ועדה שעלותה 150 אלף שקל ובוחרת סיפורים שכתבו מורים, ועדה שבודקת הטיות פוליטיות בספרי לימוד גרמנים (85 אלף שקל), ועדה לכתיבת שירים, פיוטים ומחקרים, שנמשכים ארבע שנים – ובסוף מעלים אבק.
כל אלה הם טיפה בים מתוך רשימה אינסופית של ועדות ומחקרים שמקימים במשרד החינוך ללא שום מעקב או בקרה. שם אפילו מודים: "אין לנו מידע לגבי מספר ועדות שהוקמו לאורך השנים או סכומי כסף שהוקצו לטובת הנושא".
מיליוני שקלים לחברי ועדות ומחקרים, בזבוז משאבים אדיר ואינסוף שעות עבודה של עובדי ציבור שיורדים לטמיון. הסיבה היא אינספור מחקרים, ועדות ותתי־ועדות שמשרד החינוך מקים, משקיע בהן אך פעמים רבות כלל לא מיישם את המלצותיהן.
כמה ועדות הוקמו עד היום, או לפחות בעשור האחרון (מאז הטכנולוגיה מאפשרת לנהל ולדעת כל פרט קטן) - זו שאלה שבאופן לא מפתיע למשרד החינוך אין עליה תשובה. תגובת המשרד לכתבה זאת מספרת את כל הסיפור: "בסמכותם של שר החינוך או מנכ"ל המשרד להקים ועדות מקצועיות. אין לנו מידע לגבי מספר הוועדות שהוקמו לאורך השנים או סכומי כסף שהוקצו לטובת הנושא".
כלומר, שרים ומנכ"לית מתחלפים באופן בלי הפסקה, כל אחד מהם מאשר או מבקש להקים ועדות בנושא מסוים, אך כשהם עוזבים הכל יורד לטמיון. "כל אחד מחליט להקים ועדה, המון משאבים, אבל זה שבא אחריו מבטל הכל או מתמקד במשהו אחר. הם גם משאירים אחד לשני אדמה חרוכה. וכולנו משלמים את מחיר הבזבוז", מתאר את המצב עובד במשרד החינוך.
השר קיש מציג את תכניתו למערכת החינוך // צילום: דוברות משרד החינוך
משרד החינוך, בעל התקציב הגדול ביותר מבין משרדי הממשלה, אחראי על יותר מ־2.4 מיליון תלמידים בגני הילדים ובבתי הספר וגם על כחצי מיליון פעוטות בגיל הרך. לכן, חשוב שההחלטות שהוא מקבל ייעשו בשיתוף אנשי מקצוע, בהליך מסודר.
אך צלילה אל הוצאות ומסמכי משרד החינוך מעלה כי כמעט על כל נושא מתקיים מחקר או מוקמת ועדה. חבריה זוכים לתשלומים שגובהם בין 1,800 שקלים ל־5,000 שקלים ואפילו יותר, תלוי במשך הוועדה - סכומים שמסתכמים במיליוני ואפילו בעשרות מיליוני שקלים בעשורים האחרונים. לרוב הוועדות פועלות תקופה ארוכה ולא מעט פעמים ההמלצות שלהן פשוט לא מיושמות. לעיתים מוקמות ועדות בנושא שכבר נחקר רבות על ידי גופים אחרים מהמעלה הראשונה בארץ או בחו"ל ועל כך עולה השאלה מה הערך של ועדה נוספת.
"כאוס תכנוני"
לדוגמה, משרד החינוך הקים וועדה שהתפקיד שלה הוא לשפוט בתחרות סיפורים של מורים חדשים ומשלם עשרות אלפי שקלים גם לחבריה. הסכום נע בין 6,500 שקל ל־13,000 שקל לכל חבר, וזאת כדי שיבחרו את היצירות הכי טובות בהליך מסורבל ויקר. כמה יקר? עלות התחרות היא כ־150 אלף ש', עשרות אלפי שקלים כדי לבחור סיפורים שכתבו מורים.
"לאור הוועדות הרבות נראה שבמשרד החינוך יש כאוס תכנוני. אין תיאום וסנכרון בין הוועדות, אין הסתכלות קדימה. יעילותן של הוועדות מוטלת בספק גדול והן מבזבזות כספי ציבור לשווא", אומר פרופ' יזהר אופלטקה מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. לדבריו מערכת החינוך היא ארגון במשבר מתמשך: "כל כך הרבה ועדות - ולא רואים שיפור משמעותי בהישגי תלמידי ישראל. למעשה, ועדה היא סוג של כסת"ח כשהארגון לא טוב.
"בחינוך אין פתרונות קסם, וכשרוצים למנוע ביקורת מראים לכולם שהקימו ועדה. במקרים רבים הוועדות מנותקות מהשטח, הן לא מגיעות למורים".
והנה עוד דוגמאות: משרד החינוך הקים ושילם על ועדת היגוי לקביעת נוהלי עבודה לצוות בתי הספר, אבל בדיקה איתו העלתה שאנשי המקצוע לא יודעים במה מדובר. ועדת כיתה הטרוגנית, ועדת היגוי לקליטה מרבית, גם במקרים האלה התקשו במשרד החינוך לתת תשובה. כמו כן, הוקמה ועדה לכתיבת שירים ופיוטים במסגרת מסקנות דו"ח ועדת ביטון - שהתכנסה פעם אחת. בנוסף, המשרד הקים ועדה מלווה למחקר בנושא תשתיות ושגרות ארגוניות כבסיס לקידום מיומנויות רגשיות חברתיות בחטיבות הביניים. המחקר שהתחיל בשנת 2020 יסתיים רק בשנת 2024, ורק אז, לכל המוקדם, יוגשו המסקנות למשרד.
"ועדת ישראל־אוסטריה"
דוגמה נוספת היא "ועדת ישראל־אוסטריה", ועדה משותפת לישראל, אוסטריה וגרמניה שבדקה הטיות פוליטיות בספרי לימוד בהיסטוריה, אזרחות וגיאוגרפיה בשלוש המדינות. לא פחות משמונה ישראלים היו חברים בוועדה, שעלתה למשלם המסים יותר מ־85 אלף ש'. בעקבותיה נכתבה יחידת לימוד משותפת שעוסקת בהגירה. מדובר ביחידת רשות שהוקם עבורה אתר, בתי הספר לא מחויבים ללמד אותה וספק אם בכלל יודעים עליה.
כל שינוי בתחום לימוד או תוכנית לימודים, היסטוריה, ספרות, מתמטיקה ואפילו חינוך גופני מביא להקמת ועדה שבה חברים אנשי המשרד יחד עם נציגי אקדמיה ועוד. ברוב המקרים פועלות במקביל ועדות למגזרים השונים, כלומר שיתכנסו לפחות ארבע ועדות מקצוע להיסטוריה - בחינוך הממלכתי, הדתי, המגזר הדרוזי והמגזר הערבי.
ד"ר ניר מיכאלי, רקטור המכללה האקדמית לחינוך והוראה אורנים ולשעבר יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך: "מצד אחד אפשר לראות בזה דבר טוב שהמשרד רוצה לבסס מדיניות וקבלת החלטות על תהליך מסודר של חשיבה, למידה, הסקת מסקנות וכדומה. אך מנגד במשרד החינוך יש יותר מדי גופים שמקימים ועדות ללא שום סנכרון ביניהם.
ארגון שמרני יוצא נגד משרד החינוך: "צ'אט הבינה המלאכותית החדש מבצע הנדסת תודעה"
הושקעו מיליונים - המורים לא חייבים להשתתף: המכשולים בדרכה של תכנית הדגל של משרד החינוך
פרסומת | פרויקט מגורים חדש במרכז חדרה
משרד החינוך בבעיה: רק 70% מהמורים הביעו נכונות לחזור ללמד בצפון
קיש מוציא את מקצועות המתמטיקה והמדעים מהמזכירות הפדגוגית - ומעורר סערה במשרד החינוך
"גם מבקר המדינה מצא שיש כשל מאוד גדול בקבלת החלטות פדגוגיות". לדבריו, בפועל גם כאשר מתגבשת המלצה של ועדה לא ברור כמה מתוכה מאומץ ומיושם בשטח: "לא בודקים כמה מתוך החלטות המשרד מיושמות בפועל. אני מצפה לשינוי מבני שיכלול איחוד של כל האגפים במשרד שעוסקים בתכנון פדגוגי לגוף אחד - רשות ארצית לתכנון פדגוגי".
ממשרד החינוך נמסר: "בסמכותם של שר החינוך או מנכ"ל המשרד להקים ועדות מקצועיות שתפקידן לחקור, לרכז ולהמליץ להנהלת המשרד בנושאים שונים. מסקנות הוועדה מוגשות לשר או למנכ"ל שמחליטים אם לאמץ אותן. אין לנו מידע לגבי מספר הוועדות שהוקמו לאורך השנים או סכומי כסף שהוקצו לנושא".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו