הלכידות הפלשתינית, הגם שהתפצלה ב-2007 לשלטון הרשות הפלשתינית ביו"ש ולשלטון חמאס ברצועת עזה, לא נפרמה בנקודת ממשק מרכזית אחת והיא מבצעת פעולה אקטיבית אחודה נגד ישראל. בעוד חמאס נטל על עצמו את ההובלה באמצעות יוזמות אלימות ברצועת עזה, הרשות הפלשתינית נטלה מצידה את ההובלה במישור לחימה אחר, בשדה המשפט הבינלאומי.
"על ישראל לעצור מייד את המבצע ברפיח": רגעי ההכרזה בהאג // UN Web TV
זה יותר מעשור הפעילות הפלשתינית מתוזמרת ומשלימה, דומה לתנועת מלקחיים המנסה לאגף את ישראל. בעוד חמאס פוגע באזרחים ישראלים תוך הפרה בוטה של כללי הדין הבינלאומי, הרשות הפלשתינית פועלת כדי להצר את פעילותו ההגנתית של צה"ל נגד מתקפות אלה תוך עשיית כל מאמץ לצמצם את הלגיטימציה לפעילות ההגנה הישראלית.
לא בכדי בחרה הרש"פ למקד את מאמציה בעזה. שם זיהתה הרשות את פעולות צה"ל כמטרה נוחה, בשל ריבוי תקדימים של הפרות הדין הבינ"ל במהלך מלחמות המתרחשות בעולם. בכך בחרה לתת ביטוי למאבק הפלשתיני נגד ישראל שלא באמצעות מאבק מזוין, מאבק שבו ידה על התחתונה (הן ביחס לישראל והן ביחס לחמאס), ושהוא איננו פופולרי בעיניים בינלאומיות.
הרשות הפלשתינית זיהתה את "הפוטנציאל" לראשונה מייד לאחר מבצע "עופרת יצוקה" (דוח גולדסטון). מאז 2009 פעלה הרשות בכל דרך לבסס מעמד עצמאי שיאפשר להניע מהלכים משפטיים מול ישראל וכדי ליצור אפקט הרתעה מפעולה צבאית אקטיבית. בתהליך עקבי ועיקש קיבלה הרשות מעמד, וב-2014 הגישה תלונה לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג בטענה להפרות הדין הבינלאומי שביצעה ישראל.
פעולה אסטרטגית זו הבשילה בדצמבר 2019, אז הכריזה התובעת כי יש לקיים חקירה מלאה בסוגיה - בדגש על פעילות צה"ל בעזה (במהלך מבצע צוק איתן ו"צעדות השיבה"). ישראל נרדמה בשמירה בכל אותן שנים ואפשרה לרשות להתחמש בנשק מדיני אסטרטגי ללא כל פעולת מנע.
הכרזת התובעת לקיים חקירה נגד ישראל הביאה את תנועת המלקחיים הפלשתינית להישג היסטורי: מחד גיסא, חמאס ירה רקטות וטילים מעזה על אזורים אורבניים ואוכלוסייה אזרחית בישראל. ישראל, בתגובה, התגוננה וביצעה פעילות צבאית התקפית נגד חמאס. מאידך גיסא, הרשות הפלשתינית הביאה לפתיחת חקירה נגד ישראל בגין פעולות ההתגוננות שלה ובהכרח יצרה השפעה של ממש על דרכי הפעולה העתידיות של ישראל במישור האסטרטגי של קבלת ההחלטות ובמישור הטקטי של ניהול הקרב.
הכשל האסטרטגי הישראלי
ההישג של הרשות הפלשתינית בהאג יצר במישרין ובעקיפין אפקט מצנן על ההנהגה הישראלית בכל הקשור לנקיטת פעולות אקטיביות ברצועת עזה. ריסון בהפעלת הכוח מביא להגדלת סיכונים בשדה הקרב, שגורר הימנעות בקבלת החלטה על פעולות התקפיות, וזאת מחשש למחירים הולכים וגדלים בחיי חיילים. נראה שהאפקט המצנן הזה ניכר כבר במבצע שומר החומות, שבו נשחק מהותית מרכיב הקטלניות בפעולה הישראלית. את מחירו המלא של אפקט הצינון שילמנו ב-7 באוקטובר.
מרכיב בלתי נתפס ובלתי נסלח בכשל האסטרטגי הישראלי ברצועת עזה הוא רפיון התגובה הישראלית לפעולה נחושה, סדורה ואפקטיבית זו של הרש"פ. ההנהגה הישראלית לדורותיה לא ראתה באחרונה "קזוס בלי", ולא הפכה נושא זה למרכיב ליבה ביחסיה עם הרשות. הצעד האקטיבי היחיד נגד הפלשתינים היה הקפאה זמנית של כחצי מיליארד שקלים מכספי הסילוקין ב-2015, בתגובה להצטרפות הפלשתינית לבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג והפנייה למועצת הביטחון של האו"ם. כספים אלה, במקרה שתהיתם, הופשרו בהמשך.
ההנהגה הישראלית הקפידה לעצום עין מול הפרה בוטה זו של ההסכמים בינה לבין הרש"פ. במקום להציב בפני הרשות אולטימטום בזמן אמת ולהפעיל סנקציות משתקות אל מול ניסיונות הרשות לקבל מעמד בבית הדין בהאג, העדיפה המערכת הישראלית לעצום עיניים לרווחה.
הגדילו בעיוורונם צה"ל והשב"כ שהתרפקו לאורך השנים על שיתוף פעולה טקטי של הרשות במלחמה בטרור בשטחה והתייחסו לאיומים האסטרטגיים בצעדיה של הרשות כטרדה כרונית נטולת משמעות. הדרג הפוליטי אימץ בחום עיוורון אסטרטגי זה. במקום לבוא חשבון עם אבו מאזן שכהונתו מותנת בערבות ישראלית, נבחרה טקטיקה כושלת לנסות למקד את כלל המאמצים מול התובעת, בית הדין ושופטיו. עוד קונספציה שקרסה ביום בהיר וברעש גדול.
במהלך מלחמת חרבות ברזל זכתה האסטרטגיה הפלשתינית להבשלה כמעט מלאה. הצלחת הרש"פ מדלגת לה בין שני הטריבונלים בהאג - ביה"ד הפלילי הבינ"ל (ICC), שלו הוגשה בקשה להוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון, וביה"ד הבינ"ל לצדק (ICJ) אשר יש באמירותיו ביחס לרפיח כדי להצר את צעדיה של ישראל ואשר היה בו כדי להשפיע על הכרזות חד־צדדיות של מדינות בדבר כוונתן להכיר במדינה פלשתינית. הפלשתינים, באמצעות שלוחים כדרום אפריקה, הצליחו להטיל צל כבד על פעילות הגנתית מובהקת של ישראל ולהכתימה בחשד לניסיון לביצוע רצח עם.
תיאטרון האבסורד בבימוי הרשות הפלשתינית זוכה להצלחה היסטורית בלתי נתפסת. אמנם, הרשות הפלשתינית לא הייתה מעורבת בחזית העזתית בצורה אלימה, אך היא היוותה לאורך כל השנים מעין יד נעלמה בעיצוב תמונת המלחמה ברצועת עזה. בפועל, הרשות שגורשה באלימות מעזה הפכה להיות המגן האפקטיבי ביותר להמשך שלטונו של חמאס ברצועה.
הקרב האסטרטגי בשדה הדה-לגיטימציה מתנהל שנים ברשלנות. ישראל העדיפה לדחות את הטיפול בבעיה ונאלצת כיום לשלם את המחירים הכי גבוהים במועד הכי פחות נוח. הפלשתינים עוד עשויים לקבל פרס הצטיינות בקרב - מדינה עצמאית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו