן הבינה המלאכותית.

פרופ' יפעת בן־דוד קוליקנט מבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית ערכה מחקר ובו ראיינה אנשי חינוך על האופן שבו צריך בית הספר להתאים את עצמו לעידן הידע. "המורים והמנהלים דיברו על ההיבט השלילי של הילד הדיגיטלי. יש קשיים לימודיים משום שתלמידים התרגלו לתשובות 'אינסטנט' ומתקשים להתמודד עם פתרון בעיות, עם עצם הסיטואציה שמצריכה כמה דקות שבהן הם לא יודעים את התשובה.

"לצד זה יש בעיות כמו ניהול אינטימיות ברשת, או נושא החרם שמקבל משמעות חדשה ברשת החברתית. פעם בית הספר היה המקום 'הגדול' של החִבְרוּת (סוציאליזציה), והבית היה המקום 'הקטן'. היום כשמחוברים לרשת הדברים שונים, ובמובן הזה יש פרדוקס: מצד אחד המערכת עוסקת בשילוב טכנולוגיה ובפדגוגיות דיגיטליות, ומצד שני בשטח מנהלי בית ספר נלחמים כל היום בטלפונים חכמים, במסכים ובהשפעות של לגדול דיגיטלית. עכשיו נכנס שחקן חדש לזירה הבית־ספרית - בינה מלאכותית יוצרת. אני משערת שהמצב יקצין, אלא אם מערכת החינוך תשכיל להגדיר מחדש מטרות ופדגוגיה".

פרופ' זוהר: "לא קשה להסכים על חשיבה מתמטית או אוריינות דיגיטלית, אך בחברה בישראל יש בעיה של הסכמה על מטרות החינוך לערכים"

במחקר שערכה לפני כמה שנים, פרופ' בן־דוד קוליקנט שאלה תלמידים אם לדעתם הם לומדים טובים או פחות טובים מהדור הקודם. "שני שלישים מהם ענו שהם לומדים פחות טובים", היא אומרת. "הם תפסו את עצמם כ'עצלנים', משום שנטו לחפש ברשת חומרים שהקלו או ייתרו את ביצוע המשימה שהוטלה עליהם.

"זה מדאיג, כי התפיסה של אדם באשר ליכולתו לעשות משהו מנבאת את מידת הצלחתו, וזה צורם להבין שאנחנו מגדלים דור שחושב שהוא פחות טוב. יתרה מזאת, תלמידים הדגישו כי במקצועות רבי־מלל כמו היסטוריה, מטרתם במבחן היא לשחזר את קול המורה - מה שעומד בסתירה למטרת המערכת, לעודד ביקורתיות".

מטרות מול מימוש

במסמך "דמות הבוגרת והבוגר" הושם, כאמור, דגש גם על נושא הערכים. המרכזיים שבהם הם כבוד האדם והמשפחה, צדק חברתי, כיבוד ערכי המורשת והתרבות במדינת ישראל (היכרות וכבוד למגוון תרבויות ומורשות במדינה), ומחויבות לערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

נחום בלס: "הבוגר כיום מרוכז בעצמו, גזען, מתייחס בביטול ובעוינות לבעלי דעות אחרות, ולא שוקל בצורה ביקורתית את המידע שמסביבו"

אלא שבישראל 2024 כל הגדרה כזאת היא נפיצה. "בחברה הישראלית יש בעיה של הסכמה על מטרות החינוך לערכים", אומרת פרופ' זוהר. "לא קשה להסכים על חשיבה מתמטית או על אוריינות דיגיטלית, אבל ליבה משותפת ערכית היא דבר שנוי במחלוקת. בישראל זו סוגיה מאוד בעייתית.

"יש במסמך של משרד החינוך מטרות שניתן לממש בצורה קלושה בלבד. המטרה של הכרת התרבויות של קבוצות אחרות באוכלוסייה, למשל, לא מיושמת כיום וקשה לראות כיצד תיושם בעתיד. יש במסמך גם שורה אחת על חינוך לדמוקרטיה ברוח ערכי מגילת העצמאות - זה סעיף מאוד רזה, וכנראה בכוונה לא הרחיבו אותו, כדי לא לעורר שדים".

לדברי נחום בלס, ראש תוכנית החינוך במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, "הדבר הכי קריטי הוא איזה אדם אנחנו רוצים וצריכים מבחינה חברתית, מה הוא מוכן להשקיע. לעניות דעתי, הבוגר הנוכחי במידה רבה מרוכז בעצמו, גזען, מתייחס בביטול, בעוינות ובחוסר סבלנות לבעלי דעות אחרות, ולא שוקל בצורה ביקורתית את המידע שמסביבו.

"זהו הכשל הגדול של מערכת החינוך הישראלית, והוא מתבטא להבנתי במתן דגש־יתר למקצועות פונקציונליים כמו מתמטיקה ואנגלית, ובהזנחת מדעי הרוח והחברה. השינוי צריך לבוא מהצמרת ומטה - משר החינוך למנהלים ולמורים, לשים דגש על חשיבות הסובלנות, הכבוד לשפה אחרת, למדינה אחרת ולאנשים אחרים. מסמכים לבדם לא יובילו לשינוי".

ומה לגבי דמות הבוגר?

"לבית הספר יש שלוש מטרות מרכזיות: להקנות ידע, לאפשר להורים לצאת לעבודה, ולְחַבְרֵת את התלמידים כדי שייקלטו בחברה. פעם רק לימדו לקרוא ולכתוב, כיום לכולם ברור שצריך כישורים יותר מורכבים - אבל אף אחד לא יודע מה יהיו מיומנויות העתיד. אף אחד לא באמת יודע אילו מיומנויות נדרשות להתמודדות עם בינה מלאכותית.

"נצטרך להיות ביקורתיים, אבל במובן מסוים כולנו שוהים באפלה, כי מצד אחד הדברים מאוד ברורים, אך מנגד יש הרבה דברים לא ברורים ולא ניתן לחזות את העתיד".

מחר, רגע לפני פתיחת שנת הלימודים תשפ"ה, תקיים מערכת "ישראל היום" את "צלצול לשינוי" - ועידת החינוך של ישראל, שתעסוק בעתיד מערכת החינוך בזמן משבר. הוועידה תיערך בכפר הנוער "עתיד רזיאל" בהרצליה.

משרד החינך בתגובה: "מסמך דמות הבוגר יוצר שפה פדגוגית אחידה למערכת החינוך. הוא מצביע על המיומנויות הנדרשות מבוגר המערכת, ועל ההישגים הנדרשים בכל שלב גיל. המסמך מהווה את הבסיס לעבודה המשרדית בתחומי הדעת השונים. היישום של המסמך בשטח בא לידי ביטוי בדרכים שונות ומגוונות - לדוגמה:

שינויים בתכניות לימודים המתבססות על המסמך, תכנית לימודים חדשה במתמטיקה בהיקף 3 יחידות מבוססת אוריינות מתמטית, תכניות הלימודים החדשות בשפות מבוססות CFR מקדמות אוריינות לשונית בהתאם לסטנדרטים בין לאומיים.

נכתבו משימות הערכה בבגרות במקצועות ההומניסטיים בהן תלמידים מוערכים גם על חשיבה ביקורתית וחשיבה יצירתית. למידה דיגיטאלית בקורסים דיגיטאליים, עבודות חקר במקצועות ההמוניסטים, מיומנויות sel בכל תחומי הדעת, בעיקר בהקשר של מלחמת חרבות ברזל.

כל העשייה הזו מלווה בפיתוח מקצועי המכשיר את המורים להטמיע את המיומנויות בשגרה הבית ספרית".