הנשק הסודי במלחמה בשריפות בקליפורניה: מוח ישראלי

בזמן שלוחמי האש האמריקנים נלחמו בשריפות הענק בקליפורניה, קבוצה קטנה של חיילים ישראלים צעירים ישבה מול המחשבים בפיקוד העורף וסיפקה להם מידע קריטי שסייע להציל חיים ורכוש.

הפרש השעות בין המדינות הפך ליתרון משמעותי: בזמן שהאמריקנים ישנו, הישראלים עבדו על ניתוח הנתונים והכינו עבורם תמונת מצב מדויקת לקראת יום הלחימה הבא.

"הקמנו פורטל ייעודי יומי לכל הכוחות האמריקנים בשטח", מספרת סרן קרן, ראש מחקר ודאטה בענף אג''מים של פיקוד העורף. "הצלחנו להכניס בו הרבה מאוד נתונים - כל הנתונים של השריפות היו מרוכזים במקום אחד. היו שם מפות של אזורי השריפה, מפות של בתי ספר, מפות של אזורי חשמל. כשהמשלחת של כיבוי אש ישראל הגיעה לשם, הם הראו לכוחות האמריקנים את כל הנתונים שנאספו וכך ניתן היה לקבל החלטות באופן מושכל".

החיילים מאחורי המסכים

ענף אג''מים, שהוקם בשנת 2018 ביוזמת מפקד פיקוד העורף דאז תמיר ידעי, מונה כמה עשרות בודדות של חיילים, רובם בני 18 עד 21. הם נחשבים לחוד החנית של הטכנולוגיה הישראלית בתחום הדאטה, ומשתמשים בבינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות כדי לסייע לכוחות בשטח.

"כל מה שאנחנו צריכים זה אדם אחד בשטח שיודע מה אנחנו עושים ואיזה מידע אנחנו צריכים", מסביר סא"ל יוסף סאלם, רע"ן דאטה בפיקוד העורף. "החבר'ה שלנו בחמ"ל יודעים לתרגם את כל המידע למערכות המידע באמצעות טכנולוגיה פורצת דרך".

סאלם, שהצטרף למשלחת כיבוי האש הישראלית בקליפורניה, מוסיף: "היתרון שלנו בתפעול השריפות היה גם בגלל שינויי השעות בין ישראל לארצות הברית. בעצם אנחנו עבדנו בשעות היום שעון ישראל שהיו שעות הלילה בארצות הברית. כל בוקר הצוותים האמריקנים התעוררו וקיבלו הערכות מצב שאנחנו עבדנו עליהן".

מודל ייחודי של פעולה

היחידה פועלת במודל של "רגל קדמית" ו"רגל אחורית" - אנשים בשטח שמזהים את הצרכים וצוות במשרד שמנתח את המידע ומספק פתרונות. "אנחנו מגיעים לזירת אירוע, זה יכול להיות פנדמיה, שיטפון, קריסת מבנה, הוריקן", מסביר סאלם. "מה שאנחנו עושים, אנחנו מתחילים לאבחן את הסיטואציה. הרגל הקדמית נמצאת בשטח במקום האסון ומסוגלת לנתח בשטח את מה שהיא רואה. והרגל האחורית מופעלת על ידי הרגל הקדמית ומעבירה ומנתחת את המידע".

"בארצות הברית יש לא מעט טכנולוגיות, אבל קבלת החלטות במצבי חירום, הנגשת המידע ותיאום בין כל הכוחות - זה משהו שלצערנו לארגוני החירום בחו"ל לא תמיד יש", מסבירה סרן קרן. "הם עדיין לא נמצאים בחזית הטכנולוגיה ולישראל יש הרבה מה לתת בתחום הזה".

המודל הישראלי הוכיח את עצמו לא רק בחו"ל אלא גם בישראל, במבצעים כמו "עלות השחר" ו"מגן וחץ", וגם באירועי חירום אזרחיים כמו השיטפון בנחל ציחור. "אנחנו יודעים שהצלנו חיים בארצות הברית", מספרת קרן. "כשהגענו היה שם בלאגן מטורף, הרבה מאוד אנשים התפנו ולא היה להם לאן ללכת, לא היה אוכל, לא היה מקום לישון. זה היה אירוע מאוד גדול".

"המטרה שלנו בפיקוד העורף זה לשמור על אזרח הקצה גם במצבי חירום בישראל וגם בעולם", מסכמת סרן קרן. "אנחנו חלוצים ויש לנו מה לתת".