“אוהב אתכם, הגרי”. הדרך בה בחר תא”ל דניאל הגרי להיפרד מפקודיו מוכיחה שוב ושוב שהאיש יודע לערב את הפן הממלכתי גם באישי. איש כזה שכשבסוף הצהרותיו שואל “שאלות?” מתחשק לך לשאול אם הוא רוצה גם ביסקוויטים ליד הקפה.
תא”ל הגרי, דובר צה”ל ובשביל כולנו דובר 7 באוקטובר, התייצב מול המצלמות כבר באותה שבת ומאותו יום ראינו אותו כמעט כל יום, לפעמים פעמיים ביום. לא מעט פעמים הוא התייצב שם בשעות לא שעות כשגודל השעה חייב את פניו של הגרי על המסך. וכמה שהיינו חייבים את פניו של הגרי על המסך. את הטון המרגיע והבטוח, את כל המידע גם אם הוא נורא מכל. הרי במלחמה הזו הנורא מכל לא הפסיק לאתגר. גם כשחשבנו שהוא מאחורינו, קרה הנורא יותר.
אבל תמיד ידענו שהגרי שם כדי להרגיע. כמו אבא, או אח גדול, שמחזיק את היד מרחוק. שמסביר לפרטי פרטים, מסמן את הדרך על מפות וציורים, נותן ביטחון שמישהו מנווט את הספינה, או לפחות יודע לאן היא שטה. הגרי לימד אותנו מה היא מלחמה הוגנת. מלחמה בה אפשר להודות בטעויות. מלחמה בה אפשר להגיד שקרו אסונות. מלחמה בה אפשר להתגאות בניצחונות. מלחמת קיום שלצידה מלחמה קטנה אבל משמעותית של רשתות חברתיות וקבוצת וואטסאפ קולניות. שמות על גבי שמות עברו שם בקבוצות עד שהגרי התייצב וביקש “חדל”. ברור שאי אפשר לסתום את כל הפרצות, אבל במלחמה של תא”ל הגרי מול רס”ן שמועתי, קול ההיגיון ניצח.
היינו איתו בהצגת המנהרה בה התגלו ששת החטופים שנרצחו באכזריות. ראינו את עגלי הזיעה נוטפים מפניו. את הסלידה מהזוועה. הרגשנו איתו את הכאב. ראינו אותו מתגאה בחיסול סינוואר. בחיסול בכירי חמאס. בכינו איתו בהצהרות שוברות לב, אחת אחר השנייה. נדמנו בהצהרה שוברת הלב על זיהויים של עודד ליפשיץ, אריאל וכפיר ביבס שנרצחו על ידי המחבלים.
שמענו אותו מביע דעה גם על אירועים פוליטיים שהתערבבו עם אירועי הצבא, ואפשר להתווכח האם חרג שם מסמכותו. אבל קשה להאמין שלמישהו יש ספק שבמלחמה הזו הארוכה מדי, הגרי היה המרגיע הלאומי. תפס פיקוד כשמפקדים אחרים נעלמו מהעין. פקד גם את “ארץ נהדרת” שמיהרו לזהות את הדמות אליה עם ישראל, ולפי לא מעט ממים – בעיקר בנות ישראל – נושאים עיניים.
אנחנו תמיד צריכים איזה מרגיע לאומי כזה שיחזיק לנו את היד דרך הטלוויזיה. בקורונה, ממש לפני חמש שנים, היה זה משה בר סימן טוב, מנכ”ל משרד הבריאות, שהוכתר על ידי העם לתפקיד אחרי שלימד אותנו לעטות מסכות. וב-7 באוקטובר היה זה הגרי, שבהודעה מפתיעה מסיים בקרוב את התפקיד.
ימים יגידו מתי נראה אותו שוב בעמדת מפתח מרגיעה. נישא אליו עיניים. נחכה לסיומת האלמותית, בתוכה שקיפות, מקצועיות, פתח לביקורת. “שאלות?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו