ישראלית בין הזוכים בפרס דן דוד - ה"נובל של ההיסטוריונים"

כרמה בן יוחנן, שבוחנת את ההיסטוריה של מתחים בין-דתיים ותוך-דתיים בעולם המודרני, תקבל כ-300 אלף דולרים לאחר זכייתה בפרס דן דוד • "הזוכים משנים את ההבנה של העבר"

חלוקת פרס דן דוד (ארכיון) , מאיר פרטוש
חלוקת פרס דן דוד (ארכיון), צילום: מאיר פרטוש

כבוד ענק לחוקרת הישראלית מהאוניברסיטה העברית: כרמה בן יוחנן היא אחת מתשעת הזוכים בפרס דן דוד, המקביל לפרס נובל בקרב ההיסטוריונים. כל אחד מהזוכים יקבל כ-300 אלף דולרים על "מחקרים פורצי דרך בחקר העבר האנושי וכתמיכה בעבודתם העתידית".

כ-300 אלף דולרים נוספים יוקצו לפיתוח תוכנית בינ"ל למקצועות ההיסטוריה באוניברסיטת תל אביב. הפרסים יוענקו לזוכים בטקס שיתקיים באוניברסיטת תל אביב ב-17 במאי השנה.

"הזוכים שלנו מייצגים את הדור הבא של ההיסטוריונים", אמר אריאל דוד, חבר הועד המנהל של הפרס ובנו של המייסד, דן דוד: "הם משנים את הבנתנו של העבר על ידי הצגת שאלות חדשות, התמקדות בנושאים שלא נחקרו דיים ושימוש בשיטות חדשניות. רבים מהזוכות והזוכים שהצגנו היום נמצאים עדיין בשלבים המוקדמים של הקריירה שלהם, אבל הם כבר מאתגרים את צורת החשיבה שלנו על היסטוריה. הבנת העבר על כל מורכבותו, היא קריטית להארת ההווה ולהתמודדות עם אתגרי העתיד".

הישראלית שזכתה בפרס דן דוד, החוקרת כרמה בן יוחנן, צילום: אביגיל פיפרנו

כרמה בן יוחנן, חוקרת דת מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שבוחנת את ההיסטוריה של מתחים בין-דתיים ותוך-דתיים בעולם המודרני. מחקרה העיקרי עוסק בתפיסות דתיות של היחסים בין יהודים ונוצרים אחרי השואה, תוך התמקדות בשיחות הפנימיות שאנשי דת נוצריים מקיימים על יהודים מצד אחד ובשיחות הפנימיות שרבנים אורתודוקסיים מקיימים על נוצרים מן הצד השני.

פרס דן דוד, המוענק מאז 2001, הוא פרס ההיסטוריה הגדול בעולם. דן דוד, מייסד הפרס, חווה רדיפות ברומניה תחת הכיבוש הנאצי ותחת המשטר הקומוניסטי. הוא הפך לצלם מוכשר ואחר כך ליזם ופילנתרופ. הוא הוקסם מרעיון הצילום המיידי האוטומטי והקים חברה שהביאה לישראל ולמדינות נוספות בכל העולם את תא הצילום האוטומטי. דוד גילה עניין רב בהיסטוריה ובארכיאולוגיה, מתוך אמונה שהבנת העבר היא קריטית להבה שלנו את עצמנו כיום. הביוגרפיה המלאה שלו זמינה כאן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר