קיש מוציא את מקצועות המתמטיקה והמדעים מהמזכירות הפדגוגית - ומעורר סערה במשרד החינוך

במהלך שמעורר סערה במשרד החינוך, שר החינוך יואב קיש החליט היום (שלישי) להעביר את האחריות על מקצועות המתמטיקה והמדעים מהמזכירות הפדגוגית למינהל חדשנות וטכנולוגיה. השינוי המבני, שמצריך תיקון חקיקה, נועד לשפר את הישגי התלמידים שצנחו לאחרונה במבחנים הבינלאומיים, אך מעורר חששות כבדים בקרב אנשי מקצוע במשרד שטוענים כי דווקא עלול לפגוע באיכות ההוראה.

המהלך, שמשנה סדרי עולם מקום המדינה, מוציא את האחריות על מקצועות המתמטיקה והמדעים מידי המזכירות הפדגוגית, הגוף האחראי על כל תכני הלימוד במשרד החינוך ומעביר אותם לסמכותה של מירב זרביב, מנהלת המינהל חדשנות וטכנולוגיה. השינוי המורכב הזה, שעדיין לא ברור כיצד ייעשה, גורר זעזוע במשרד החינוך בקרב אנשי מקצוע בהווה ובעבר.

ההודעה שפרסם שר החינוך מקפלת בתוכה דרמה של ממש. הוא הכריז על "שינוי מבני" אותו הוא מקדם במסגרת התוכנית "ישראל ריאלית" להזנקת המדעים במערכת החינוך. במרכז השינוי נמצא העברת האחריות על מקצועות ה-מט״ה (מתמטיקה, מדע, טכנולוגיה, הנדסה) מהמזכירות הפדגוגית למינהל חדשנות וטכנולוגיה.

כדי להבין את המשמעות ואת החשש של אנשי המקצוע צריך להכיר את הגוף ששמו המזכירות הפדגוגית. מדובר בגוף החשוב ביותר במשרד החינוך - זה שקובע את כל תכני הלימוד במערכת החינוך בכל המגזרים. באנגלית, מתמטיקה, ספרות, ובכל שכבות הגיל וגם מפקח על הביצוע שלהן.

בנוסף, הוא אחראי על ספרי הלימוד והניסוים הפדגוגיים. תפקידיו נקבעו בתקנות חוק החינוך הממלכתי והשינוי שרוצה להוביל שר החינוך יואב קיש כעת, ככל הנראה ידרוש גם שינוי חקיקה.

את המקצועות בלב העניין מתכוון שר החינוך יואב קיש להעביר אל מינהל חדשנות וטכנולוגיה במשרד החינוך. מי שעומדת בראשו היא, כאמור, מירב זרביב.

לאורך השנים עמדו בראש המזכירות הפדגוגית בעלי תפקידים שהיו פרופסורים או דוקטורים, אלא שלמירב זרביב אין תואר כזה והיכולת שלה להיות אחראית על המקצועות האלה עדיין נבדק. בלשכת השר ככל הנראה יקימו אגף חדש תחתיה, שבראשו יעמוד דוקטור כדי להכשיר את המהלך.

המהלך הזה מצטרף לתכנית דגל נוספת בתחום הבינה המלאכותית שאותה השיק המשרד תחת זרביב. לצורך המהלך נשכרה חברת יחסי ציבור לסייע למינהל חדשנות וטכנולוגיה בראשו היא עומדת.

הוצאות המקצועות מידי המזכירות הפדגוגית היא מהלך מורכב, כיום עשרות אנשי מקצוע עובדים באגף שאחראי עליהם, זה כולל גם את המפקחים על המקצועות (מפמ"רים) שבונים את תכנית הלימודים יחד עם ועדת המקצוע שכוללת אנשי אקדמיה. ייתכן שחלק מעובדי המשרד לא יישארו ויראו להם את הדלת החוצה.

"מה שקורה כאן זה פירוק של המזכירות הפדגוגית", אומר בכיר במשרד החינוך לשעבר. "זה המהלך הכי דרמטי שקורה במשרד החינוך מקום המדינה וברגע שהוא יקרה – זה יפגע בסמכויות שלה וביוקרה שלה. זה אומר שמשאירים בידיים שלה רק את מקצועות הרוח והשפות. במקום לקחת ולחבר עושים הפרדה, כשממילא כל המטה של משרד החינוך הוא מפוצל ומסורבל".

בכיר מכהן במשרד החינוך הוסיף: "משרד החינוך כמרקחה, המהלך הפתיע רבים, ויהיו סביבו הרבה מאוד מלחמות". בכירה אחרת לשעבר הוסיפה כי מדובר במהלך "מזעזע" שרבות בו השאלות על התשובות.

פרופ' ענת זוהר מהאוניברסיטה העברית, לשעבר יו"ר המזכירות הפדגוגית, מסרה על המהלך: "מערכת החינוך שלנו רוויה ניסיונות של רפורמות לתקן את החינוך בעזרת שינויים מנהליים ומבניים. ההיסטוריה מראה ששינויים כאלה לא מצליחים לתקן את הבעיה הכי גדולה - איכות הלמידה וההוראה. תיקון כזה יכול לבוא רק בעקבות רפורמה במהות הפדגוגיה, בדרכי ההוראה והלמידה בכיתות".

לדבריה, "אני לא רואה ברפורמה שום דבר שמטפל בזה. יותר מזה, המזכירות הפדגוגית היא הגוף העיקרי במשרד החינוך שמטפל באיכות ההוראה והלמידה ואני חוששת שהוצאת המקצועות האלה מהמזכירות הפדגוגית תפגע באיכות ההוראה והלמידה ותעשה נזק. עושים את הטעות הזאת פעם אחר פעם – כי שינוי במבנה לא יכול לתקן את איכות הלמידה ולא יביא לשיפור הידע וההבנה של התלמידים".

המהלך צפוי לכלול פיקוח מוגבר יותר על המורים וקצב עדכון מהיר יותר של תכניות הלימוד. בנוסף, תוקם מועצה לאומית מייעצת שתשלב מומחים מובילים מהתעשייה, האקדמיה והחינוך, תתווה מדיניות ארוכת טווח כל זה תלוי בהחלטת ממשלה מקיפה שתסדיר את המשמעויות הארגוניות והתקציביות.

צניחה חופשית

צריך לומר כי בשנים האחרונות ההישגים של תלמידי ישראל במתמטיקה ומדעים צנחו משמעותית וזה בא לידי ביטוי במבחנים בינלאומיים. ההתרסקות שהביאה את שר החינוך יואב קיש למהלך התרחשה בדצמבר האחרון. נתוני המחקר הבין-לאומי (TIMSS) הראה כי במתמטיקה ישראל ירדה מהמקום ה-9 למקום ה-23 ובמדעים הידרדרה למקום ה-25. מדובר על התוצאות הנמוכות ביותר שנרשמו בישראל מאז שנת 2007, כלומר מזה 17 שנים. בנוסף מדובר על אחת הירידות הגדולות שנרשמו בקרב מדינות ה- OECD.

שר החינוך יואב קיש טוען כי השינוי המבני יאפשר לראשונה ניהול רוחבי אחיד של כל מקצועות המט״ה גמישות משמעותית בעדכון תכנים ושילוב טכנולוגיות חדשניות בהוראה לצד העמקת שיתופי הפעולה בין מערכת החינוך לתעשיית ההייטק והאקדמיה.

לדבריו, "היעד שלנו ברור וחד-משמעי - להחזיר את ישראל לעשירייה הראשונה בעולם בהישגים במקצועות הריאליים תוך חמש שנים. המבנה הארגוני החדש יאפשר לנו להוביל שינויי עומק מהירים ואפקטיביים בשיטות ההוראה ובתוכניות הלימוד. זהו צעד הכרחי להבטחת עתידה של ישראל כמעצמת חדשנות ושמירה על החינוך המדעי בישראל".