מסמכים סודיים שנחשפו על ידי ה״ניו יורק טיימס״ מגלים כי יחיא סינוואר ובכירי חמאס תכננו את מתקפת 7 באוקטובר במשך למעלה משנתיים, תוך ניסיונות לשכנע את איראן וחיזבאללה להצטרף למבצע או לפחות להתחייב למאבק רחב יותר עם ישראל.
המסמכים, שכוללים פרוטוקולים של עשר פגישות סודיות בין בכירי חמאס, נמצאו על מחשב שנתפס בסוף ינואר על ידי חיילי צה"ל במרכז פיקוד תת-קרקעי של חמאס בח'אן יונס, בדרום עזה.
על פי המסמכים, סינוואר ועמיתיו תכננו במקור לבצע את המתקפה, שכונתה בקוד "הפרויקט הגדול", בסתיו 2022. אולם הם דחו את ביצוע התוכנית בניסיון לשכנע את איראן וחיזבאללה להשתתף. ביולי 2023, חמאס שלח את ח'ליל אל-חיה, סגנו של סינוואר, ללבנון, שם נפגש עם מוחמד סעיד איזאדי, מפקד בכיר מכוח קודס של משמרות המהפכה האיראניים, וביקש סיוע בתקיפת אתרים רגישים בתחילת המתקפה.
המסמכים מרמזים גם על נוכחותם של מפקדים צבאיים בכירים בפגישות, כולל מוחמד דף, מרואן עיסא ומוחמד סינוואר, אם כי הם מוזכרים רק בכינויים.
סינוואר והנהגת חמאס נמנעו במכוון מעימותים משמעותיים עם ישראל במשך שנתיים מ-2021, במטרה למקסם את אלמנט ההפתעה של מתקפת 7 באוקטובר. הם ראו בכך דרך "לשמור על האויב משוכנע שחמאס בעזה רוצה רגיעה".
בפגישה במאי 2023, דנו סינוואר ועמיתיו האם לבצע את המתקפה ב-25 בספטמבר, במהלך יום כיפור, או ב-7 באוקטובר, שחל בשמחת תורה. הם הדגישו את חשיבות הימנעות מכל הסלמה משמעותית עם ישראל שעלולה לשבש את ההכנות הסופיות.
באותה פגישה במאי, בכירי ארגון הטרור אמרו כי הם רוצים לבצע את המתקפה עד סוף 2023 מכיוון שישראל מפתחת לייזר שיכול להשמיד טילי חמאס ביעילות רבה יותר ממערכת ההגנה האווירית הנוכחית שלה.
ניסיון לנצל את המצב הפוליטי
המסמכים חושפים גם כיצד חמאס ניסה לנצל את המצב הפוליטי בישראל לטובתו. כאשר מנהיגי הארגון הכינו טיעונים לשכנע את חיזבאללה, הם ציינו כי "המצב הפנימי" בישראל - ככל הנראה התייחסות למחלוקת סביב תוכניות הרפורמה המשפטית השנויות במחלוקת של ממשלת נתניהו - היה בין הסיבות לכך שהם "נאלצו לנוע לקראת קרב אסטרטגי". זהו פרט משמעותי המדגיש כיצד חמאס ביקש לנצל את המתיחות הפנימית בישראל כחלק מהשיקולים לעיתוי המתקפה.
המסמכים מפריכים דיווחים על קרע בין סינוואר והנהגת חמאס בעזה לבין איסמעיל הנייה, המנהיג הפוליטי של הארגון בקטאר. הפרוטוקולים מראים כי סינוואר ועמיתיו שיתפו מידע רגיש עם הנייה ועדכנו אותו על "הפרויקט הגדול".
החלטת חמאס לתקוף הושפעה גם מהרצון לשבש מאמצים לנורמליזציה ביחסים בין ישראל לסעודיה, לפגוע בהעמקת ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון ולמנוע נוכחות יהודית בהר הבית.
חשיפת המסמכים מעלה שאלות חדשות לגבי כשלי המודיעין הישראלי בזיהוי כוונות חמאס לפני המתקפה. דו"ח צבאי פנימי ישראלי בפורסם ב״ניו יורק טיימס״ מתח ביקורת על כך שגורמי המודיעין לא השיגו את המסמכים הללו של חמאס או לא הבינו את האסטרטגיה שתוארה בהם לפני המתקפה.
יתרה מזאת, תזכיר מודיעיני ישראלי מה-7 באוקטובר בשעה 3:17 לפנות בוקר, שעות ספורות לפני המתקפה, העריך בטעות כי "חמאס אינו מעוניין בהסלמה וכניסה לעימות בעת הנוכחית".
פרט נוסף שעולה מהמסמכים הוא התייחסותו של סינוואר לסבל האפשרי של אזרחי עזה כתוצאה מהמתקפה. בפגישה ביוני 2022, דן סינוואר בקצרה עם עמיתיו כיצד מתקפה גדולה על ישראל תדרוש ככל הנראה "הקרבות", ככל הנראה מצד אזרחי עזה תמימים.
צה"ל סירב להגיב לפרסום המסמכים, וחמאס וחיזבאללה לא הגיבו לבקשות לתגובה. משלחת איראן לאו"ם הכחישה את הטענות המופיעות במסמכים, וטענה כי "כל התכנון, קבלת ההחלטות וההכוונה בוצעו אך ורק על ידי הזרוע הצבאית של חמאס בעזה, וכל טענה המנסה לקשור זאת לאיראן או לחיזבאללה - באופן חלקי או מלא - חסרת אמינות ונובעת ממסמכים מזויפים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו