יותר מ־400 ימים חלפו מאז השבת השחורה - אבל הצגת התחקירים בצה"ל על מה שקרה באותו יום ארור וגם אחריו עדיין מתעכבת ללא הסבר.
בכירים בצבא מציינים שמדובר ב"גרירת רגליים", שכן רבים מהתחקירים כבר מוכנים להצגה לרמטכ"ל, והוצגו לכל הדרגים שתחתיו. העמדה הרשמית של צה"ל היא שהמצב המבצעי בצפון בחודשים האחרונים הוא שדחה את הצגת התחקירים.
ארבעת מוקדי התחקיר העיקריים הם סוגיית התפיסות, המודיעין, תחילת המתקפה ומאמצי הבלימה עד להשתלטות המחודשת על עוטף עזה
אך לא מעט בכירים בצבא משתמשים במילים קשות, ומביעים מורת רוח על כך שהתחקירים לא התחילו מוקדם יותר, וסדר הצגתם והמועד שונו לאחר הביקורת הקשה על תחקיר בארי, שהיה אמנם מפורט מאוד - אבל לא נתן תשובות על המחדל הגדול, והתמקד בש"ג ובהטחת האשמות בלוחמי שלדג וסיירת מטכ"ל, שדווקא הגיעו ראשונים לשטח.
לא מפיקים לקחים
גרירת הרגליים בסוגיית התחקירים בעייתית מאוד מכמה סיבות. בין השאר, העובדה שכל עוד הצבא לא מתחקר את עצמו, הוא אינו מפיק לקחים שעשויים, אולי, להשפיע גם על עיצוב התפיסות והמודיעין בנוגע למלחמה המתנהלת מאז. כמו כן, ככל שחולף הזמן, כך זיכרון האנשים מתקהה, התפיסות משתנות וקשה יותר לתחקר את שאירע.
זה מצטרף כמובן לפן הערכי שבקיום התחקור, ולחובה המוסרית לתת למשפחות השכולות שאיבדו את היקר להן מכל ב־7 באוקטובר תשובות ברורות בנוגע לנסיבות. בינתיים, כבר יותר מ־400 ימים המשפחות השכולות זועקות ודורשות מהצבא תשובות.
התנהלות הצבא בסוגיית התחקירים תמוהה: נזכיר כי ב"ישראל היום" חשפנו אחרי שהחלה המלחמה שבכירים בצה"ל מתוסכלים מכך שהצבא לא התחיל לבצע את התחקירים כשיכול היה לעשות כן. המטה הכללי של צה"ל, בראשות הרמטכ"ל, גרר רגליים במשך חודשים ארוכים, עד שרא"ל הלוי הורה לבסוף על תחילת התחקירים.
בפועל, פעולת התחקיר יצאה לפועל רק בחודש מארס, כמעט חצי שנה לאחר תחילת המלחמה, ונקבע כי הם יחלו להיות מוצגים במהלך חודש יוני.
מפת דרכים ענפה
צה"ל בנה מפת דרכים ענפה של תחקירים, והקים צוותים שלמים לתחקור. ארבעת מוקדי התחקיר העיקריים הם סוגיית התפיסות, המודיעין, תחילת המתקפה, ומאמצי הבלימה עד ההשתלטות המחודשת על עוטף עזה. כל אחד מהמוקדים הללו חולק לתתי מוקדים וסעיפים, ויש נושאים נוספים הנחקרים בנפרד.
בפועל הצגת התחקירים התעכבה ונקבעה לחודש יולי. התחקיר הראשון שהצגתו הושלמה היה על קרב בארי. בצה"ל מסבירים שהחליטו להתחיל בקרב הזה גם משום שהמתחקרים, בראשות אלוף (מיל') מיקי אדלשטיין, השלימו את עבודתם, וגם לנוכח הסוגיה הבלתי פתורה והנפיצה של הבית של פסי, כמו גם הצורך להחליט בנוגע לעתידו של תא"ל ברק חירם, שאמור היה להיכנס לתפקידו כמפקד אוגדת עזה.
אלא שכפי שחשפנו בזמן אמת ב"ישראל היום", לאחר הצגת תחקיר בארי לציבור ולתושבי הקיבוץ ב־11 ביולי, ולנוכח הביקורת הקשה בנוגע לכך שהצבא התחיל דווקא בסיפור הקרב ביישוב ספציפי, בלי לתת מענה לשאלות מהותיות הרבה יותר - הצגת יתר תחקירי הקרבות ביישובים נדחתה, והתחקיר הבא שבו עסק המטה הכללי נגע בתפיסות - ולמעשה, התפתחות התפיסה מול עזה, בדגש על הגבול החל מ־2018.
בצמרת הצבא טוענים לקשיים אובייקטיביים בהצגת התחקירים, ומציינים שהדיונים בנושא מתקיימים בכובד ראש, ולפיכך התארכו. כך, למשל, הצגת תחקיר בארי היתה אמורה לארוך שמונה שעות, ובפועל נמשכה 16. אלא שמאז סוף יולי, עם חיסולו של רמטכ"ל חיזבאללה, פואד שוכר, צומצמו השעות שהוקדשו להצגת התחקירים עד שנעלמו לחלוטין מהלו"ז בשל ההתפתחויות המבצעיות.
בשורה התחתונה, אין ספק שהמציאות המבצעית חייבה ומחייבת את המטה הכללי שלא לעסוק בעניינים שאינם מבצעיים, מיידיים ודחופים. אלא שלמשפחות השכולות, לתושבי הדרום ולכל אזרחי המדינה מגיעות תשובות, ולא ניתן עוד לדחות את הבלתי נמנע. כעת, כשברצועת עזה המלחמה מעין מדשדשת, ובגבול הצפון נדמה שעיקר הלחימה מאחורינו, לא ברור מדוע לא נקבע מועד להמשך קיום התחקירים.
ככל שחולף הזמן, כך זיכרון האנשים מתקהה, התפיסות משתנות וקשה יותר לתחקר את שאירע. ויש גם הפן הערכי והחובה המוסרית לתת תשובות
פה המקום להזכיר שהתחקירים שצה"ל החל לקיים עוסקים רק בתהליכים שקדמו ל־7 באוקטובר ובימים הראשונים של בלימת המתקפה, ומאז התקיימו עשרות, אם לא מאות קרבות, שגם אותם חייבים לתחקר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו