שר החינוך יואב קיש שוב התקפל. לאחר שהודיע על ביטול חלוקת פרסי ישראל ביום העצמאות הקרוב, הוא נאלץ לחזור בו.
הוא לא עשה זאת מרצונו - היועצת המשפטית לממשלה הודיעה לו שהיא לא מתכוונת להגן על עמדתו בעתירה שהגישו נגדו ארגונים שונים. בין היתר, נטען כי הטקס בוטל משום שאחד הזוכים הוא היזם הישראלי איל וולדמן, שהפגין נגד הממשלה.
אם יש לכם "דז'ה וו" - אתם צודקים. בדיוק לפני שנה, בשל אותם מניעים פוליטיים, אותו שר חינוך רצה לבצע שינוי בחוק הספרייה הלאומית, כך שהוא יחליט על המינויים בה. המטרה (לכאורה) - להדיח את הרקטור (אז) שי ניצן, לשעבר פרקליט המדינה, פרסונה נון־גרטה בליכוד. גם אז הוא נאלץ לסגת בשל לחץ, מצד האקדמיה ומצד תורמים.
איכשהו, נראה שבתקופה הקצרה שלו במשרד החינוך קיש מתעקש לקבל תמיד את ההחלטה הלא-נכונה ואז לחזור בו – כלומר, אם מכריחים אותו. המהלכים האלה שמים אותו ללעג בעיני עובדי המשרד - האנשים שאחראים על החינוך של ילדינו. כשזה המצב, לא פלא שהחלטות קריטיות, כמו השמטת נושא השואה מבחינות הבגרות השנה, מתקבלות ללא מעורבות השר, שנאלץ ליישר בדיעבד קו. התחושה אצל רבים במשרד החינוך היא של אובדן דרך, ואנשי מקצוע טובים נפלטים ממנו.
מערכת החינוך הישראלית נמצאת באחת משעותיה הקשות, במשבר של ממש. ההורים "בין גדרה לחדרה" אולי לא מרגישים אותו עדיין במלוא עוצמתו, אבל מערכות החינוך בדרום ובצפון מדממות. עשרות אלפי תלמידים עקורים מבתיהם כבר חמישה חודשים, והם נושרים ממסגרות החינוך. אין באמת לימודים סדירים והתלמידים בעצמם מתוסכלים מכך שהם לומדים בקושי שעתיים וחצי ביום. הפערים הלימודיים מגיעים לנקודות קיצון, והמצוקות החברתיות והנפשיות נותרות לעיתים ללא מענה, מבלי להעמיק בבעיית תלמידי החינוך המיוחד ובמצוקת כוח האדם.
לאן נעלמה הלוחמנות של טייס הקרב?
אם את כל הכוחות, המשאבים, הלחץ, יחסי הציבור והפגישות שהוא משקיע בנושאים חסרי כל משמעות (כמו לאפשר לעובדת מטה שלו במשרד החינוך להיבחר לראשות סניף הליכוד ברמת גן) היה משקיע השר בתלמידי ישראל, המצב כאן אולי היה נראה אחרת.
בזמן שאתם קוראים זאת, רן ארז, יו"ר ארגון המורים, משבש את הלימודים בכל התיכונים בארץ, בזמן מלחמה ובתקופת בגרויות, כי הסכם השכר עמו (שבגינו איים לשבות בספטמבר) עדיין לא נחתם. לאן נעלמה כעת הלוחמנות של טייס הקרב?
בהודעה שהוציא אתמול כתב קיש: "השעה היא שעה להתבוננות פנימית". הוא צודק, אבל עולה השאלה מתי אדוני השר יתבונן פנימה, או לפחות בעיניים של תלמידי ישראל והוריהם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו