החיילות שמאחורי האזעקות: "התרעה שלא תצא זו רקטה שתיפול על אזרחים"

מאז 7 באוקטובר חיילי וקציני חמ"ל התרעה של פיקוד העורף מתמודדים עם אתגרים שלא הכירו בעבר מבחינה כמותית ומשך הזמן.

החמ"ל פועל 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, מפעיל את ההתרעות המדויקות בכל רחבי המדינה ומבטיח שרק אזורים שתחת איום ייכנסו למרחבים המוגנים, בעוד יתר המדינה יכולה להמשיך בשגרה.

בבוקר 7 באוקטובר הפכה משמרת השגרה בחמ"ל למשמרת חירום עם זיהוי תחילת השיגורים מעזה. מערך ההתרעות היה בין הדברים היחידים שעבד כראוי באותו היום, ובזכות הפעלת ההתרעות אזרחי המדינה נכנסו למרחבים מוגנים ובכך ניצלו חיים רבים. מאז פועל החמ"ל באינטנסיביות שלא היתה כמותה מול השיגורים לעבר מדינת ישראל מעזה, לבנון, תימן ואיראן.

רס"ן א', בת 30, ראש מדור מבצעים והתרעה של פיקוד העורף, היתה בביתה בבוקר 7 באוקטובר. "קיבלתי את כל ההתרעות באפליקציה", היא מספרת. "מהחמ"ל התקשרו ואמרו: 'תקשיבי, זה אירוע אמת. יש מטחים מרצועת עזה לגוש דן ועוטף עזה'. בחמ"ל היו חיילות שהפעילו את האופרציה הזו בבוקר. אני מבינה באותו רגע שאני באירוע אחר. מייד עליתי על מדים, מקפיצה את שאר החיילים, מעדכנת את כולם ונוסעת לבסיס.

"אירוע מטורף"

"הייתי תקופה רצופה של שלושה חודשים בבסיס עד שהמצב התייצב. זה היה אירוע מטורף ברמה לאומית ולי כמפקדת. צריך להגיד - ב־7 באוקטובר חמ"ל התרעה הוא קו ההגנה היחידי שלא נחצה. התפקוד של החיילות בחמ"ל והוצאת ההתרעות זה הדבר הראשון שהציל את אזרחי ישראל במרחב גוש דן ובעוטף. הבנות הפעילו את ההתרעות, והאזרחים נכנסו למרחבים מוגנים וניצלו. צריך להבין שבאותו יום נורתה כמות עצומה של רקטות אל עבר מדינת ישראל. מספר האנשים שניצלו בזכות ההתרעות הוא עצום".

רס"ן א' נכנסה לתפקידה חודש בלבד לפני השבת השחורה: "זה 7 באוקטובר שלי. לקום בשעה 6:30 בבוקר, להבין שאני באירוע אחר, להגיע לחמ"ל, להקפיץ את כולם ולראות שכולם עושים את הכל כדי לתת את ההתרעה הטובה ביותר. אני אגיד בצניעות: הן עשו את העבודה בצורה מעולה. כל התרעה שהיתה צריכה לצאת ביום הזה יצאה, וזה בזכות החמ"ל. באותו יום, כשיצאתי רגע החוצה מהחמ"ל וראיתי חדשות, הבנתי את גודל האירוע ואת כל מה שקרה בעצם בעוטף. בהתחלה לא כל כך הבנו מה קורה, כי היינו עסוקים במתן ההתרעות, ורק בהמשך הבנו את גודל האירוע.

"מ־7 באוקטובר החמ"ל הזה עובד במתכונת של 24/7 אל מול אתגרים מטורפים ולמול מגוון איומים. אם זה חות'ים, איראנים, חיזבאללה וחמאס. אנחנו לומדים כל יום את האויב ויודעים איך לטייב את ההתרעה שלנו. צריך להדגיש שזה משהו שלא חווינו פה בחיים, אבל אנחנו מוכנים לכל אתגר שניצב בפנינו ונותנים את המענה הכי טוב שיכול להיות".

על האינטנסיביות שאיתה מתמודד החמ"ל היא אומרת: "זה קשה. אם לי, שכבר 12 שנים בצבא וחוויתי דברים, זה היה מאתגר מאוד, אני לא רוצה לחשוב מה עבר על החיילות. בסוף זו הבנה של חשיבות התפקיד. בסוף, התפקיד של החיילות הוא הצלת חיים. התרעה שלא תצא זו רקטה שתיפול על אזרחים. באירוע שקרה לאחרונה בקריית ביאליק, שבו פגעה רקטה בבית, בזכות ההתרעה שניתנה אותם אנשים נשמעו להנחיות, נכנסו למרחב מוגן וחייהם ניצלו. ההתרעות מצילות חיים. זה תפקיד ברמה לאומית.

"ההתרעות גם מאפשרות לאנשים שגרת חיים ולהמשיך לתפקד, לעבוד, ללכת ללימודים וגם לבלות למרות כל הקושי. החיילות שלי מבינות שברגע שיש אירוע עליהן לעשות את הכי טוב ולתת לאזרחים את זמן ההתרעה המספק. אני הייתי בתפקידי לחימה ביו"ש בחטיבת החילוץ של פיקוד העורף. הייתי על הגזרה הספציפית שלי והגנתי על תושבים מפני אירועי פח"ע. הגעתי לכאן ואני מבינה שהתפקיד פה הוא ברמה הלאומית - זו הגנה על כל מדינת ישראל. עבורי זה משהו משמעותי מאוד. אנחנו נכנסים לאתגרים נוספים לאחר החיסול של נסראללה. זו תקופת החגים, והחיילות יודעות שהן לא יהיו בבית, אבל הן כאן בפול מוטיבציה ורצון לעשות הכל כדי לתת את ההתרעה ולהציל חיים. אזרחי ישראל צריכים לדעת שאנחנו כאן".

"זה היה שוק, הלם"

סגן ע', בת 21, קצינת הדרכה בחמ"ל פיקוד העורף, היתה באותה שבת שחורה מפקדת משמרת ואיתה עוד שתי חיילות בתפקיד מפעילות. "בשעה 6:30 התחילו שיגורים", היא נזכרת ברגעים הדרמטיים. "אני הייתי הקצינה שהיתה בבסיס ואחראית על החמ"ל באותו סוף שבוע. זה פגש אותנו כמו שזה פגש את כולם - זה היה שוק, הלם ראשוני. אבל אני והחיילים שלי יודעים שברגע שיש איזשהו איום על מדינת ישראל אנחנו יודעים לעשות את המעבר הזה מאפס למאה, משגרה שאין בה איום למצב מלחמה.

"בשניות ביצענו את המעבר הזה, ובעצם נתנו מענה לכל ירי הטילים ששיגרו עלינו מרצועת עזה. ברגע שהתחילו השיגורים החמ"ל עבר למצב חירום, תפעלנו כל מה שצריך לתפעל. נתנו את המענה המיטבי לירי הטילים. זה לא התחיל ונגמר תוך 10 דקות, כולנו הבנו שזה אירוע מתמשך. התחלנו לגייס אנשי מילואים ולהקפיץ את כל אנשי הסדיר כדי לבוא ולסייע. התחלנו כמשמרת שגרה והפכנו למשמרת חירום. אנשי הסדיר והמילואים באו ונתנו יד בכל מה שהצטרכנו. בדקות הראשונות הבנו שזה אירוע לא רגיל, הבנו שזה חריג. היו אנשים שנתנו את המענה וכל מי שהיה צריך לקבל התרעה קיבל".

סגן ע' התחילה את שירותה הצבאי כמפעילת התרעה בחמ"ל ההתרעה של פיקוד העורף, יצאה לקצונה ושובצה שוב בחמ"ל. כחלק מתפקידה היא מסמיכה חיילות כמפעילות התרעה. "החמ"ל אחראי על הפעלת התרעות לאיומים. זו אחריות מאוד גדולה, גם של החיילים וגם של הקצינים.

"בסוף, יש חיילת שרואה איום מגיע למדינת ישראל וצריכה לפעול ולהפעיל את ההתרעה לאותו אזור מסוים. אם היא לא תעשה זאת - אזרחים ייפגעו. החיים של אזרחי ישראל תלויים בחיילת הזו ובכל מי שנמצא בחמ"ל. צריך להפעיל את ההתרעה בזמן המדויק ובאזור שמאוים. זה פשוט להציל חיים. אנחנו נותנים מענה לירי מעזה, לבנון, סוריה, תימן, איראן, הכל.

"הדבר היחיד שמעסיק אותי ואת החמ"ל שלנו זה איפה אנחנו יכולים להציל חיים של אזרחי ישראל ולא משנה מאיפה יורים עלינו. האזרח לא יודע בהתחלה, וגם לא משנה לו, מאיפה יורים עליו. הוא צריך לקבל התרעה בזמן כדי להספיק להגיע למרחב מוגן. מאיפה שאני רואה שמגיע איום אני מפעילה את ההתרעה באיזה אזור שצריך כדי להציל חיים. למנוע כמה שפחות את הפגיעה באזרחים וברכוש.

"אמנם אני לא לוחמת, ולא הגנתי בגופי על המדינה, אך התרענו והצלנו אנשים רבים בזכות הפעלת ההתרעות. זה לא רק כפתור, יש חיילים וקצינים שעובדים מאוד קשה כדי להציל את החיים של אזרחי המדינה".